בית המשפט העליון קבע היום (שני) בדעת רוב שלמועצה להשכלה גבוהה יש הצדקה להשתמש בהפרדה מגדרית על מנת להגביר את השילוב של החברה החרדית במערכת ההשכלה הגבוהה. יחד עם זאת קבעו השופטים שיש לאכוף את איסור ההפרדה במרחבים השונים, וכי יש לבטל מדיניות המדירה מרצות ממסלולים שבהם לומדים גברים בלבד, מכיוון שהיא מהווה אפליה פסולה. 

הרכב השופטים בראשות המשנה לנשיאה (בדימוס) השופט חנן מלצר דן בארבע עתירות נגד היבטים שונים בתוכנית של המועצה להשכלה גבוהה "הרחבת נגישות ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה החרדית – מדיניות לחומש הבא", שיישומה החל בשנת 2017. בעתירה דן הרכב שופטים מורחב שכלל את השופטים ניל הנדל, עוזי פוגלמן, ענת ברון ויוסף אלרון.

הקביעה של ביטול מדיניות המדירה מרצות מן המסלולים שבהם לומדים גברים התקבלה בפה אחד, ואילו הקביעה על הצדקת השימוש של המל"ג בהפרדה מגדרית בתוכנית החומש היו חילוקי דעות. 

השופט מלצר הצדיק את הלימודים בהפרדה בכך ש"מרבית התלמידים הלומדים במסלולים הנפרדים בוחרים בכך מרצונם החופשי, בהתאם להשקפותיהם הדתיות התומכות בהפרדה מגדרית כאורח חיים". בנוסף הוא ציין ש"קיומם של המסלולים הנפרדים איננו משפיע על התנהלות המסלולים הכלליים המעורבים, הפתוחים בפני כל מי שחפץ וחפצה בכך".

לעומתו בדעת המיעוט היה השופט עוזי פוגלמן שאמר: "ההחלטה מהווה הכשרה מוסדית להפרדה באקדמיה, ומנציחה עמדה פוגענית כלפי נשים ותפקידן בחברה", והזהיר כי: "ההפרדה המגדרית לא נותרת תחומה לכיתות הלימוד וזולגת אל המרחבים הציבוריים". 

עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, שצורפה כידידת בית המשפט ביחד עם שדולת הנשים והמרכז הרפורמי לדת ומדינה, אמר על פסק הדין: "טוב עשה בג"ץ כאשר קבע באופן מפורש כי אין לעצום עיניים אל מול אפליית המרצות שנמנע מהן ללמד סטודנטים וכי מדובר באפליה אסורה. יחד עם זאת, פסק הדין מעביר מסר מסוכן לפיו הדרת נשים ממרחבים ציבוריים היא לגיטימית. בחברה דמוקרטית לא ניתן לקבל טענה שחופש הדת של גברים חרדים מחייב יצירת מרחב ציבורי סטרילי מנשים. שילוב החרדים בחברה הוא יעד ראוי, אולם לא ניתן להשיג אותו באמצעות הפרדה מגדרית והדרת נשים מהמרחב הציבורי״.