כשיהודה בן ה-16 נכנס בפעם הראשונה לסדנת הרכב בבית הספר המקצועי, הוא סוף סוף הרגיש מוצלח. נער שאוהב לעבוד עם הידיים, בעל חוש טכני מפותח, שלא מצא את עצמו בבית הספר העיוני בו למד. כעבור שלוש שנים, בהן למד לתקן כלי רכב והתנסה בעבודה במוסך עם חונך, הוא סיים את התיכון עם תעודת מכונאי רכב. עכשיו הוא בעל מקצוע, אדם שהחברה סביבו מעריכה וצריכה, ויש לו מקום בה.

את המקום הזה רוצים לחסל. השארת ההכשרה המקצועית לנוער במשרד הרווחה בראשות השר מאיר כהן, בעוד ההכשרות המקצועיות למבוגרים עוברות למשרד הכלכלה של השרה אורנה ברביבאי, מבטאות חוסר הבנה של חשיבות מערכת ההכשרות לנוער, ועלולות להיות מכת מוות עבורה.

בתי הספר המקצועיים, בהם לומדים אלפי בני נוער, הם המקום היחיד בישראל שמשלב לימודים עם עבודה מעשית בשטח. ההתנסות בעבודה הופכת את הלימוד לרלוונטי, לבעל ערך ממשי לתלמידים גם בהיבט הכלכלי, ומבטיחה להם עתיד והשתלבות טובה יותר בתעסוקה. במקום לקבל יחס הראוי לנכס לאומי, בתי הספר נאלצים מדי כמה שנים להיאבק על קיומם, מול שרים שאינם רואים את החשיבות והפוטנציאל האדיר שלהם.

פיצול מערכת ההכשרה למבוגרים ולבני נוער יוביל ליצירת שתי מערכות, שיתקשו לשמור על סטנדרט אחיד. במקום מערכת עם סטנדרטיזיציה אחידה של התכנים, אופן הלימוד, המבחנים ותעודת המקצוע, מערכת ההכשרה לנוער עלולה להיתפס כנחותה, מעין 'משחק ילדים', וכך גם מי שהוסמכו בה. ערך תעודת המקצוע של בתי הספר המקצועיים כיום נובע מכך שהיא זהה לזו של המבוגרים.

לא לומדים מהעולם

במדינות רבות בעולם, בתי הספר המקצועיים הם מקבילים ושווי ערך למערכת החינוך העיונית. בבית הספר למקצועות הבנייה בברלין, מאות בני נוער לומדים נגרות, סתתות, בנייה עירונית, בנייה לשימור ועוד. התלמידים מקבלים מכרזים מעיריית ברלין ומשפרים את חזות המבנים ברחבי העיר, תוך כדי לימוד מיומנויות ברמה גבוהה, והבטחת עתידם כבעלי מקצוע מהשורה הראשונה.

בישראל נראית מגמה הפוכה: בתי הספר המקצועיים נתפסים כשוליים, מוסד שניתן להעביר אותו ממערכת ההכשרה המקצועית אל משרד הרווחה, שאחראי על טיפול במוחלשים ובנזקקים.

אלטרנטיבה חינוכית אמיתית

החינוך המקצועי בישראל זכה לביקורת לאורך השנים, על כך שבני עדות המזרח 'הוסללו' אליו ולא לבתי הספר העיוניים, ועל הזנחה של חלק מבתי הספר. בשנים האחרונות המערכת הצליחה גם להתחדש מתוך הביקורת, ולפתח מודלים פורצי דרך המותאמים לעולם העבודה המשתנה, ומבוססים על יזמות עסקית ופדגוגיה של ריבוי מיומנויות. בתי ספר שהם לא סוג ב', אלא חממה חינוכית משמעותית, אלטרנטיבה אמיתית למערכת החינוך העיונית.

צמיחה כלכלית נכונה מתבססת על עובדים מוכשרים ומיומנים שמחוללים אותה ויכולים ליהנות מפירותיה. לשם כך נדרש תכנון ארוך טווח ומערכת הכשרות דינמית, מגיל צעיר ועד בגרות, שמעניקה לעובדים את הכלים והכישורים הנדרשים. פיצול מערכת ההכשרות המקצועיות עלולים להחליש ואף להביא לסגירת בתי הספר המקצועיים, ולפגוע באלפי בני נוער שמוצאים בהם את מקומם. את ניסיון החיסול הזה צריך לעצור.