דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי י"ד באייר תשפ"ד 22.05.24
20.7°תל אביב
  • 19.9°ירושלים
  • 20.7°תל אביב
  • 20.3°חיפה
  • 20.4°אשדוד
  • 20.1°באר שבע
  • 26.1°אילת
  • 20.6°טבריה
  • 19.8°צפת
  • 20.4°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / עשרות רפורמות ומצגת אחת סתומה: מה מסתתר בחוק ההסדרים

חוק ההסדרים השנה נראה כבד במיוחד, ואף חוק ממנו עוד לא פורסם בצורה מלאה | לאורך השנים זכה החוק לביקורת על כך שאינו מאפשר פיקוח פרלמנטרי ומגביר את כוח משרד האוצר על פני שאר המשרדים

משרד האוצר. צילום: פלאש 90 / נעם ריבקין פנטון. ארכיון.
משרד האוצר. צילום: פלאש 90 / נעם ריבקין פנטון. ארכיון.
יונתן קירשנבאום

משרד האוצר פרסם בשבוע שעבר מצגת שהוכנה עבור ראש הממשלה נפתלי בנט, ובה עיקרי חוק ההסדרים הקרוב. בלי ההסברים שניתנו כנראה לראש הממשלה בעל פה, חלקים רבים מהמצגת נותרים סתומים, וההודעה בה סוקר משרד האוצר חלק מהרפורמות המוצעות שופכת אור רק על חלק קטן מהן. מה שכבר ברור, הוא שמדובר השנה בחוק הסדרים כבד, ובו עשרות חוקים, חלקם דרמטיים. כל אלה אמורים לעבור תוך שלושה חודשים מבלי שנחשפו עדיין לציבור, ואפילו לא לחברי הכנסת שאמורים לאשר אותם.

חברי קואליציה אליהם פנינו בחרו שלא להתייחס. במשרד האוצר לא רצו לפרט כמה חוקים צפויים להיות מוגשים בחוק ההסדרים והוצגו לראש הממשלה, ובמקום זאת הציגו טיעון לוגי מעגלי לפיו "עד שחוק התקציב לא מאושר בכנסת לא ניתן לדעת" כמה חוקים יש בו.

החוק שנולד עם תכנית הייצוב

חוק ההסדרים הוא החוק היחיד שמורכב ממספר רב של חוקים, שעוברים בצמוד לחוק התקציב. הסיבה המוצהרת לכך היא שמדובר ברפורמות כלכליות, שהכרחיות לביצוע המדיניות הכלכלית של הממשלה. בפועל מדובר ברשימת רפורמות שמתגבש במשרד האוצר, ומשקף את החזון שלו למשק הישראלי.

החוק הומצא בשנת 1985, וכלל רשימה של רפורמות שהיוו חלק מרכזי מתכנית הייצוב והוצגו כחלק קריטי מהצלת המשק ממשבר האינפלציה. מאז, אימץ משרד האוצר את הפרקטיקה, ומגבש בכל שנה רשימת רפורמות אותה הוא מצמיד לתקציב, באופן שפעמים רבות חורג מנושאים תקציביים. לאורך השנים, במשרד האוצר הצליחו לייצר תרבות פוליטית במסגרתה מתייחסים בממשלה לחוק ההסדרים כאילו האישור שלה מחייב כמו התקציב, למרות שבפועל ניתן לאשר את התקציב גם בלעדיו.

כל אלו תרמו לעובדה שחוק ההסדרים זוכה לביקורת קשה לאורך השנים. החוק מכיל רשימה ארוכה של רפורמת שבחקיקה רגילה היו עוברות כל אחת תהליך נפרד, עם זמן דיון ארוך בכל הצעה והצעה. בחוק ההסדרים הרפורמות מגיעות לוועדות הרלוונטית, וצריכות לעבור את התהליך כולו עד לרגע ההצבעה על התקציב, מה שהופך בדרך כלל את התהליך למזורז, ומונע מחברי הכנסת לבצע פיקוח על תוכן הרפורמות.

ביקורת נוספת היא על הפקעת הכוח ממשרדי הממשלה השונים, ותרומה לכוחו העודף של משרד האוצר. מדובר פעמים רבות ברפורמות שנוגעות במשרדי ממשלה אחרים, שמגלים על הכוונה לחולל שינוים יסודיים בתחומי פעילותם דרך פרסום החוק.

הצמדת חקיקה לחוק התקציב יכולה להיות מוצדקת בחלק מהמקרים, אבל נראה שסמכות זו הורחבה והפכה לצינור המרכזי לחקיקה של רפורמות בישראל. כך גם בחוק ההסדרים הקרוב, שמכיל שינויים משמעותיים בשב"ס, בבריאות, בתחבורה, בכבאות, בתכנון ועוד. חלק מהרפורמות הן קונצנזוס, אחרות שנויות מאד במחלוקת. כולן ראויות לדיון רציני.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!