דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת כ"ב באב תשפ"א 31.07.21
29°תל אביב
  • 25°ירושלים
  • 29°תל אביב
  • 27°חיפה
  • 28°אשדוד
  • 29°באר שבע
  • 34°אילת
  • 30°טבריה
  • 26°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

״פרנסה של אדם היא האושר שלו, אנחנו דואגים לזה״

עו״ד גיל בר-טל, יו״ר הסתדרות המעו״ף. ״עבודה היא הדבר הכי חשוב לאדם מייד אחרי הבריאות שלו״ (צילום: אילן בשור)

גיל בר-טל, יו"ר הסתדרות המעו"ף, האיש שנאבק על זכויותיהם ורווחתם של כרבע מיליון עובדים, בראיון ראשון

גיל פלוטקין
ניצן צבי כהן
גיל פלוטקין
מנכ״ל אתר החדשות ״דבר״
צרו קשר עם המערכת:
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

גיל בר-טל (54) לא מוכר עדיין לציבור הרחב, אבל כרבע מיליון עובדים ועובדות מכירים אותו היטב. מאבקיו והחלטותיו משפיעים באופן ישיר על חייהם. בר-טל הוא יו"ר הסתדרות המעו"ף (מינהל, עובדי משק ופקידים), המאגדת עובדים מהמגזר הפרטי והציבורי: בנקים, חברות ביטוח, קופות החולים, סייעות, ספורטאים, חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות, רשתות מסחר ועוד. יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, עמד בראש המעו״ף עד לפני שנתיים. בר-טל נבחר להחליף אותו בתפקיד.

מבחינתו של בר-טל, ״עבודה היא הדבר הכי חשוב לאדם מייד אחרי הבריאות שלו. אם אין לאדם פרנסה טובה, זה יכול להשפיע גם על הבריאות שלו, ועל האושר שלו. אנחנו דואגים לזה״. האתגר שעומד לפתחו כעת הוא, כדבריו: ״להחזיר כמה שיותר אנשים למעגל העבודה ולהחזיר את המשק לפעילות מלאה.  אני מייצג את מי שעובד, אבל אם המשק יחזור לפעילות תהיה התעוררות, ויצטרכו יותר עובדים. יש אצלנו אוכלוסיות שנפגעו מאוד בקורונה כמו מעונות היום ורשות הטבע והגנים, וסקטורים ששיגשגו בתקופת הקורונה״.

מי הרוויח בקורונה?
״רשתות המסחר שגשגו. הבנקים הגיעו לרווחים גדולים. הם דורשים תוכניות התייעלות אבל הם הרוויחו המון. חברות הביטוח עשו הרבה תוכניות הבראה, וכשיצאנו מהקורונה ראינו שהן הרוויחו בהיקפים עצומים. חוץ משירביט שנמכרה להראל במחיר מופחת בגלל מתקפת הסייבר עליה״.

״הבנקים יצאו עם תוכניות פרישה לבני 55 ומעלה, והם מצמצמים בכוח אדם. התוכניות מפתות, אבל בימים אלה אנשים לא ששים לאבד את מקום עבודתם. ב-5 השנים האחרונות נעלמו 25% מהעובדים בבנקים. אנשים עוברים ל'בק אופיס', אבל היעד הוא סגירת סניפים. נראה אותך מוצא כספומט פה באזור, הכל נסגר ונמחק. ה-ATM מתפשטים, ומחייבים בעמלה גבוהה על כל משיכה״.

לארגן את העבודה מהבית

במהלך הקורונה, הנושא של עבודה מהבית הואץ שנות אור קדימה, ודורש הסדרה. ״לפני שנתיים, בוועידה שבה נבחרתי לתפקיד יו"ר הסתדרות המעו"ף", מספר בר-טל, "אמרתי לעובדים: ׳אנחנו נוביל את הקידמה׳. היום הקידמה רצה הרבה לפנינו״.

הנושא מורכב. מצד אחד הוא מתאר מעסיק כמו AIG, חברה אמריקאית, שהכריזה יום אחד שאף עובד לא מורשה יותר להגיע למשרד, ״אין קפסולות, הכול צריך להיעשות מהבית. שכולם יתבצרו בבתים שלהם, ויעבדו משם״. אז עלתה השאלה מה הזכויות של עובדים מהבית? האם אפשר לדרוש החזר על הוצאות קבועות? משתנות? היו עלויות ששהמעסיק שילם, ועכשיו הן נטל על כתפי העובד – חשמל, ארנונה, אינטרנט, אש"ל.

״העובדים רצו פיצוי״, אומר בר-טל, ״אבל החברה לא ניאותה לשלם. עם הזמן הגענו לאיזה איזון, וההנהלה הבינה שהיא צריכה לתת לעובדים אמצעי עבודה מחשב, מקלדת, כיסא ושולחן נוחים לעבודה, אבל את עלויות החשמל, המים והאוכל היא לא הסכימה לממן. נתנו כ-500 דולר לעובד. המצב הזה עדיין נמשך״.

מצד שני, יש, לדבריו, חברות שמכריחות את העובדים לעבוד רק במשרד: ״העובדים אומרים ׳יש לי זכות לעבוד מהבית, התרגלתי'. עכשיו נשאלת השאלה, האם יש לעובדים זכות לדרוש להמשיך לעבוד מהבית?".

מי דורש?
"אנחנו רואים את זה בבנקים, במוקדי שירות, גם בשירות הציבורי ובחברות ממשלתיות".

למה המעסיקים מתנגדים?
״המעסיקים טוענים שכשהם לוקחים אותך למוקד שירות עם אווירה, פיקוח ועזרה, אתה עונה יותר טוב לשיחות, ההספקים עולים. יש מוקדים עם מוזיקה ממריצה, ויש מוקדים דוממים. יש מוקדים רק של צ'אטים. התחלנו משא ומתן במגזר הפרטי ועלו כל מיני שאלות על מה זו עבודה מהבית״.

איזה שאלות?
״קודם כל, אפשר לעבוד גם מבית קפה, או מהפארק, אז זה לא בהכרח מהבית. זו עבודה מרחוק. מה ההפרדה בין זמן העבודה לזמן המנוחה? כשאתה מתחבר מרחוק יש ציפייה שתהיה זמין כל הזמן. אז מצד אחד יש בזה גמישות, כי אתה יכול למשל להתנתק בצהריים ואז לחזור. אבל יש גם ציפייה של המעסיק שתהיה זמין בשעות ההפסקה, החופשה והפנאי שלך.

״מה סביבת העבודה הנוחה ביותר, הילדים מפריעים בבית? או שאולי עבודה מרחוק חוסכת נסיעות וזמן מבוזבז ומאפשרת להתרכז. עולה סוגיית אחזקת רכב״.

איך המעסיק יכול לפקח, למשל, אחרי הביצועים של העובד?
״כאן נכנסות שאלות זכות העובד לפרטיות וזכות המעסיק לשמירה על מרחב העבודה, פיקוח, בקרה, והגנה מפני מתקפות סייבר. אפשר ביתר קלות, באמתלה של הגנת סייבר והגנה על הרשת של המעסיק, לנטר את העובדים כדי לדעת מתי הם נכנסים, מתי הם יוצאים, ואולי גם להתחקות אחר הגלישה והשימוש באתרי האינטרנט. עולה השאלה איך בודקים ימים ושעות עבודה, בלי לחדור לחיים הפרטיים של העובד ולאתרים שהוא גולש בהם? אולי מעבר לשיטה של מדידה לפי תפוקה.

״עולות גם שאלות על היכולת להתקדם בארגון. אדם שעובד רוב הזמן מרחוק מתנתק מההווי החברתי, הארגוני. העובד בבית לא יודע אם יש משרות פנויות, הוא מתרחק חברתית ומאבד את הקשר האנושי. מי אחראי על הבטיחות והבריאות של העובדים בעבודה מרחוק? האם הבית הוא מקום בטוח לעבודה? האם ביטוח לאומי יכיר בתאונת עבודה במרחב הזה?״.

״יש אצלנו אוכלוסיות שנפגעו מאוד בקורונה, וסקטורים ששיגשגו בתקופה הזו״ (צילום: יונתן בלום)

יכיר?
״ימים יגידו איך הביטוח הלאומי, חברות הביטוח ובתי המשפט יפרשו את היקף העבודה מהבית והפיצוי על תאונות עבודה. האם אפשר באמת להפריד כל פעולה בבית? עכשיו אני במשרד ועכשיו לא, או בין השעות האלה והאלה זו עבודה, ובשעות אחרות לא. עולה שאלה לגבי הכשרות מקצועיות, תנאים נלווים, זכויות סוציאליות, ימי גיבוש. החשש שהעובדים יאבדו את מעמדם כעובדים ואת הזיקה למקומות העבודה זה משהו שאנחנו לא רוצים שיקרה״.

עם מי מנהלים את ההסדרה של התחום הזה?
״אנחנו מחליפים טיוטות עם התאחדות התעשיינים, ואנחנו מקווים לייצר הסכמות טובות שיוכרו במסגרת השולחן העגול של המדינה, המעסיקים וההסתדרות. יש לנו עכשיו גם משא ומתן עם המדינה שפרסמה הוראות חד צדדיות לעבודה מרחוק והן נבחנות מחדש במסגרת מו"מ בין ההסתדרות לממונה על השכר״.

מה המדינה רוצה?
״היא רוצה להעסיק מרחוק, אבל רק במסגרת מוגבלת של ימים ותוך שמירה על האפשרות להחליט את מי להעסיק ובאיזו תדירות בעבודה מרחוק. יש מעסיקים שמעדיפים להעסיק יותר מיום בשבוע ואולי גם חצאי ימים – להתחיל בעבודה במשרד ולהמשיך בעבודה מרחוק. למשל כשהיה ירי טילים, לפעמים העבודה מרחוק הייתה פתרון טוב ואפקטיבי שהעובדים והמעסיקים היו ערוכים לו.

״כשאתה מחליט, בגוף כמו מדינה ושירות ציבורי, שיום אחד יעבדו מהבית, חילקת חצי מיליון עובדים לחמישה ימים, 20% כל יום. תחשוב על ההשלכות של זה. המדינה מקווה לחסוך את הפקקים, את ההוצאות על הדלק, משאבים, נסיעות. העובד לא יצטרך לנסוע שעתיים הלוך ושעתיים חזור, הוא יהיה יותר אפקטיבי. היום הם גם מדברים על כך שזה חוסך מקום, יהיה צריך לשכור פחות משרדים״.

ואתם מעוניינים רק ביום בשבוע, לא יותר?
״להיפך. ההסתדרות מעודדת ורוצה לקדם את נושא העבודה מרחוק. מבחינתנו גם יותר מיום בשבוע בא בחשבון אבל חשוב לנו להסדיר את הנושא, להסדיר את סוגיית הזכויות״.

״הממונה על השכר הוא כמו גורם שלישי שמתערב בזוגיות״

לבר-טל יחסים סבוכים עם הממונה על השכר באוצר, קובי בר-נתן. הסכמים שקשורים למגזר הציבורי מחייבים את אישורו וקשרי העבודה שוטפים. בכנסים מחליפים השניים, לא פעם, מהלומות מילוליות, אבל בסוף גם מתחבקים. לאחרונה, חילוקי הדעות התחדדו על רקע מאבק הסייעות, והתערבות הממונה על השכר בהסכמות שבין ההסתדרות להנהלות בגופים הציבוריים.

הממונה על השכר באוצר קובי בר-נתן. ״הגענו לנקודת אבסורד״ (צילום: משרד האוצר)

״הממונה על השכר הוא כמו גורם שלישי שמתערב בזוגיות״, אומר בר-טל בתסכול מסוים. "יש יחסי עבודה עם המעסיק ושני הצדדים ערים למגרש יחסי העבודה בו הם פועלים. אתה מגיע איתו להבנות, הוא יודע מה היכולות הכלכליות שלו, מה הצרכים שלו. מגיעים להסכם, ואז הממונה על השכר פתאום מתערב ואומר: 'אני הרגולטור' ומתערב בכל תג ופסיק בהסכמים, גם במקום שהיה יכול ורצוי שינהג בריסון עצמי וייתן לצדדים להגיע להבנות כי הם יודעים מה טוב עבורם.

״התכלית המקורית של הממונה על השכר היתה לשמור שלא תהיה חריגה מהתקציבים של המעסיקים ושלא ייווצרו פערים בתקציב המדינה, אבל היום רמת ההתערבות התגברה הרבה מעבר לכוונה המקורית, מה שגורם להפרעה במערכת יחסי העבודה ולכשלי שוק. לפעמים יש הנחייה להנהלות שבכלל לא יפתחו במשא ומתן בלי אישור של הממונה על השכר. הגענו לאיזו נקודת אבסורד ולתקיעות במערכת יחסי העבודה״.

איך זה נראה בשטח?
״אנחנו מנהלים משא ומתן עם מעסיק, מסיימים בהבנות ופשרה, ואז הפשרה הזו הופכת לנקודת ההתחלה של המשא ומתן הנוסף שאנחנו נדרשים לנהל מול הממונה על השכר. לעתים אני מזהה שימוש של המעסיק בממונה על השכר כדי להקטין את השגי נציגות העובדים.

״התנהלות כזו גורמת לחוסר יעילות כלכלית כי לפעמים שיקולים מוטעים גורמים שלא לתגמל עובד קיים ומוכשר, שהתייעל ויכול לקחת על עצמו עוד משימות, אלא לקחת עובד נוסף בשכר נמוך. הוא גם לא יודע לתת אוטונומיה לגופים שיש להם אפשרות לעצמאות, כמו רשויות שאינן מקבלות מענקי איזון. במקום לאפשר להן יותר חופש פעולה".

"בוחרי ליברמן – האור בקצה המנהרה"

בר-טל רואה אפשרויות לשיתוף פעולה עם הממשלה החדשה ועם שר האוצר. ״האור בקצה המנהרה עם ליברמן", הוא אומר, "זה הבוחרים שלו. אנחנו נמצאים בקשר עם עובדים רבים שעלו מברית המועצות, זו קבוצה שהרבה מהשכירים בה השתלבו ברמות השכר הנמוכות, ואנחנו מגנים על הזכויות שלהם.

״בקואליציה החדשה יש הרבה נקודות אור, ואנשים בתפקידי מפתח שאנחנו חושבים שיש להם תפיסה סוציאלית שרואה את העובדים ואת רווחתם, שערכי העבודה המאורגנת לא זרים לה״.

אתה חושש מפגיעה בהסתדרות?
״
אני סומך על יו"ר ההסתדרות שיידע לנווט ברמה הפוליטית ומול הפקידות, את הדברים באופן כזה שההסתדרות והמיוצגים על ידה לא יפגעו, אבל אנחנו כמובן ערוכים עם העובדים וכוחם הארגוני״.

"להעלות את שכר המינימום, לצמצם שעות עבודה"

מה היעדים של ההסתדרות בתקציב המדינה הקרוב?
״ההסתדרות פועלת להעלאת שכר המינימום. מחקרים מראים שזה תורם להעלאת פריון העבודה, מניע את המשק, מגביר את מחויבות העובדים ובראש ובראשונה שומר על היכולת של האדם להשתכר בכבוד. אני חושב שזה גם מגביר את היציבות החברתית, כי פערים גדולים מערערים את החברה.

גיל בר-טל בהפגנת הסייעות בירושלים. ״אני משרתם של אדוניי – חברי הסתדרות המעו״ף״ (צילום: אגף הדוברות)

״אנחנו רוצים גם לצמצם את מספר שעות העבודה, ולהעלות את הפריון לכל שעת עבודה. אנחנו יודעים שהפריון בישראל נמוך ב-20% לעומת ה-OECD. הדרך שעלתה היא 6 או 7 סופי שבוע ארוכים ומרוכזים, שגם ביום ראשון לא יעבדו. אם לא יעבדו ביום ראשון, כולנו נהיה בחופש. מחקרים מראים שסוף שבוע ארוך, שבו כולם נמצאים בחופש בו בזמן, זה דבר שמניע את הכלכלה״.

לסוף השבוע הארוך יש ערך חברתי – כל המשפחה ביחד, כולם ביחד מקבלים יום חופש. זה מאפשר לצאת לחופשות מקומיות, לקניות, לצרוך תרבות ופנאי ולהניע את הכלכלה באופן מאורגן. אני לא אופטימי שהכול יקרה מיד. זה ייקח זמן. אבל כשהמשק מעט יתאושש אפשר יהיה ליישם את הדברים האלה״.

"תמיד מצאתי את עצמי באיזה ועד"

בר-טל נשוי ללימור (״אשתי עובדת סוציאלית, לפעמים יוצאת באמצע הלילה למבצעים מיוחדים שמצילים חיים״), ואב לשניים. הוא הגיע להסתדרות המעו״ף אחרי שסיים לימודי מנהל עסקים ותואר ראשון ושני במשפטים. האיגוד המקצועי זורם בעורקיו. ״רציתי להתמחות בעולם העבודה. הייתי בוועד בבית הספר היסודי, בתיכון ובאקדמיה. אחר כך עבדתי זמנית ב'בזק', והצטרפתי לוועד העובדים. תמיד מצאתי את עצמי באיזה ועד״.

בר-טל מאמין מאוד בכוחו של האיגוד המקצועי לא רק לשמור על עובדים, אלא להצמיח מקום עבודה. ״המדינה מגדילה את היקף החוזים האישיים, ופוגעת בעובדים שיש להם כוח ארגוני. אבל כוח ארגוני טוב בעיקר בשירות הציבורי, כי הוא מונע שרירות לב, שיקולים פוליטיים ושיקולים זרים. לעתים בשירות הציבורי ההתארגנות שומרת על הסטטוס קוו, שלא יגיע ראש עיר או שר ויחליף את כל צוות העובדים המיומן, הרי הם צברו ידע, ניסיון ומיומנות האיגוד המקצועי הוא הכוח הממתן והמאזן מול השיקולים הזרים הללו שלעתים מתערבים ומערערים את כוחות השוק הנכונים. הכח הארגוני משמר דווקא את המקצועיות והענייניות. אני חושב שכוח עבודה מאורגן מונע כשלים כאלה״.

מה הוביל אותך לעמוד בראש איגוד מקצועי של רבע מיליון עובדים?
״גדלתי בבית מאוד שוויוני. אני יודע שבבית חונכתי לשוויון. אין בי שמץ של שוביניזם. אמא עבדה, אבא עבד. כולם היו שווים. אז ככה זה התגלגל לשוויוניות ולבית של עובדים״.

בר-טל מרבה להשתמש בהומור. המשרד שלו מלא במשחקים, תמונות וגם סוכריות על מקל.  ״הומור משחרר לחצים. בחרתי בזה כדרך להתחבר באופן אנושי, לפרק מתחים לא נחוצים. אני משתדל לשמור על צניעות. המוטו שלי זה שאני עובד אצל העובדים, ואני צריך לתת שירות, וביום שנבחרתי, ידעתי שלשם אני הולך״.

איך הסתדרות המעו״ף נותנת שירות לעובדים שמיוצגים על ידה ביומיום, מעבר למאבק שנדרש אחת לכמה זמן?
״אנחנו נותנים מעטפת של שירותים בכל תחומי החיים: איגוד מקצועי, השתלמויות, קורסים תרבות ופנאי, רווחה ואורח חיים בריא. אנחנו עושים את זה באמצעות עמותת כמו מעו"ף לעמית, העמותות לקידום מקצועי, מועדון "שלך" ומועדון "שלך לגמלאי", קרנות ההשתלמות "רום", "מינהל" ו"רעות", המכללה למינהל וקרן "הדרים". 

בטח יש גם עובדים שלא מרוצים מההישגים של המעו״ף.
״אני משרתם של אדוניי – חברי הסתדרות המעו״ף. אנחנו עובדים בהרמוניה בשעות עבודה מרובות ומשימות מגוונות. לפעמים אני חושב כמוהם, לעתים חולק עליהם, ולעתים דרוש תיאום ציפיות לבין מה שניתן להשיג לבין מה ששואפים לקבל.

״אני יודע שהם צריכים להיות מרוצים בסוף, ועובד קשה ביחד עם ראשי וחברי ועדי העובדים שכך יהיה. אני נהנה מהחוזק שיש להסתדרות, וממה שארגון בעל עוצמה כזו יכול להעניק לאנשים. אני חושב שהתדמית של ההסתדרות השתפרה בעיני הציבור מאוד תחת הנהגתו של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד״.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על מגזין דבר:
חמישים גוונים של הסדרה
חרדות לביתן
אתיופיה, יומן מלחמה: הזוועות, עתיד הפדרציה ושתיקת התקשורת
תגובות