מנהלי בתי ספר מקצועיים חוששים מהפיצול הצפוי של ההכשרה המקצועית לנוער מזו של המבוגרים, והשארת בתי הספר המקצועיים במשרד הרווחה. לדבריהם, המהלך שמקדמים שר הרווחה מאיר כהן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי עלול לפגוע במעמד תעודת ההסמכה שמנפיקים בתי הספר, באיכות ההכשרה, ואף בקיום המודל הייחודי של עבודה לצד לימודים.

"היום תלמיד בבית ספר של משרד החינוך שמסיים בגרות בחשמל ואלקטרוניקה צריך להמשיך ללמוד במכללה כדי לעבוד במקצוע", אומרת דורית ג'ימס בנימין, מנהלת בית הספר עוצמ"ה עתיד זוקו בקרית ביאליק. "לעומתו, תלמיד שמסיים בית ספר מקצועי יכול פשוט לעבוד במקצוע, כי התעודה שלו היא אותה תעודה שמשרד העבודה מנפיק למבוגרים. אבל בשביל שהתעודה תמשיך לשמור על היוקרה שלה ולהיות ממשית, היא צריכה להגיע מהגוף שמכשיר גם את המבוגרים. כמה כתבות ראינו על מחסור בהנדסאים?".

דורית ג'יימס בנימין, מנהלת בית הספר המקצועי עוצמ"ה עתיד-זוקו בקריית ביאליק. "בתי הספר המקצועיים מלמדים את הנוער שלנו מהו עולם העבודה| (צילום: אלבום פרטי)

בית הספר שמנהלת ג'ימס בנימין הוקם לפני חמש שנים, ותלמידיו לומדים בשתי מגמות: אוטוטרוניקה (הפעלת כל המערכות האלקטרוניות והמכניות של כלי רכב), ומגמת עיצוב גרפי בניו מדיה. הוא אחד מ-65 בתי ספר מקצועיים הפועלים תחת האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה. אלפי התלמידים בהם משלבים בלימודיהם עבודה בשכר עם חונך במקומות עבודה. בסוף י"ב הם מקבלים תעודת מקצוע ותעודת גמר (12 שנות לימוד). תלמידים שמעוניינים בכך יכולים גם לגשת לבחינות הבגרות.

במסגרת המהלך צפוי האגף הבכיר להכשרה מקצועית, הגוף שאחראי על ההכשרות המקצועיות למבוגרים ובתי הספר המקצועיים לנוער, לעבור ממשרד העבודה והרווחה למשרד הכלכלה, בעוד בתי הספר המקצועיים יופרדו ממנו ויישארו במשרד הרווחה.

"בתי הספר המקצועיים מלמדים את הנוער שלנו מהו עולם העבודה", אומרת ג'ימס בנימין, "מקבלת משכורת, פנסיה ושוק ההון, ועד כישורים של המאה ה-21: שיתוף פעולה, עבודת צוות, חשיבה ביקורתית ויצירתיות. את הכלים האלו הם רוכשים דרך התנסות מעשית במקצוע. על יום העבודה השבועי שלהם הם מקבלים משכורת ותנאים סוציאליים כמו עובד לכל דבר, ומוצמדים לחונך, מנטור, שמלמד אותם את רזי המקצוע".

ג'ימס בנימין מתנגדת להעברת האחריות על התלמידים שבאו ללמוד מקצוע, למשרד שעוסק בטיפול בנוער בסיכון. "לתלמידה שלי שעכשיו הגיעה להישגים במקצוע הרכב שאותו היא לומדת, לא צריך להיות קשר למשרד הרווחה. יש לכך משמעות ערכית קשה". בנוסף לכך, היא מתריעה שהפיצול יגרום ל"תפקידים כפולים במשרדים ובירוקרטיה מיותרת".

תלמידי בית הספר עוצמ"ה עתיד-זוקו בקריית ביאליק, עם תלמידים שזכו בפרס הראשון בתחרות ידע בתחום הרכב (צילום: יח"צ)

"בטווח הארוך זה אומר לפרק את בתי הספר"

מנהל אחד מבתי הספר המקצועיים הוותיקים, שהתראיין בעילום שם, מזהיר שהפיצול הוא תחילת הסוף של בתי הספר המקצועיים. "אני לא מבין למה לקחת מערכת שעובדת כמו מכונה משומנת ולפרק אותה. בעשרות השנים האחרונות משרד העבודה השכיל לפתח מערכת עם פדגוגיה, עם בחינות בגרות במקצוע ונגישות לבחינות הבגרות בכלל. מעבר לכך, הוא המקשר בין מפעלים בתעשייה, חברת החשמל למשל, לבין בתי הספר המקצועיים. מי יפקח עליי? למשרד הרווחה אין את הכלים הדרושים לבצוע את כלל הפעולות הללו. בטווח הארוך זה אומר לפרק את בתי הספר".

"אני לא יודע מה יהיה עם התלמידים שלי שהתחילו ללמוד השנה. הם באמת אוהבים ללמוד את המקצוע ורואים בו אופק כלכלי. אם בית הספר יהיה תחת משרד הרווחה, הם לא ירצו להישאר. למה שירצו להיות מתויגים כנוער רווחה?".