על פי ד"ר יאיר אפטר, המנהל המקצועי של 'אבא – מרכז נעמת לאבות', זהו לא חזון רחוק. "האבות הם אינם משניים, והם אינם אויבים. להיות אב זה תפקיד ייחודי בפני עצמו, ואינו לעומתי. בכל משבר בחיי המשפחה, בכל קבלת החלטות בהורות, חשוב להדריך ולכוון גם את האבות. עיסוק בהם ובתפקידם, ורצון להיטיב את חווייתם הוא אקט דרמטי מאוד עבורם, עבור האימהות ועבור הילדים".

אפטר, דוקטור לעבודה סוציאלית, עוסק בטיפול בגברים למעלה מ-25 שנה ופועל ביחד עם נעמת בטיפול בגברים ואבות. בשנה האחרונה הוא מנהל את 'אבא – מרכז נעמת לאבות'. בשנים האחרונות אנחנו שומעים יותר ויותר קולות הקוראים לחלוקת למעורבות שוויונית בגידול הילדים. הרבה משפחות כיום עומדות בפני האתגר הזה חסרות כלים. אחת מנקודות המפתח לשיטת נעמת, היא התייחסות ייחודית לתפקיד האבות.

כיצד צמח הרעיון הזה דווקא בארגון למען נשים?

"בתחילת שנות ה-80 הוקם בנעמת מרכז יעוץ לנשים שמתמודדות עם אלימות במשפחה. ב-95' הוקם מרכז גדול בתל אביב והסביבה, בשותפות נעמת ועיריית תל אביב. במרץ 2020 כשהמרכז נסגר, עלתה שאלה איך ממשיכים את העשייה הטיפולית הדרמטית הזו סביב משפחות. יו"ר נעמת חגית פאר ורונית לב ארי הגו את הרעיון של הקמת מרכז למתן מענים לגברים ולאבות וכך נוצר אבא – מרכז נעמת לאבות, שהוקם באוגוסט 2020 בעקבות צורך ממשי שעלה מן השטח. אנחנו ממש בתחילת העשייה של המרכז".

מה הייחודיות של המרכז?

"במדינת ישראל קיימים מרכזים לטיפול בהורים על מגוון הצרכים שלהם, זה לא חדש. בדרך כלל המשתתפות הן אימהות ואנשי המקצוע הן נשים. הגברים חווים את עצמם משניים במקרה הטוב ומודרים במקרה הרע. הייחוד של המרכז שלנו, הוא שהוא מקום שמיועד רק לאבות, מקדם מעורבות אבות בחיי המשפחה ובטיפול בילדים".

אפטר מדבר על לתת לגברים מקום משלהם ולשים אותם במרכז, לפתח פרקטיקה ייחודית בהתערבות עם אבות, לתת להם כלים להתמודד עם חוויית השוליים של אבות בהורות, לאפשר להם לבחור למרוד בהבניות החברתיות והמסורתיות, ולעצב הורות מעורבת ומרכזית. "הרבה פעמים האבות נתפסים כבעלי הורות לקויה, כשהתפיסה היא של האימהות כמעין השוואת צורה. אנחנו אומרים, לאבות יש מקום לעצב תפיסה הורית מתוך המקום ונקודת המבט שלהם, כזו שהיא לא חסרה ליד האם, אלא תפקיד הורי בפני עצמו."

עיצוב מדיניות ותפיסה חברתית חדשה

מבנה עולם העבודה משפיע ומעצב את חלוקת העבודה בין נשים וגברים, והיא מן הסתם מעצבת גם את הבית והמשפחה. השאלה האם המרכז עוסק גם בעיצוב מדיניות רחבה, או שהוא מנסה להיטיב את חווית האבות בתוך המציאות הקיימת?

"אנחנו פועלים לשינוי מדיניות ביחס המרכזי של החקיקה המדינתית והמדיניות המונהגת על ידי המדינה. למשל אין חופשת לידה, או אין נקודות זיכוי הקשורות באבהות. עד כמה המדינה מתייחסת לאבא ואימא מנקודה שוויונית, ועד כמה היא פועלת על מנת לקדם נוכחות אבות במרחב הביתי. משתנה אחרון הוא גם האימהות עצמן שלעיתים חוסמות אפשרות של אבות להיות שותפים יותר, כי גם להן קשה לשנות את התפיסה שלהן ביחס לגבר. חלק מהנשים בוחרות מקומות עבודה שיותר מאזנים בין עבודה לבית ואז יש להן את הציפייה שהגבר יהיה המפרנס המרכזי, ושינוי בזה הוא עניין גם עבורן, לא רק עבור הגבר.

מרכז אבא בא גם לחזק את הנוכחות האבהית, לעבוד עם הגברים עצמם, לתת מענה רגשי, אבל גם לשנות שיח חברתי רחב. עצם הקמת המרכז מעלה שאלות בפני אנשים, וזה כשלעצמו כבר מעודד שיח בנושא האבהות."

למי פונה המרכז? ומה הפעילות בו?

"קהל היעד הוא אבות באשר הם אבות." אפטר מדבר על כך גברים שחווים מצוקה לא נוהגים לפנות לעזרה, ולרוב לא רואים את המצוקות שלהם. על כן חלק מהתפקיד שלהם כמרכז הוא להגיע אליהם, להציע להם תוכניות אטרקטיביות ובכך לגעת לאט לאט בחוויות ובצרכים. "מעבר לפעילות במרכז עצמו, אנחנו מציעים תוכניות מודולריות שונות לכל מי שיחפוץ בכך. אנחנו מפתחים פדגוגיה, ידע וניסיון בעבודה עם אבות. אנחנו פותחים ארבע קבוצות בגני תקווה לאבות עם צרכים שונים. קבוצה לאבות עם ילדים בגיל הרך, קבוצה לאבות גאים, קבוצה לאבות עם צרכים מיוחדים וקבוצה לאבות גרושים. המענים שלנו יהיו על פי צרכים. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם הרשות מאחר והרשות מכירה טוב את האוכלוסייה שלה ואת הצרכים הייחודים של המשפחות והאבות. אחד היעדים שלנו הוא להציע לרשויות שונות פעילויות שונות וכל רשות תבחר את מה שרלוונטי לה".

הוא מתאר את האתגר להגיש שירות באופן בו גברים לא ירגישו מואשמים או חשודים, משום שהם מגיעים עם עמדה חשדנית ביחס לקבלת שירותים בנושא האבהות והמשפחה. "אנחנו לא באים בעמדה שיפוטית, אנחנו אמפטיים, יש לנו את ההבנה של הכוחות שפועלים, ואנחנו בעיקר חושבים במה ניתן לסייע. במרכז אנחנו מציעים מגוון מענים. לאפשר חוויות העשרה וחיזוק הקשר עם הילדים, עזרה הדרכתית וייעוץ במידת הצורך, השתתפות בדילמות בנושא האבהות. מומחים בתחום הגירושים, מומחים לגיל הרך, מטפלים דיאדים, עובדים סוציאליים, מדריך נגרות, מדריך אופנים. החלום שלי הוא שיהיה לנו מבנה ויהיה בו ג'ימבורי, מפגשי ייעוץ, חוגי ספורט וחוג קריאת ספרים עם אבות וילדים. משהו מאוד מגוון, פשוט מרכז לאבות לבוא אליו".

למה דווקא נעמת בחרו להרים את הדגל הזה?

"נעמת היא היום המקום הרלוונטי ביותר בישראל לקחת אחריות על הסוגיה המורכבת הזו, מכיוון שמדובר בפלטפורמה ותיקה ורבת ניסיון בתחום ההורות.

נעמת נותנת מענים לאבות וגברים כבר עשרות שנים. היא פוגשת אבות במסגרת מאות מעונות היום שהיא מפעילה. במעונות עצמם יש גם בנים כמובן, לא רק בנות. הרעיון שאבות הם חלק מהלקוחות של השירותים שנעמת נותנת הוא לא חדש. מה שחדש הוא ההבנה שאותם אבות צריכים מקום משלהם."

"נעמת רוצה להגביר את המעורבות של אבות בחיי המשפחה. היא רואה גם את הנשים וגם את הגברים, לא או או. יש הבנה בארגונים פמיניסטיים, שאי אפשר למדר גברים. בקרב ארגונים ששמו לעצמם למטרה לקדם נשים, ישנה הבנה שקידום של הערכים האלו רק בזירה של הנשים, הוא לא דבר נכון. הרבה מהכוח נמצא גם במרחב הגברי כידוע, וחשוב לעשות שינוי גם שם. שינוי עמוק חייב להתחולל גם במרחבים הנשיים וגם במרחבים הגבריים".

להכניס את האבות לתוך הספרה הביתית בכדי שאימהות תוכלנה לצאת לספרה המקצועית

נועה חדד, מנהלת אגף שוויון מגדרי בנציבות שירות המדינה מספרת על מחקר רחב שנעשה ביחד עם אגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר ונציבות שירות המדינה:

"דו"ח זכויות הורות בשירות המדינה הוא מחקר מעמיק שנערך בקרב עובדים בשירות המדינה, ומטרתו העיקרית הייתה להבין מהם החסמים המעכבים הורות שוויונית וכיצד ניתן לשחרר אותם. לאבות ואימהות אין זכויות שוות, ואנחנו פועלים לתיקון המצב התקול הזה. לדוגמא, עד היום היה אפשר או שאימא או שאבא יצאו מוקדם מהעבודה והיום, בזכות יישום מסקנות המחקר, יש זכות לשניהם. זה נקרא זכות קיצור יום העבודה. תיקנו את המצב,  כך ששניהם יוכלו לצאת מוקדם במקביל. זה אפשרי כיום רק אצל עובדים בשירות המדינה. אבל זה יכול להוות מגדלור למקומות עבודה נוספים."

עוד עולה מהמחקר כי אבות עושים כמעט פי שתיים שעות נוספות מאימהות. לעומת זאת אימהות לוקחות הרבה יותר חופשת ילד מאבות. 50% מהאבות לא מודעים לכך שמגיע להם זכויות הורה, ורק 25% מהאבות מממשים את זכאותם ליום עבודה מקוצר. 25% מהאבות  דיווחו כי חוששים מחוסר תמיכה וביקורת מהמנהל\ת או מהעמיתים\ות לעבודה או חוששים שקידומם יפגע במידה ויממשו זכויות אלו

הנתון הדרמטי החשוב, הוא ש- 99% מהאבות בסקר אמרו שהם מעוניינים לקחת חלק פעיל בגידול הילדים. כלומר, רק 1% מהאבות כתבו שאינם מעוניינים לנצל את הזכויות ההוריות המגיעות להם. "המטרה שלנו היא להכניס את האבות לתוך הספרה הביתית בכדי שאימהות תוכלנה לצאת לספרה המקצועית. אלו דברים שנמצאים בתהליך הטמעה. ברגע שאבא יצא מוקדם פעמיים בשבוע, אימא תוכל לעבוד יום עבודה ארוך אם תבחר. זה מאפשר לצמצם את הפער בצורה משמעותית.

"עוד משהו חדשני, היא שזכות ההורה, ניתנת על פי הילד ולא על פי העובד. כלומר, מסתכלים על הילד, שואלים מיהם הוריו, ולהם מגיעה הזכות. בין אם הם הורים יחידניים, בין אם הם הורים גרושים ובכלל, בכל סוג של הורות שנבחרה בגידול הילד. זה נותן זכות שווה לכל סוגי המשפחות".

מהו מיזם 'אבא בארבע'?

"המיזם הוא בשיתוף עם נעמת, ההסתדרות, עיריית ירושלים ועבודה שווה. חברנו יחד במטרה להתמודד עם הנתונים המדאיגים בארץ ביחס למעורבות שוויונית במשפחה. מטרת הקמפיין היא העלאת המודעות והלגיטימציה במקומות עבודה תוך אימוץ מדיניות תומכת משפחה ויצירת תרבות המאפשרת את האיזון בכל משק בית.

"שלב ראשון של המיזם הוא יצירת מודעות: הצפת הצורך בחשיפת נתונים בנוגע לזכויות הורות. שלב שני נקרא סיפורים מהסטטיסטיקה. ביקשנו מעובדים ומנהלים מהמגזר העסקי, הציבורי, החברתי והמוניציפלי לשתף כיצד הם עורכים את האיזון בית-עבודה. השלב השלישי נקרא הנעה לפעולה. עשינו כנס גדול שעוסק באיזון בית עבודה, עשינו אירוע נוסף של מעסיקים שמעוניינים להעסיק הורים ומעוניינים לאפשר איזון בין בית ועבודה, וקיימנו אירוע זום גדול על אבא – סיפורים ממקום אישי על אבות. שלב רביעי כל ארגון שהצטרף למיזם היה חייב להציג שני שינויים ופרקטיקות לאיזון בית ועבודה".

אפטר מסכם "המיזם הזה מוכיח שיש הרבה רצון לשינוי בשטח, בכל הרמות. גם מקומות העבודה, גם האבות עצמם, כולם מעוניינים לדון בנושא ולרכוש כלים לאיזון בית – עבודה".