הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נוה, פרסם אתמול (ראשון) את סקירתו השבועית, ובה טענה יוצאת דופן בנוגע למקור חוסר השוויון בישראל: לטענתו, חלק גדול מהמקור לאי השוויון בישראל הוא בפערים בתוך השכבות העשירות ביותר באוכלוסיה, העשירון והמאיון העליון. טענה זו סותרת את הדעה הרווחת, לפיה הסיבה לפערים הגדולים בישראל הוא בפער בין השכבות החזקות לשכבות החלשות בכלל האוכלוסייה.

על פי מדד ג'יני, המדד המקובל לבחינת פערים כלכליים בעולם, חוסר השוויון בישראל הוא מהגדולים במדינות ה-OECD, וישראל נמצאת במקום השני לאחר מקסיקו בשיעור העניים באוכלוסיה. בסקירה מביא הכלכלן מדד אלטרנטיבי למדד ג'יני, הנקרא הממוצע הכללי לאי שוויון. דרך מדד זה ניתן לבחון את הפער בין כל רמות ההכנסה השונות להכנסה במצב של שוויון מוחלט, וכך ניתן לטענת הכלכלן לבחון את הסיבות לאי השוויון.

לטענת הכלכלן הראשי באוצר מדד זה מאפשר להשוות את חלקה היחסי של כל קבוצה באוכלוסייה ביחס לגודל הפערים, ולהבחין באיזה עשירונים נמצאים הפערים הגדולים יותר מהממוצע. עם זאת, יש לציין כי קיימת גם בעייתיות בשימוש במדד זה. בשונה ממדד ג'יני, מדד זה אינו בוחן את התפלגות ההכנסות במדינה בין האזרחים, אלא בוחן את הפער בין רמות השכר השונות לבין הממוצע במשק. כך, למרות היכולות שלו לספק מידע בנוגע להבדלים בין העשירונים השונים, אין הוא נותן תמונה ברורה לגבי 'איך מתחלקת העוגה', אלא רק בנוגע לפערי שכר, וזאת בשונה ממדד ג'יני.

בניין משרד האוצר. צילום ארכיון: פלאש 90

בניין משרד האוצר. צילום ארכיון: פלאש 90

בבחינת הנתונים העולים ממדד זה עולה לדוגמה כי הפער בין השכבות העניות בישראל לבין רמת ההכנסה הממוצעת גדול בהרבה מהפער בין השכבות העניות בצרפת ובדנמרק לרמה זו. עוד עולה מהנתונים כי משקלם של העשירים בחוסר השוויון גדול יותר בארה"ב מאשר בישראל. יש לציין שמבחינת מדד ג'יני, ישראל נמצאת מקום אחד בלבד אחרי ארצות הברית ברמת חוסר השוויון.

המסקנה העולה מהסקירה של הכלכלן הראשי היא כי מרכזה של בעיית חוסר השוויון בישראל הוא לא בפער בין השכבות החלשות למעמדות הבינוניים והגבוהים, כי אם בקיומה של שכבה קטנה יותר של "עשירי על" בתוך המאיון העליון. לראייה מביא הכלכלן את הגרפים המציגים את חלוקת ההכנסה בתוך העשירון העליון, ומראה כי משקלו של המאיון הגדול בתוכו גדול במיוחד. באופן דומה מראה הכלכלן הראשי כי גם חוסר השוויון במשק כולו יתמתן ללא המאיון העליון. כך מכוון האוצר את הזרקור למעמד "עשירי העל", אותו חלק קטן באוכלוסייה אשר מרוויח משכורות גבוהות באופן חריג.

מה ניתן להבין ממדד זה (ומה לא)

מדברי ההסבר לדו"ח ניתן להסיק כי בעיית חוסר השוויון בישראל נשענת במידה רבה, כאמור, על קיומה של שכבה דקה של 'עשירי על', בתוך המאיון והאלפיון העליון. כך גם מסמן האוצר בעקיפין כיוון לטיפול בבעיה, כשהוא מציין את הריכוזיות וחוסר התחרותיות כסיבות המרכזיות לחוסר השוויון, יתכן כהכנה למהלכים עתידיים בתחום זה בעתיד.

הורדה של רמות השכר במאיון ובאלפיון העליון עשויים להביא לשיפור על פי המדד בו השתמש הכלכלן הראשי באוצר. אך מדד זה אינו חף מבעיות. כך, לדוגמא הורדת שכר הבכירים במערכת הבנקאית, צעד אותו מקדם האוצר בחודשים האחרונים, יביא אולי לתוצאות משמעותיות לפי מדד זה, ואילו תוספת חודשית של מאות שקלים או יותר ש"ח לשכרם של מאות אלפי עובדים, לא תשפיע משמעותית על תוצאות המדד – אף שכמובן שבמציאות יש לה השפעה גדולה יותר על חייהם של אנשים.

קשה להגיד באופן חד משמעי אם ההתנפחות של המאיון הישראלי מאפיינת את המשק הישראלי באופן מיוחד או שהיא מהווה מבנה החוזר על עצמו בחברות נוספות המתבססות על השוק החופשי, על בסיס מיעוט המדינות שאליהן נעשית השוואה בסקירה. הנתון שמובא בסקירת הכלכלן הראשי מציין שמשקל המאיון העליון בארה"ב ביצירת פערים גדול יותר ממשלו של המאיון העליון הישראלי. ייתכן שיש לראות בכך נקודת אור, קלושה.