במסגרת חוק ההסדרים מתוכננת רפורמה שמטרתה היא להגביר את טווח ההחלטות של מנהלי בתי הספר ושל הרשויות המקומיות ובעליות החינוך הן על תקציב והן על הפדגוגיה של בית הספר. רפורמה זו היא לחמש השנים הקרובות ומחולקות לשלבים כך שבכל שלב הגמישות הניהולית גדלה. 

ע"פ הרפורמה כל מנהל בית ספר המשתתף בתוכנית מגיש למשרד החינוך תוכנית פדגוגית שמטרתה היא לעמוד במטרות וביעדים של משרד החינוך. מנהלי בתי הספר, הרשויות המקומיות ובעלויות החינוך מחליטים על אופן העמידה במטרות אלו, בתוכנית הלימודים בארגון הלומדים.  

כל מנהל בית ספר יקבל תקציב שמכונה "סל גמיש" למימוש התוכנית הפדגוגית. גובהה הסל יהיה ע"פ קריטריונים שיקבעו ע" משרד החינוך באישור משרד האוצר. מקורותיו של הסל יהיו מאיגום תכניות ומשאבים של משרד החינוך ותקציב תוספתי המיועד למטרה זו. צוין כי הסל הגמיש לא נוגע להסכמים קיבוציים. 

התוכנית תלווה ע" משרד החינוך ובאופן ממוקד יותר ע" הרשות הלאומית למדידה והערכה. כמו כן תוקם וועדת היגוי עם נציגים ממשרד האוצר, משרד החינוך והשלטון המקומי שתיפגש אחת לחודש שתפקידה יהיה להפיק לקחים מיישום התוכנית ולייעץ לשינויים ברפורמה. בנוסף תייעץ לשרת החינוך כאשר תצטרך. 

בתשפ"ב שנת הלימודים הבאה ישתתפו בתוכנית שתי רשויות מקומיות גדולות, רשות מקומית ערבית, רשות מקומית מהפריפריה החברתית-כלכלית, ובעלות חינוכית גדולה. משתתפות אלו יבחרו ע" משרד החינוך ומשרד האוצר. בשנה שלאחר מכן התוכנית תגדל ל-15 רשויות ובעליות נוספות. שאיפתה של התוכנית היא ליישום מלא בכלל מערכת החינוך בשנת הלימודים תשפ"ו כלומר בעוד שש שנים. 

הרקע להחלטה על הרפורמה הוא כי מערכת החינוך בישראל היא ריכוזית וקבלת ההחלטות באופן הזה היא רחוקה מצרכיהם של התלמידים. על פי ה-OECD, כמעט 70% מההחלטות הנוגעות לחינוך מתקבלות האופן ריכוזי לעומת ממוצע של 35% בשאר מדינות אירופה. בנוסף הרפורמה מתבססת על שתי החלטות ממשלה, האחת מ-2011 והשנייה מ-2016 שתוכנן היה הרחבת הגמישות הניהולית של מנהלי בתי הספר.