סקר סרולוגי ייחודי שנערך במרכז הישראלי לבקרת מחלות מגלה ששיעור הילדים עד גיל 16 שנדבקו בקורונה לאורך כל תקופת המגפה גבוה פי 2.65 משיעור הילדים שאובחנו. מצב זה מעיד לדברי החוקרים על הדבקה א-תסמינית ועל תת-אבחון בקרב ילדים. עוד נמצאו שיעורים גבוהים של הדבקה בקבוצת הגיל 12 עד 16 ביחס לקבוצות גיל אחרות.
בדיקה סרולוגית מאפשרת לאתר נוגדנים לנגיף בדמו של אדם מסוים, אותם הוא פיתח עקב הידבקות במחלה, או מכיוון שהתחסן (אפשרות שאינה רלבנטית לאוכלוסיית סקר זה). הסקר בוצע בבנק הנסיובים של המרכז לבקרת מחלות, בו נשמרות בדיקות דם של נבדקים מכל סיבה שהיא במספר מעבדות ברחבי הארץ. בניגוד לסקרים סרולוגיים שהתבססו על בדיקות בטווח זמן קצר, הסקר הנוכחי בחן דגימות מינואר 2020 עד מרץ 2021, תקופת זמן ארוכה שמאפשרת לבחון את השינויים בשיעור הילדים שפיתחו נוגדנים.
בסך הכל נבדקו 2,765 דגימות שנאספו לאורך תקופת הסקר. שיעור הדגימות החיוביות לקורונה בין החודשים ינואר לאפריל 2020 עמד על 0%, והחל ממאי 2020 (0.5%) נצפתה עלייה בשיעור החיוביים, שהגיעה עד ל-21.8% במרץ 2021. לפי הנתונים, השיעור הצובר של מאומתים לקורונה עד גיל 16 נמוך פי 2.65 בהשוואה לשיעור העלייה של בעלי נוגדנים נגד קורונה. שיעור הדגימות החיוביות היה גבוה יותר בילדים שהתגוררו במחוז ירושלים (11%) ובמחוז תל אביב (7.6%) לעומת מחוז צפון (5.3%).
בקבוצת הגיל של שישה חודשים ומטה, שיעור החיוביים עמד על 7.5%. שיעור החיוביים היה נמוך יותר בקבוצה שגילה גדול משישה חודשים ועד שנה ועמד על 1.6%. בגיל שנה עד 4 שנים היה השיעור 4.7%, ובקבוצת הגיל 15-12 שנים, 6.5%.
החוקרים מציינים כי ייתכן שמקורו של שיעור הימצאות הנוגדנים הגבוה בקרב תינוקות שגילם קטן משישה חודשים בחשיפת האם לנגיף והעברת הנוגדנים לעובר. במחצית השנייה של שנת החיים הראשונה, שיעור החיוביים היה נמוך ועם ההתקדמות בגיל, נצפתה עלייה בשיעור החיוביים לקורונה, שמקורה, קרוב לוודאי בחשיפה למעגל חברתי רחב יותר ועלייה עקב כך בסיכוי להידבק בקורונה. הסבר אפשרי נוסף לעלייה בשיעור החיוביים עם הגיל הוא שילדים בוגרים מפתחים תגובה חיסונית חזקה יותר עקב חשיפה לנגיף, בהשוואה לילדים הצעירים יותר.
עליה משמעותית בשיעור החיוביים לאורך תקופת הסקר נצפתה בקרב ילדים בגיל לידה עד 6, ובגיל 12 עד 16 שנים, כאשר שיעור החיוביים בחודש מרץ 2021 עמד על 22.6% ו-30.1% בהתאמה. את העלייה בקבוצת הגיל הנמוכה ניתן להסביר בכך שבקבוצת גיל זו, מוסדות החינוך נפתחו יחסית מוקדם בהשוואה לשאר קבוצות הגיל ובכך תרמו לעלייה בסיכוי להידבק בקורונה. בקבוצת הגיל הבוגרת יותר שחלקה (בני 12-11) שהה בבית במהלך רוב המגפה, החשיפה למעגל חברתי גדול יותר עשויה להסביר במידה מסוימת את העלייה בשיעורי התחלואה.
בסקר נצפה הבדל מובהק בשיעור החיוביים לפי מחוז המגורים, ונמצא כי שיעור החיוביים היה גבוה בקרב המתגוררים במחוז ירושלים, (11%), במחוז יהודה ושומרון (9.4%) ובמחוז תל אביב (7.6%). הבדל מובהק נמצא גם בין אלו המתגוררים בישוב ברמה חברתית כלכלית נמוכה, שהיה גבוה (7.2%) בהשוואה למתגוררים בישוב ברמה חברתית כלכלית גבוהה (3.3%). לא נמצא הבדל בשיעור הדגימות החיוביות לפי קבוצות גיל, מין, קבוצת אוכלוסייה או ארץ הלידה.
החוקרים מציינים ש"ניתן לראות כי שיעורי ההידבקות בקרב ילדים עלו בין אוגוסט לספטמבר 2020 במקביל לעלייה שנצפתה גם בסקר הסרולוגי. לקראת נובמבר 2020 חלה ירידה בשיעורי ההידבקות, המתבטאת ביציבות יחסית בשיעור הדגימות החיוביות לקורונה, ולקראת ינואר חלה עלייה בשיעורי ההידבקות שבאה לידי ביטוי גם בעלייה בשיעור הדגימות החיוביות. הירידה שנצפתה בשיעורי ההידבקות לקראת מרץ 2021 באה לידי ביטוי בהתמתנות בעלייה בשיעור החיוביים בסקר הסרולוגי."
בניתוח-על של סקרים סרולוגיים מרחבי העולם שהסתמך על חלק מהסקרים המוצגים בטבלה נמצא שיעור ממוצע של סרולוגיה חיובית של 2.3% בבני פחות מ- 19 שנים, נמוך מהשיעור המדווח בסקר הנוכחי (6.5%) עבור קבוצת הגיל של לידה עד 16. אולם כאמור רוב המחקרים התייחסו למשכי זמן קצרים ולטווחי גיל שונים, ולכן קיים קושי בהשוואה.
