משרד האוצר פרסם אתמול (רביעי) את הצעדים המרכזיים שייכללו בחוק ההסדרים שיוגש יחד עם תקציב 2022-2021. המשרד לא פרסם את החוקים עצמם, אלא מצגת שהוצגה לראש הממשלה נפתלי בנט ובה עיקרי התכניות שיוצעו, חלקן ללא פירוט. מדובר כפי הנראה בחוק הסדרים גדול, שמכיל מגוון רפורמות בתחומים שונים.

צעדים מרכזיים שנכללים בתכנית:

רפורמה בתקינה: שינוי משמעותי בתקינה של מוצרים המיובאים לישראל, על ידי קביעת מסלול של יבוא לישראל על בסיס הצהרה למעט חריגים, לאפשר יבוא מוצרים שעומדים ברגולציה האירופית גם אם היא מנוגדת לזו הישראלית, ולאפשר יבוא מקביל בלי מסמכי מקור מהיצרן. מכון התקנים יהפוך בעיקרו לגוף שבודק מוצרים בדיעבד ולא מאשר אותם מראש.

תעסוקה: הטיפול בתחום התעסוקה מפוצל היום בין ארבעה גופים: מנהלת הכשרות מקצועיות, זרוע עבודה, שירות התעסוקה ומשרד הכלכלה, דבר המייצר בעיות רבות. על כן מוצע לרכז את התחום בידי גוף אחד.

הכשרה מקצועית: הקמת מסלול שירות לאומי טכנולוגי לחברה החרדית, גם אם לא ניתן שירות ישירות לאזרח, כדי להכשיר ציבור זה לשוק העבודה. בנוסף מוצע לקבל את המלצות דו"ח תעסוקה 2030, ובמרכזו הגברת השיתוף של מעסיקים בתהליך ההכשרה ותקצוב הכשרות שמעניקות תשואה גבוהה להכשרה.

בנקים: חקיקה שמחייבת את כלל הגופים הפיננסים להעביר מידע לגופים טכנולוגיים שיתחרו בבנקים, ויבצעו ניתוח של השימוש במוצרים פיננסיים על ידי הלקוח והשוואה למתחרים. במסמך מוצע לחזק גופים חוץ בנקאיים.

תעשיית הייטק: הקמת תכנית לאומית לבינה מלאכותית, הארכת חוק האנג'לים, עידוד השבת עובדים מחו"ל, הטבות מס לרכישת חברות ומיזוגים והקמת צוות לבחינת הסרת חסמים. בנוסף מוצע לאשר תכנית להגביר את העברת הידע מהאקדמיה לתעשייה.

תחבורה: במסמך יש התייחסות לבעיית הפקקים בכניסה למטרופולין תל אביב, כשהנזק המוערך למשק עומד על 20-15 מיליארד שקלים בשנה. "הפתרונות הנוכחיים יקרים", נכתב במסמך, "ואינם יכולים להדביק את קצב גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים".

במסמך מוצע להקל על "תחבורה שיתופית", אבל אין פירוט אם הכוונה לחברות כמו אובר, שזכו לביקורת שאינן מפחיתות את הנסועה. בנוסף מוצע לבנות נתיבי תחבורה ציבורית חדשים ולהוציא מוניות מנתיבים עמוסים, ולהסיר רגולציה כדי לעודד יוזמה פרטית בתחום התחבורה הציבורית.

עוד מוצעת הקמת רשות תחבורה מטרופולינית בגוש דן שתתכלל את הצרכים באזור. בנוסף מוצע לחוקק חוק מטרו ייעודי, ובו חבילת מימון, הסרת רגולציה ויצירת תנאים לתעדוף הפרויקט.

תשתיות: לפי המסמך, ישראל סובלת מגירעון תשתיות ביחס למדינות ה-OECD, לשיטתם בגלל חסמים ומשכי זמן ארוכים לקידום פרויקטים. במסמך מוצע להגדיר פרויקטים לאומיים, להגדיל את כוח האדם לתשתיות ובינוי, ולקדם הסרת חסמים בביצוע.

במסמך יש התייחסות לבעיית השיטפונות והניקוז, ומוצע לייעל את התקציב הקיים על ידי נוהל עלות-תועלת, ולהרחיב את סמכויות המדינה.

אנרגיה: הפחתת רגולציה לחיבור לגז טבעי, עידוד חיפוש מאגרי גז חדשים, יצירת בורת גז והסרת רגולציה. בתחום האנרגיה הירוקה, מוצע למסות פליטות, להגדיל את היצע הקרקעות לאנרגיה מתחדשת ולהסיר חסמים במעבר לתחבורה חשמלית.

חינוך: העברת סמכויות פדגוגיות, ארגוניות ותקציביות למנהלי בתי ספר, וקביעת רמת האוטונומיה בהתאם להערכה חיובית של הניהול.

רווחה: שינוי שיטת התקצוב לרשויות מקומיות כך שרשויות חלשות יקבלו יותר תקציבי רווחה, בעוד ברשויות חזקות השירותים ינתנו במאצ'ינג, כלומר תקצוב משותף של המדינה ושל הרשות.

בריאות: במסמך אין התייחסות לצורך להגדיל את תקציב הבריאות, ובמקום זאת מוצע להגביר את התמריצים של בתי החולים לעמוד בתקציב הקיים. בין השאר מוצע להטיל סנקציות על בתי חולים שחורגים מתקציבם.

עוד מוצע להסיר רגולציה בתחום הרוקחות, ולשנות רגולציה שמקשה על מרפאות השיניים הציבוריות.

תקציב הביטחון: משרד האוצר מעוניין להגביר את הפיקוח שלו על תקציב הביטחון, על ידי מינוי נציג של החשב הכללי לאגף תשלומי השכר והגמלאות במשרד. בנוסף מוצעים שינויים באישורים הנדרשים לרכש ביטחוני.

דיגטציה: הוספת פרטי קשר דיגיטליים כפריטי חובה במרשם האוכלוסין והפיכת דיוור דיגיטלי לברירת מחדל.

רגולציה: הצעדים המוצעים במסמך דומים לאלה שהוצגו בתכנית לרגולציה, וכוללים בין היתר הקמת רשות רגולציה ממשלתית שתנהל את "מלאי" הרגולציה החדשה שמאושרת, תוך התייחסות לשיקולי תחרות ויוקר מחייה. בין היתר מוצע לאחד את מתן ההיתרים שמנפיק המשרד להגנת הסביבה, להתאים אותם ל-OECD ולקבוע חובת התייעצות עם משרדי התחבורה והאנרגיה ברגולציה של תשתיות לאומיות.

משפט ושירות בתי הסוהר: הקלטת דיונים ומעבר להיוועדות חזותית על מנת לייעל את מערכת המשפט.

במערכת בתי הסוהר מוצעים שינויים מקיפים: מימון הקמת אשכול כליאה חדש על ידי פיטורי עובדים וסגירת מתקנים קטנים והרחבת הסמכות לשחרור ממאסרים קצרים.

כיבוי אש: צמצום משמעותי של הרגולציה שנדרשת לעסקים כדי לעמוד בדרישות הבטיחות.

רישוי עסק: הקמת ועדה לרישוי עסק שתפחית את הדרישות מעסקים חדשים, תצמצם את היקף העסקים טעוני הרישוי, תאציל סמכויות לרשויות ותכניס שיקולים כלכליים לדרישות מעסקים.

דיור: הסבת 30%-50% משטח תעסוקה לשטח מגורים ללא הליך תכנון מחדש, הקמת פורום מנכ"לים להסרת חסמים בדיור ומסלול מהיר שיוכל לכפות על רשויות תכניות למגורים. בנוסף מוצע להטיל אגרות על פנייה לוועדת ערר כדי להקטין את מספר הערעורים.

תקשורת: לפי המסמך יש קושי בפרישת תשתיות סלולר דור 5 בהליכי התכנון הקיימים. על כן מוצע מסלול פטורים למתקני שידור קטנים וזעירים, הקמת מתקנים על דיור ממשלתי והוצאת היתרים בוות"ל למתקני שידור. כדי לקדם את פרישת הסיבים האופטיים, מוצע להסתפק בבקשת התחברות של דייר אחד לשם פרישת סיבים בבניין. בנוסף מוצע לתקן את חוק הדואר, להסיר פיקוח מחירים ולהרחיב את התחרות.