הרעיון נולד בערב בנות. הן ישבו וחשבו על טעמים אקזוטיים ומיוחדים של גלידה, כאלה שאי אפשר למצוא בכל מקום. "חשבנו על דברים מושחתים", מספרת ניצן אופיר (24). "אני ממש אוהבת דברים קרנצ'יים, שוקולדיים, פצפוצי שוקולד לבן, למשל, עם בוטנים מלוחים ומתוקים". ואז עלתה ההצעה לעשות משהו עם האהבה הזאת לגלידה.
אופיר מתגוררת בשכונת הדר בחיפה ומתפרנסת מעבודה בבית קפה "הפינה" בשכונה. "בקפה כולנו כלבויניקים – ממלצרים, עובדים במטבח, שוטפים כלים. כל השבוע אני בקפה, ובין המשמרות אני מכינה בבית את הגלידות".
היא גדלה במושב כפר כורזים, ואחרי שנת שירות של בני המושבים, התגייסה לנח"ל. לפני כשנתיים עברה לשכונת הדר. "תמיד אהבתי לבשל, אבל הפכתי ממש טובה בזה רק אחרי שהתחלתי לגור לבד. אז למדתי להכין דברים נוספים על פסטה ושניצל. כשהגעתי לחיפה עבדתי בפיצרייה בשוק, ושם למדתי המון דברים בתחום והתקדמתי".
בתקופת הסגרים בקורונה, כשחיפשה איך להעסיק את עצמה, בישלה ואפתה עוגות ומתוקים, והתחילה להכין גם גלידות. היא פתחה דף פייסבוק, "גלידה טובה", ואחותה, מעצבת גרפית, הכינה לוגו ותפריט מעוצב. כך נולד העסק הקטן.
את הגלידות היא מכינה במטבח הפרטי בדירה השכורה שהיא חולקת עם שותפה. אין לה ציוד מיוחד. רק מערבל ידני. היא מקציפה שמנת מתוקה ומעשירה בטעמים ותוספות "מושחתות". "אני מוסיפה כל מיני סוגים של פירות, שוקולד, קפה שאני מכינה בבית, ואגוזים. אבל אני לא מוסיפה סוכר. את כל המוצרים אני קונה בשוק של הדר".
עצות היא מקבלת מהשותפה לדירה, שהיא טבחית. "אני מתייעצת איתה כל הזמן, מקבלת ממנה טיפים. כמובן שהיא נהנית מהעסק שלי, בגלל שהיא זוכה לטעום את הגלידות ראשונה, ואם נשארת גלידה, אנחנו אוכלות אותה יחד".
במשך השבוע היא מקבלת הזמנות. לקראת סוף השבוע, המקפיא במקרר הביתי מתמלא עד אפס מקום. "כשיש עומס", היא אומרת, "אנחנו בבעיה בבית". את השיווק היא עושה בשבתות. המחירים נעים בין 35 ל-40 שקלים למיכל של ליטר. "אין לי עדיין מיכלים מקצועיים, אז אני מפצה על זה בכך שעל המיכלים אני מציירת, ואני מכינה שקיות מיוחדות וגם כותבת הקדשות אישיות ללקוחות שלי".
אחת המנות האהובות היא גלידת קפה ופתי בר שנקראת "פת שחרית". "אבל המנה האהובה והנמכרת ביותר היא ה'אפל קראמבל'. "אני לא יודעת להסביר את זה, כנראה שזה הטעם של תושבי הדר, והיא באמת גלידה מאוד טעימה". אופיר גם מזמינה אנשים לאתגר אותה, "להציע ולבקש גלידות לפי הטעם שלהם", ובימים אלה היא מפתחת גלידה טבעונית, ככל הנראה על בסיס קרם קוקוס.
העסק הצעיר מתבסס על שיווק מקומי: "רוב הלקוחות שלי הם אנשים מהשכונה. אני לא עושה משלוחים. הבסיס הוא איסוף עצמי, או שאנחנו נפגשים באמצע הדרך". כדי לפתח את העסק היא צריכה, לדבריה, להתמקד בשיווק. "כשההזמנות יעלו, אולי אצטרך מקום חדש ואולי עוד זוג ידיים ורגליים".
בינתיים היא לא ממהרת לשם: "אני אוהבת לבלות בבית, אני מכירה את המטבח, את כלי הבישול והאפייה, אוהבת לשים את המוזיקה שלי, לפעמים גם לצפות בסדרה תוך כדי הכנת הגלידה. כיף לי. ואני גם קצת שתלטנית ואוהבת להחליט את ההחלטות בעצמי".