דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
נעמת - מאה שנות עוצמה נשית

10 מאבקים ב-10 עשורים

(צילום: תומר ניוברג/פלאש90)
(צילום: תומר ניוברג/פלאש90)

מאבקים ומהפכות בישראל שהובילו נשים לחברה טובה וצודקת

שנות ה-20 התאגדות ראשונה, מפעל "תושיה"

העובדות במפעל לאריזות קרטון "תושיה" בתל אביב הועסקו בקבלנות, בשכר נמוך ליום עבודה של תשע שעות. כששינו בעלי המפעל את תנאי ההעסקה, דרשו העובדות ששכרן יעלה בהתאמה. הבעלים סירבו, והעובדות נטשו את בית החרושת. בדצמבר 1922 פתחו העובדות בשביתה של שלושה ימים. בהתערבות מועצת הפועלות ומועצת פועלי תל אביב הסתיימה השביתה. המארגנות הוחזרו לעבודתן, והשכר במפעל עלה. סיפור השביתה והצלחתה עודדו נשים רבות להצטרף להסתדרות.

נשים בתעשייה (צילום: ארכיון דבר הפועלת)
נשים בתעשייה (צילום: ארכיון דבר הפועלת)

שנות ה-30  ארגון אימהות עובדות

ארגון אימהות עובדות במשק ביתן פעל מטעם מועצת הפועלות, ועסק בקביעת מדיניות ובטיפול בנשים עובדות. ההתארגנות החלה בקרב חברות הסתדרות עוד בחוץ לארץ. תנועת הפועלות חתרה להעניק לעובדות במשק ביתן מעמד שווה לפועלת המשתכרת מחוץ לביתה, מתוך אמונה ששתי העבודות שוות בחשיבותן. רעיון זה בא לאתגר את התפיסה המסורתית, שהתעלמה מהתרומה היצרנית של האישה בביתה. מתוך רעיון זה נפתחה הדלת של ההסתדרות ותנועת הפועלות לנשים רבות בקהילה, שלא יכלו להתאגד, לעולות חדשות. ארגון אימהות עובדות הקים תחנות של טיפת חלב, מעונות ילדים, תכניות לימוד עברית לנערות, ארגון פעילות התנדבותית ופעילות לנשים ואימהות בקהילה.

הכרזה על הקמת ארגון האמהות העובדות (פוטו קאופמן תל אביב)
הכרזה על הקמת ארגון האמהות העובדות (פוטו קאופמן תל אביב)

שנות ה-40 המאבק על הקמת המדינה

בקיץ 1943 התאספו בקיבוץ משמר העמק חברות פלמ"ח לבירור מעמדן, תפקידיהן, ואופני אימוניהן. שנתיים קודם לכן הוקם הפלמ"ח ככוח הצבאי המגויס של ארגון ההגנה. תחילה היו בו רק נשים בודדות, ועצם גיוסן הוסתר מהשלטון הבריטי. באפריל 1942 פנתה מועצת הפועלות לנשות היישוב דרך העיתון "דבר הפועלת", והכריזה על חודש מאי כחודש התגייסות הפועלת והאם העובדת במשק ביתה לשירותי צבא, לביטחון והתגוננות, למשק  החקלאי ולכל שטחי הייצור הדורשים תגבורת. "מי שניתנו לה יותר כוחות ויכולת – ממנה  יידרש יותר".

ב-1943 הוחלט על הרחבת הפלמ"ח וגויסו אליו גם נשים. מהר מאוד התברר שהאימונים לא מותאמים לנשים ופוגעים בכושרן ובריאותן של המתגייסות. בכינוס במשמר העמק הוחלט על שינוי אופי האימונים והתאמתם לנשים. עם התפתחות המאבק על הקמת המדינה, נשים מילאו יותר ויותר תפקידים חיוניים ונלחמו שכם אל שכם לצד הגברים. במהלך קרבות העצמאות, נשים היו לוחמות קרביות, חובשות בשדה הקרב, מפעילות אלחוט וציוד קשר אחר. חלקן היו אחיות בבתי החולים, חלקן סמלות וקצינות סעד ביחידות השונות, הן שמרו על קשר הדוק עם הפצועים, הנכים ובעיקר טיפלו במשפחות נופלות ונופלי הפלמ"ח במלחמת העצמאות. ב-1948 נשים היו כשליש מכל אנשי הפלמ"ח.

תרגול קרב-מגע (מתוך "יצחק שדה – האלבום")
תרגול קרב-מגע (מתוך "יצחק שדה – האלבום")

 

שנות ה-50 המאבק לעיגון זכויות האישה בחקיקה

ב-1952, השנה הרביעית לקיומה של מדינת ישראל, חוקק חוק שיווי זכויות האישה. החוק היה מהפכני, והיווה בסיס חוקי ורעיוני להשוואת מעמד הנשים בישראל, ולחוקים רבים שבאו בעקבותיו. כך למשל חוק עבודת נשים מ-1953, שנחקק ביוזמתה והובלתה של מזכירת מועצת הפועלות וחברת הכנסת בבה אידלסון. החוק נועד להגן על זכויות הנשים העובדות, ובמיוחד נשים בהיריון. יחד עם זאת, חוק שיווי זכויות האישה, שימר את כוחו של בית הדין הרבני, ושמירת מיקומה הנחות של האישה בסוגיות הנישואים והגירושים, נושא שאידלסון התנגדה לו מאד. מאבק זה עדיין לא נגמר, ונעמת ממשיכה לקחת בו חלק גם כיום.

חברת הכנסת בבה אידלסון בהצבעה בכנסת (צילום: פריץ כהן לע"מ)
חברת הכנסת בבה אידלסון בהצבעה בכנסת (צילום: פריץ כהן לע"מ)

 

שנות ה-60 בחירת אישה לראשות הממשלה והשתלבות נשים בשוק העבודה

ב-1969 נבחרה גולדה מאיר כראש ממשלת ישראל. כניסתה של אישה לתפקיד כל כך בכיר היה אז תופעה נדירה בעולם. שלוש שנים קודם לכן, אסתר הרליץ ומונתה לשגרירה בדנמרק. מאיר עלתה מארצות הברית ב-1921, כשמאחוריה פעילות ענפה במפלגת "פועלי ציון" ובקונגרס הציוני האמריקאי. ב-1928 נבחרה למזכירת מועצת הפועלות, תפקידה הציבורי הראשון בארץ. בחירתה של מאיר סימנה את ישראל כמדינה הדוגלת בשוויון מגדרי.

מאיר אכן פרצה את המחסום ופעלה בתחום שהיה עד אז מועדון גברי. אך האם בחירתה סימנה שינוי רוחבי? בממשלה של מאיר עצמה לא כיהנו נשים, ומאז לא נבחרה אישה נוספת לעמוד לראשות הממשלה בישראל. למרות שהיום נשים עומדות, מעת לעת, בראשות מפלגות, ויותר נשים מכהנות כחברות כנסת (35  בכנסת ה-24 לעומת 12 בכנסת הראשונה). במקביל לקחו נשים חלק במאבק האפור, והמתוקשר פחות, לשיקום הכלכלה הישראלית אחרי מלחמת ששת הימים. שר העבודה דאז יוסף אלמוגי קרא להן להצטרף למעגל העבודה, ששיווע לידיים עובדות. לשכות העבודה של מועצות הפועלים נרתמו למאמץ, ומעונות היום הרחיבו את שעות הפעילות כדי לאפשר לנשים לצאת לעבודה. כך, הגיבורות של העשור, כתף לכתף, הן גולדה מאיר והאישה העובדת האלמונית.

ראש הממשלה גולדה מאיר מציגה את הממשלה החדשה במליאת הכנסת, בירושלים, 1974. (מתוך אוסף התצלומים הלאומי)
ראש הממשלה גולדה מאיר מציגה את הממשלה החדשה במליאת הכנסת, בירושלים, 1974. (מתוך אוסף התצלומים הלאומי)

שנות ה-70 המאבק לקידום מעמד האישה

בעקבות הכרזת האו"ם על 1975 כשנת מעמד האישה, הקים ראש הממשלה דאז יצחק רבין ועדה לבחינת מצבן של נשים בישראל. בראש הוועדה עמדה חברת הכנסת אורה נמיר. הוועדה מנתה 92 חברות וחברים מתחומי ידע ומקצוע שונים. חברי הוועדה חולקו לתשע תת-ועדות שעסקו בנושאים, כמו משפחה, עבודה, נשים במוקדי החלטה, חינוך, צה"ל ומערכת הביטחון ונשים במצוקה.

ההמלצות הסופיות של הוועדה הוגשו לראש הממשלה דאז מנחם בגין ב-1978. ההמלצה הראשונה בדו"ח הייתה הקמת רשות ממלכתית לטיפול ומעקב בנושא מעמד האישה. על פי המלצת הוועדה, לגוף זה יהיו סמכויות ותחומי אחריות של פיקוח, בקרה, התוויה והנחיה מקצועית וניתן מפרט יעדים וקווים כלליים לדרך פעולתו של הגוף כולל נימוקים להקמתו. בהמשך הוקמה, בעקבות ההמלצה, הרשות לקידום מעמד האישה כחלק מגופי השלטון המרכזי. השפעה נוספת של ועדת נמיר היא הקמת הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, ב-1991.

אורה נמיר (צילום: זאב סער)
אורה נמיר (צילום: זאב סער)

שנות ה-80 המאבק באלימות נגד נשים

בסוף שנות ה-70 התחילו לפעול,  בעולם ובישראל, יוזמות להקמת מקלטים לנשים שירחיקו אותן מגורם אלים המאיים עליהן וילדיהן. ביוזמת פעילות חברתיות הוקמו מקלטים ראשונים בחיפה, הרצליה, אשדוד וירושלים. רק אחרי שהוקמו המקלטים הראשונים, החל משרד הרווחה לתמוך בהם. עד אז גישת המדינה הייתה לנסות לעזור באמצעות מענים בקהילה, תוך המשך מגורים משותפים עם בן הזוג האלים.

המקלטים עוררו ויכוחים לאורך השנים, בטענה שאינם מטפלים בבעיה עצמה, כלומר בגורם האלים אלא רק בסימפטום. אבל המציאות הוכיחה, שוב ושוב, שהמקלטים מצילים חיים ומספקים את העזרה הראשונה שמסייעת לנשים לבנות את חייהן מחדש. באותן שנים הקימה נעמת את המרכז הראשון בארץ לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה, במטרה לטפל בנשים בתוך הקהילה. המרכז הופעל על ידי האגף למעמד האישה והלשכה המשפטית של נעמת.

המציאות הוכיחה שהמקלטים מצילים חיים (צילום: Rosie Fraser, Unsplash)
המציאות הוכיחה שהמקלטים מצילים חיים (צילום: Rosie Fraser, Unsplash)

שנות ה-90 המאבק ליציאת צה"ל מלבנון

"בליל אסון המסוקים הוגדשה אצלי סאת הנפגעים בבוץ הלבנוני והתגבשה בלבי החלטה לעשות משהו כדי להפסיק את מחיר הדמים האין סופי. ההנחה הייתה שאם אלו הן התוצאות, כנראה שמשהו לקוי בדרך הפעולה ושיש לתבוע שינוי ושיפור המצב ולא לקבלו כגזירה משמים", רחל בן דור, אתר תנועת 'ארבע אימהות'. אימהות לחיילים ששירתו במוצבים בלבנון החליטו לצאת למאבק על עתיד ילדיהן ומדינתן. מתוך הדאגה האישית הן פנו לציבור הרחב ולמקבלי ההחלטות, במטרה לערער על הקביעה שיש הצדקה ביטחונית לשהות של צה"ל במוצבים בתוך לבנון. השיח הביטחוני, שהיה שמור עד אז לגברים בלבד, התקשה להכיל את השפה הנשית, האימהית. אבל תנועת 'ארבע אמהות', שסחפה רבים אחריה, הצליחה לשנות את נקודת המבט ואת השיח.בעקבות השינוי הזה, הצליחה התנועה לשנות גם את המציאות. במאי 2000 נסוג צה"ל מהמוצבים בלבנון אחרי 18 שנה.

ארגון ארבע אימהות (צילום: אלבום פרטי)
ארגון ארבע אימהות (צילום: אלבום פרטי)

שנות ה-2000  משפחות חד הוריות

ב-2003 הוחלט במשרד האוצר, בראשות בנימין נתניהו, לקצץ את קצבאות הילדים כחלק ממהלך כולל להפחתת ההוצאה הממשלתית בתחומי הרווחה. מהלך זה פגע קשות במשפחות החיות בעוני, רבות מהן משפחות חד הוריות. כבר במהלך שנות ה-80 זיהתה נעמת את התופעה החברתית המתרחבת של משפחות חד הוריות, ופעלה לשיפור מצבן הכלכלי, החברתי והמשפחתי. ב-1992 הייתה נעמת בין היוזמים של חוק משפחות חד הוריות.

בשמן של האימהות העצמאיות, שנאבקות לפרנס לגדל את ילדיהן בכבוד, יצאה ממצפה רמון ויקי קנפו, אם חד הורית, בצעדה לעבר משרד האוצר בירושלים במטרה למחות על הקיצוצים, שהותירו אותה ללא יכולת להאכיל את שלושת ילדיה. כשהגיעה לירושלים, הקימה מאהל מחאה וקראה לכל 150 אלף המשפחות החד הוריות להצטרף אליו. אחרי חודשיים וחצי, חזרה קנפו למצפה רמון. ההחלטה על הקיצוץ לא שונתה. אבל קולן של הנשים החיות בעוני ועומדות על כבודן וזכותן לחיים בכבוד הדהד למרחקים והפך לסמל למאבק על פני החברה.

ויקי כנפו (צילום: פלאש 90)
ויקי כנפו (צילום: פלאש 90)

שנות העשרה המאבק בהדרה מהמרחב הציבורי

אחרי שנים של דחיקת נשים מהמרחב הציבורי על ידי העלמתן משלטי חוצות, דרישה לפנות את מקומן במרחב לטובת גברים בגלל שנוכחותן לא "נוחה", הפרדה מגדרית ויצירת מרחב שאין להן נוכחות בו, הנשים החליטו לשנות את המצב ולדרוש הנכחה בציבור. המאבק היה ברחוב ובזירה המשפטית במקביל. ב-2011, אחרי שנים של הפרדה מגדרית בקווי תחבורה ציבורית, ודרישה מנשים לשבת בירכתי האוטובוס בקווים מסוימים, ואחר שמספר נשים סירבו לדרישה זו, פסק בג"ץ כי מחובתם של נהגי האוטובוס לדאוג שכל נוסעת ונוסע יוכלו לשבת בכל מקום שירצו.

ב-2013  נמסרו המלצותיו של הצוות המשרדי במשרד המשפטים לבחינת תופעת הדרת הנשים במרחב הציבורי. הצוות קבע כי התופעה, שמכונה לפעמים "הדרת נשים" במרחב הציבורי, היא תופעה חמורה המתאפיינת באפלייתן של נשים באשר הן נשים. אפליה זו יורדת לשורשו של עניין ומערערת את הנחות היסוד עליהן מושתת המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל, המכיר בערכו האנושי של האדם באשר הוא אדם. מסקנות הצוות אומצו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, וב-2014 על ידי ממשלת ישראל. בהחלטתה חייבה הממשלה את גופי המדינה לפעול באופן אקטיבי לסיומה של תופעת הדרת הנשים מהמרחב הציבורי.

ב-2017 החליטה הממשלה להטיל על הרשות לקידום מעמד האישה את האחריות למעקב ובקרה אחר פעילות משרדי הממשלה בעניין מניעת הדרת נשים. ב-2019 קמה קבוצה של נשים ירושלמיות הדואגת לשלום הנשים המבקשות לרחוץ במעיינות בסביבות ירושלים ונתקלו באלימות מצד גברים הדורשים שמעיינות אלו יהיו לגברים בלבד. עם זאת, המאבק בהדרה עוד רחוק מסיום. שלטי חוצות שמציגים נשים מושחתים, תמונות של חברות הממשלה מטושטשות בתקשורת החרדית ומקומן מוסתר במרחב הציבורי. מדי פעם אפילו  מוגשות הצעות חוק להכשרת ההפרדה מגדרית בתחומים שונים כמו שמורות טבע או אירועים עירוניים.

הפגנה נגד הדרת נשים בבית שמש (צילום: קובי גדעון/פלאש 90)
הפגנה נגד הדרת נשים בבית שמש (צילום: קובי גדעון/פלאש 90)

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!