"בניין נפתלי באוניברסיטה נתרם בעבר על ידי ההסתדרות, והחוג היה בעברו חוג הסתדרותי. היתה להסתדרות גם השפעה על מה יהיה בו", פתח פרופ' גיא מונדלק את הדיון על הקשר האפשרי בין ההסתדרות והאקדמיה בישראל.
בכנס לציון 100 שנים להסתדרות שנערך באוניברסיטת תל אביב אתנול (שני), סיפר מונדלק שהוא נאלץ להתווכח מדוע שם החוג שהוא עומד בראשו צריך להישאר 'החוג ליחסי עבודה' ולא החוג למשאבי אנוש.
לדבריו, מאז אמצע שנות ה-90 והפיחות שחל במעמד העבודה המאורגנת בישראל, תחום יחסי העבודה באקדמיה הלך והצטמצם, כשבמקביל יחסי העבודה עברו תהליך של משפטיזציה. בתחילת שנות ה-2000 קשה היה לשכנע סטודנטים שדיני עבודה קיבוציים הם עניין אקטואלי ולא היסטורי, אבל מהפכת ההתאגדות של העשור החולף עוררה עניין מחודש בחוג ובתחום.
לפי פרופ׳ מונדלק, יש מספר כיוונים שהמחקר האקדמי יכול להתפתח בהם ביחס לחקר איגודי העובדים: התאחדות של ארגונים חלשים לכדי ארגונים או קואליציות חזקות, שיתוף פעולה בין ארגוני, חיזוק חזית ההתאגדויות החדשות ומעבר לכיסוי ענפי שמקיף חלקים הולכים ומתרחבים מהמשק.
אמון בין באקדמיה וההסתדרות
"יש לנו הרבה מה לדבר והרבה מה להזין אחד את השני. הדבר שמאוד מאוד חשוב זה שתהיה פה מערכת יחסים שיש בה אמון", אמר מנכ"ל האגף להתאגדות בהסתדרות עמיחי סטינגר, "אמון שההסתדרות, בסופו של דבר עם כל הבעיות שלה, עדיפה לחברה הישראלית וגם לאקדמיה הישראלית כארגון חזק על פני הסתדרות חלשה".
לדבריו התחושה פעמים רבות היא שמתיחת ביקורת על ההסתדרות היא קונצנזוס בין חוקרים הן מימין והן משמאל, והם מייצרים אווירה ציבורית שבסופו של דבר פוגעת בכוחם של עובדים שמבקשים להתאגד על מנת לשפר את זכויותיהם.
"צריך בהחלט לדבר על איך ההסתדרות תוכל להמשיך בתפקידה״, אמר סטינגר, ״ליצור מעמד ביניים של עובדים גם בעולם שבו צעיר בן 25 יכול להרוויח שכר התחלתי של עשרות אלפי שקלים בסייבר או להיות שליח נטול זכויות בוולט, וצריך לעשות זאת ממקום של בנייה ולא ממקום של תוקפנות והתגוננות״.
להתמודד עם התקפות מצד פורום קהלת
"האגף שלנו נותן ייעוץ כלכלי החל מיו"ר ההסתדרות והאגף לאיגוד מקצועי, ועד לרמת הוועד הבודד שנמצא במו"מ כלכלי, או זקוק לסיוע בקריאת נתונים כספיים", אמר סמנכ"ל כלכלה בהסתדרות אדם בלומנברג.
"הייעוץ שלנו הוא הרבה פעמים ביחס לענייני השעה הבוערים, ואנחנו יודעים לייצר ניירות מדיניות בטווחי הזמן הקצרים. פורום ארלוזורוב שהוקם לפני פחות משנה, אמור לתת מענה גם ליכולת להסתכל שנה, שנתיים ועשר שנים קדימה, ולהתמודד טוב יותר מול התקפות על העבודה המאורגנת מצד פורום קהלת ודומיו".
שי בירן, מנכ"ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בהסתדרות, שיתף בקושי להתפנות לבחינה מעמיקה וארוכת טווח יותר של תהליכי המקרו בשוק העבודה, בשל העבודה הסיזיפית והיום יומית שדורשות כל הזמן פתרון בעיות מיידי. לדבריו, רק כשיצא לחופשת לידה עם בתו הראשונה, התפנה לראשונה להעמיק בשאלות שהעסיקו אותו עוד קודם לכן.
"יש פה בעיה שעוד לא הצלחנו לפצח – המאמרים לא מגיעים לחדר המו"מ, והתובנות מהמשאים ומתנים מתקשות להגיע למחקר ולסייע לגבש תובנות", אמר בירן והוסיף שמרבית ההצעות שהציע לחוקרים שונים באקדמיה למחקרים שעשויים היו לסייע בגיבוש מדיניות נכונה יותר בתחום העבודה המאורגנת – לא הבשילו לכדי מחקרים בסופו של דבר.
עו"ד מורן סבוראי, העוסקת בדיני עבודה, סימנה כיוון אפשרי למחקר כזה כשהצביעה על התעצמותו של אגף הממונה על השכר במשרד האוצר לאורך השנים, והשפעתה השלילית על יחסי העבודה במגזר הציבורי. "הממונה על השכר מתערב יותר ויותר במשאים ומתנים ובצורה שהולכת ונהיית יותר בוטה ותוקפנית – כולל בפרקים הארגוניים ולא הכלכליים שלכאורה בכלל לא אמור היה להיות בהם שחקן. אחד המחקרים שראוי לבדוק זה האם הוא באמת נמצא במקום שהמחוקק ייעד לו? אני חושבת שלא".
