הווד"ל (ועדה לדיור לאומי), הוותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור), מחיר מטרה, מחיר למשתכן, מע"מ 0, תכנית דיור במחיר מופחת ועוד: עשר שנים חלפו מאז מחאת 2011, ומספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה בישראל רק עלה. מ-127 "בלבד" ב-2011, לכ-148 ב-2020. במקביל, מלאי הדירות הציבוריות הצטמצם, ותכניות דירה להשכיר לא הצליחו להביא את הבשורה.
ב-2020 שכר הדירה הממוצע, עמד על כ-4,000 שקלים, 37% ממשכורת ממוצעת, שני אחוזים שלמים יותר מאשר ב-2011.
מכנה אחד משותף קושר את כל הרפורמות שניסו ארבע ממשלות ישראל כדי להתערב במחירי שוק הדיור: סירוב עיקש להפוך את הממשלה לשחקן פעיל בשוק הדיור. חוקי הוד"ל והותמ"ל הצליחו לזרז בנייה על חשבון תכנון ארוך טווח ומעל ראשיהם של הרשויות, אבל לא הביאו תוצאות. תכנית דירה להשכיר יצרה כמות מזערית של דירות ומשרד השיכון הוסיף רק 1000 דירות למאגר הדיור הציבורי, בזמן שנגרעו ממנו מעל אלפיים.
בזמן המחאה היה שטיינץ שר האוצר, והוא וראש הממשלה נתניהו הפנו את האצבע בעיקר למחסור בהיצע. כך נעשו ניסיונות לוועדות תכנון שיעקפו את העיריות, ונתניהו אף ניסה לקדם את כוונתו להפריט את קרקעות המדינה. תכנית הדגל של שר האוצר יאיר לפיד, מע"מ אפס ברכישת דירה, לא יצאה לפועל, כמו גם הבטחותיו לבנות 150 אלף יחידות דיור להשכרה.
הגורם היחיד שהנהיג לאורך זמן ניסיון משמעותי להוזלת הדיור הוא שר האוצר לשעבר משה כחלון, בתכנית מחיר למשתכן. למרות הביקורת הרבה על התכנית, על פי הנתונים כחלון הצליח להביא להאטה בעליית מחירי הדירות, שסייעה לצמצם את הפער בינן לבין עליית השכר. בתקופת כחלון הייתה המדינה מעורבת מאד בשוק הדיור אבל בעיקר בצורת הטבות מס, שהביאו להעברת מיליארדי שקלים מקופת המדינה לקבלנים.
כחלון הוביל את השימוש בוועדות התכנון למתחמי דיור מועדפים (הותמ"לים) ש"דרסו" את התכנון המקומי, ולצד הצלחות זכו לביקורת רבה. כחלון גם ביקש להוריד את חלקם של המשקיעים בשוק, הן ע"י הכבדת מס הרכישה למשקיעים, והן על ידי חוק דירה שלישית שאמור היה להגביר את המיסוי לבעלי שלוש דירות ומעלה ובסוף לא יצא לפועל.
בשנת הקורונה משרד השיכון היה מאויש באופן חלקי על ידי ליצמן, ושר האוצר ישראל כ"ץ לא עסק בכלל בנושא הדיור, מלבד הורדת מס הרכישה חזרה, מה שהוביל לחזרת המשקיעים למשק. למרות המשבר המחירים חזרו לעלות.
הממשלה החדשה אמנם חזרה לדבר על דיור אבל עד כה לא הציגה תכנית דגל, מעבר לחידוש התמ"א (תכנית המתאר הארצית) והותמ"לים, ורפורמות בחוק ההסדרים שייקח להן זמן להבשיל. אולי שר השיכון זאב אלקין ושר האוצר אביגדור ליברמן יודעים שמי שנאבק במפלצת מחירי הדיור, יוצא הרבה פעמים כשידו על התחתונה.
