יקינטון המים, אחד המינים הפולשים המסוכנים ביותר התגלה בעמק המעיינות. במהלך סיור שגרתי של אנשי החברה להגנת הטבע בעמק המעיינות, הם גילו מוקד פלישה חדש ומשמעותי של יקינטון המים. הצמח בעל קצב ריבוי מהיר, יכול להכפיל את עצמו בתוך 5 ימים, אבל מעבר לכך, הוא מהווה כאב ראש גדול, שכן הוא פוגע באיכות מי השתייה, ודוחק ומכחיד צמחי מים מקומיים ופוגע בדגים, עופות מים ומינים אחרים החיים באזור. עד כה בישראל בוצעו טיפולים לא יעילים באתרים נגועים.
לפי ההערכות, יקינטון המים – שמקורו בדרום אמריקה – חדר לישראל בעקבות ייבוא מכוון למטרות נוי. בשנת 2009 נאסר לייבא את הצמח, אך הוא עדיין נמכר במשתלות בישראל בהיעדר אכיפה יעילה. "יקינטון המים נחשב לאחד מהמינים הפולשים המסוכנים ביותר בעולם, ופלישתו גורמת לנזקים אדירים למגוון הביולוגי בנחלים ומעיינות, למשק המים, לבריאות הציבור ועוד", כתב אלון רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע במסמך שהועבר לסמנכ"ל משאבי טבע במשרד להגנת הסביבה אלון זסק.
רוטשילד הזהיר כי הפלישה הטרייה מאיימת לסכן מוקדי טבע ונופש כמו נחל הקיבוצים, נחל האסי והמעיינות באזור. נחל הקיבוצים הוא אחד מאתרי המים הפופלאריים ביותר בצפון. "צמחי מים מזיקים אלה ממשיכים להימכר לכל דורש במשתלות", הוא כתב.
רק לאחרונה פרסמה רשות הטבע והגנים דו"ח משותף עם משרדי החקלאות והגנת הסביבה, שממנו עולה כי הנזק הכולל שעלול להיגרם ממינים פולשים בישראל הוא כ-500 מיליון שקלים בשנה, בהערכה שמרנית. הסכום כולל נזק לחקלאות ולכלכלה, לבריאות ולמערכת האקולוגית המקומית. בתוך כך, המינים הפולשים נחשבים בין הגורמים הבולטים לאובדן המגוון הביולוגי.
המצב בארץ הוא חמור. בשנת 2016 עתרה החברה להגנת הטבע לבג"ץ, ורשות הטבע והגנים הגישה בתגובתה חוות דעת מקיפה, שבה התריעה על הסיכון החמור של צמחי המים הפולשים ועל הצורך המיידי במניעת התפשטותם. אך המדינה טענה כי היא עשתה ככל יכולה בנושא ואין מקום להתערבות שיפוטית. בצר לה, החברה מחקה את העתירה.
"חמש שנים אחרי", מציין רוטשילד, "ממשיכים צמחי מים פולשים לזלוג ממשתלות, גינות, מתקני טיהור שפכים ועוד- אל מקווי המים היקרים מפז בארצנו היובשנית, ומהווים סיכון לטבע ולאדם כאחד. מדובר על מחדל, לא פחות. ולא ברור מדוע המשרד להגנת הסביבה לא נוקט שום פעולה רגולטורית כדי למנוע במקור את התפשטות המפגע".
בחברה להגנת הטבע הוסיפו כי ניתן לאסור את ההחזקה והמכירה של צמחי מים פולשים, כמו יקינטון המים, במסגרת תיקון חקיקה נקודתי לחוק המים, המצוי בסמכות המשרד להגנת הסביבה, או במסגרת חוק מערכתי למניעת פלישות.
מנכ״ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין, אמר: "מינים פולשים בצומח ובחי הופכים לאחד האיומים הכי משמעותיים על הטבע. עלינו לנקוט במדיניות חדשה והכרזנו מלחמה בהם כאתגר אסטרטגי, הכנו תוכניות פעולה הכוללות מניעת כניסה, ביעור צומח פולש, תקנות חדשות למשתלות, מניעת זבל שהוא מזון להתפרצות המינים ודילול כשאין ברירה. המינים הפולשים הם אחת הסכנות המרכזיות למגוון הביולוגי בארץ ובעולם וכן גורמים נזקים כלכליים אדירים למשק".
