דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ז בניסן תשפ"ד 25.04.24
34.5°תל אביב
  • 28.5°ירושלים
  • 34.5°תל אביב
  • 29.7°חיפה
  • 29.0°אשדוד
  • 31.7°באר שבע
  • 32.9°אילת
  • 32.0°טבריה
  • 23.6°צפת
  • 30.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

מומחים ופעילים חרדים נגד הקיצוץ במעונות היום: "פוגע בתמריץ של הנשים לצאת לעבוד"

ד"ר איתן רגב, המכון החרדי למחקרי מדיניות: "לא סביר שהאבות ימצאו עבודה בטווח כל כך קצר" | אסתי שושן, פעילה חברתית: "במקום לקצץ, עדיף לפתוח בתי ספר ממלכתיים חרדים"

.מחאה חרדית במאה שערים בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
.מחאה חרדית במאה שערים בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

"הבעיה הראשונה עם ההצעה היא התחולה המידית שלה שאיננה מאפשרת היערכות בזמן סביר", אומר ל'דבר' ד"ר איתן רגב, כלכלן וסמנכ"ל מחקר במכון החרדי למחקרי מדיניות, בהתייחס ליוזמת שר האוצר אביגדור ליברמן להפסיק את הסבסוד למעונות לגיל הרך למשפחות בהן האב לומד בישיבה. על פי ההצעה החל משנת הלימודים הקרובים משפחות בהן האבות לא עובדים 24 שעות שבועיות לפחות לא יקבלו סבסוד למעון בכלל.

"הילדים בשלב הזה של השנה כבר רשומים למסגרות – ולא סביר שהאבות ימצאו עבודה בטווח כל כך קצר", אומר רגב. "צריך לקחת בחשבון שהוצאה של קרוב ל-21 אלף ילדים מהמסגרות עשויה להוביל גם לסגירה של המסגרות עצמן, ולפיטורי העובדות המועסקות בהן".

ד"ר איתן רגב. "הוצאה של קרוב ל-21 אלף ילדים מהמסגרות עשויה להוביל גם לסגירה של המסגרות עצמן" (צילום: איל גרניט)
ד"ר איתן רגב. "הוצאה של קרוב ל-21 אלף ילדים מהמסגרות עשויה להוביל גם לסגירה של המסגרות עצמן" (צילום: איל גרניט)

"מדובר באימהות שיוצאות לעבוד כדי שהאבות יקיימו אורח חיים תורני", מסביר רגב. "האם המציאות הזו תוביל לכך שהאבות יעזבו את הכולל ויישארו עם הילדים בבית? קשה להעריך". לדבריו, החשש שלו הוא שרבות מהנשים הללו יפלטו משוק העבודה, או יחפשו פתרונות בלתי מפוקחים לילדים, שעשויים להיות פחות בטוחים ובלתי מקצועיים.

"ההצעה הזו בעייתית גם לטווח הארוך, גם אם יחליטו ליישם אותה רק בעוד שנתיים", מבהיר רגב. "אם המטרה הייתה לעודד יציאה לתעסוקה, יכול היה ליצור מודל שיוצר תמריצים לגברים, אך איננו פוגע בתמריץ הקיים לנשים לצאת לעבודה. למשל לבצע סבסוד מדורג – 50% אם האישה עובדת, ו-50% נוספים אם הבעל עובד. ההצעה הנוכחית פוגעת למעשה בתמריץ הקיים שדוחף נשים חרדיות היום לשוק העבודה".

"זה יוצר נסיגה, גם גורמים שרוצים לשנות לא יכולים לתמוך"

"לגופו של עניין אני חושב שהצעד הזה יש בו אלמנטים של צדק" אמר לדבר הרב בצלאל כהן, איש חינוך ויזם חברתי חרדי הפעיל מזה שנים ארוכות בתחום השתלבות החרדים בשוק העבודה ובלימודים האקדמיים. "אני בהחלט חושב שהסבסוד הנדיב למעונות במשפחות שהאבא בהן הוא אברך זה דבר לא פשוט. בעיקר כשיש טענה שזה מעודד אי תעסוקה משום שהסבסוד תלוי הכנסה למשפחה וזה יוצר לאברך תמריץ שלילי לעבודה, כי אם יעבוד ההנחה שהמשפחה מקבלת במעונות תקטן. מהבחינה הזו, אני בהחלט מבין את הביקורת על שיטת התקצוב הנהוגה היום".

בצלאל כהן (תמונה באדיבות המצולם)
בצלאל כהן (תמונה באדיבות המצולם)

"הטענה העיקרית שלי היא על האופן שבו זה נעשה", הוא מסביר, "המיידיות שלו, חודשיים לפני תחילת שנת הלימודים. תהיה לזה השלכה גם על המעונות עצמם ועל הנשים שעובדות בהם – אם 21 אלף ילדים יצאו מהם באחת. בטווח הקרוב אני מעריך שזה בעיקר יפגע בתעסוקת האימהות, הנשים העובדות". כהן מדגיש שגם ב-2003 כשקיצצו את קצבאות הילדים הדבר נעשה בצורה הדרגתית.

אחד החששות שלו מהמהלך, הוא הפגיעה באמון שבין הציבור החרדי לממשלה, והקצנת המגמות הריאקציוניות בחברה החרדית. "בעולם החרדי יש לא מעט אנשים שחושבים שצריכים להיעשות שינויים בתחום התעסוקה, החינוך, האקדמיה, בצבא" הוא אומר. "יש לא מעט צעירים חרדים שמאמינים שצריך לשנות דברים. אבל אם עושים את זה בצורה של עימות חזיתי – זה יוצר נסיגה בתוך החברה החרדית, וגם הגורמים שהיו רוצים לשנות, לא יכולים יותר לתמוך – כי כל מי שילך להפגש ולדבר יסומן כמשתף פעולה או כתומך בממשלה שנאבקת היום בציבור החרדי".

"במקום לקצץ אפשר להקים בתי ספר ממלכתיים חרדים"

"ליברמן נותן להנהגה הפוליטית החרדית בדיוק את מה שהיא רצתה", אמרה לדבר הפעילה החרדית הפמיניסטית אסתי שושן, ממקימות תנועת 'נבחרות' לקידום השתלבותן של נשים ברשימות המפלגות החרדיות בכנסת. "הם רצו להציג את הממשלה הזו כרעה ומרעיבה – והנה. יש להם הוכחה, והפוליטיקאים החרדים יצטיירו כמי שבאמת דואג לאברכים ולמשפחותיהם, מה שבעיני הוא לא נכון היום".

אסתי שושן (צילום: מאיר אליפור)
אסתי שושן (צילום: מאיר אליפור)

הדרך לשילוב חרדים בתעסוקה לדבריה, עוברת קודם כל בפתיחת האופציות להשכלה ולחינוך, הן לחרדים בוגרים, אך בדגש על הדור הצעיר של החברה החרדית הלומד בבתי הספר. "הרבה מהאברכים החרדים יתקשו לעבוד גם במידה וירצו בכך – הם חסרים את הכלים והלימודים המתאימים לשוק העבודה".

"במקום לקצץ את מטה לחמן של משפחות שזקוקות לכסף הזה לאוכל, אפשר היה להקים עוד בתי ספר ממלכתיים חרדיים שמלמדים בהם לימודי ליבה" היא מדגישה. "יש לזה ביקוש בציבור החרדי. אנשים רוצים שהילדים שלהם ילמדו וירכשו כלים תעסוקתיים. אבל אין מספיק מסגרות חינוך כאלה. צריך לדאוג שלדור הבא יהיו יותר אפשרויות להשתלב בשוק התעסוקה, ממקום שמכיר בכישורים שלהם ובאורך החיים הייחודי שלהם, וזה קודם כל עובר דרך מערכת חינוך חרדי איכותית וטובה יותר שיש לה היום צורך וביקוש".

"זה באמת מצער אותי שהלכו על צעדים פופוליסטיים כאלו", מסכמת שושן. "להפוך אנשים לעניים יותר לא יעזור לשפר את הכלכלה בישראל, כי גם את המעט שיכלו להרשות לעצמם כבר לא יוכלו. זה רק מחזק את המצב הקיים ועשוי גם להחמיר אותו בעתיד עוד יותר".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!