דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
נעמת - מאה שנות עוצמה נשית

מצויינות נשית - קרן המלגות ומענקי המחקר של נעמת

דוד טברסקי
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

כחלק מחזונה של תנועת נעמת לקידום שוויון מגדרי ולהעצמת האישה בחברה, אנו רואות חשיבות עליונה בקידום ההשכלה הגבוהה בקרב נשים ועידוד השתלבותן וקידומן בעולם האקדמי. מפעל המלגות של נעמת החל לפני כ-40 שנה בזכות גיוס התרומות של ציוניות נלהבות, חברות נעמת בארה"ב שהאמינו שעל מנת לקדם את האישה יש לסייע ולעודד רכישת השכלה גבוהה. כיום אנו מעניקות מדי שנה כ-200 מלגות לסטודנטיות לתואר ראשון ושני מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים. יחד עם זאת, מתוך הכרה בעובדה שנשים בישראל מהוות רוב של 54% ממקבלי הדוקטורט, מספרן של נשים חוקרות באוניברסיטאות בדרגות הגבוהות ובתפקידים בכירים הינו נמוך משמעותית, יזמה נעמת לפני כ-17 שנה הענקת מלגות מחקר לדוקטורנטיות שעבודתן עוסקת בתחום לימודי מגדר, קידום מעמד האישה ושוויון בין המינים. עד היום זכו כ-70 חוקרות צעירות לקבל את מענק המחקר של נעמת במגדר, להמשיך לפרוץ את הדרך, להתמודד ולהשפיע על תופעות של אפליה במטרה ליצור חברה שוויונית וצודקת יותר.

תחום נוסף בו ניכר מיעוט של נשים הן בעולם התעסוקה והן באוניברסיטאות ובמכוני המחקר הינו תחום המדע והטכנולוגיה על כל שלוחותיו. לאור זאת לפני 9 שנים פרצנו דרך חדשה ובזכות קרן המלגות ע"ש בבה אידלסון, אנו מעניקות מדי שנה. 4 מענקי מחקר לדוקטורנטיות בתחומים אלו. מגוון התחומים במדע הינו רחב ומרתק. כל שנה נבחר נושא אחר לקבלת המענקים, במטרה לעודד חוקרות צעירות, להכיר בתרומתן הרבה ולתמוך במחקרן פורץ הדרך. עד היום זכו כ-40 דוקטורנטיות מאוניברסיטאות בארץ לקבל את מענק המחקר במדעים. קרן המלגות ומענקי המחקר של נעמת הינה מקור גאווה לכולנו, בו אנו זוכות להיות שותפות ולו במעט, בקידום ועידוד נשים בעולם האקדמי.

שירלי שביט,
מנהלת המחלקה הבינלאומית וקרן המלגות
קרן המלגות ומענקי המחקר של נעמת

 

ד"ר לילה עבד רבהו

קיבלה מענק מחקר מנעמת ב-2005

ד"ר ליילה עבד רבהו
ד"ר ליילה עבד רבהו

המחקר

עבודת הדוקטורט שלי עוסקת בנושא זכויות נשים בבתי הדין השרעיים בירושלים וטייבה. לאחר שסיימתי תואר שני בלימודי אסלאם באוניברסיטה העברית, רציתי לכתוב על זכויות נשים. כאישה מוסלמית שהגיעה לתואר שני, לא ידעתי שיש בכלל זכויות נשים בשריעה, ההלכה המוסלמית בקוראן בסולנה,  תמיכה כלכלית, גירושין, רכוש הנשים, החזקת ילדים, ירושה ועוד. דרך האינפורמציה שגיליתי, הצלחתי לעזור להרבה נשים שייעצתי להם בפגישותיי. מעטות הנשים שהכירו את הזכויות שלהן, אבל היום הרבה יותר נשים מכירות אותן, בין היתר בגלל התקשורת ועורכי הדין שתומכים בהן. אבל לחברה שלנו יש עוד דרך ארוכה.

מה את עושה כיום?

חוקרת במרכז טרומן בעברית את נושא מעמד הנשים היהודיות והמוסלמיות הדתיות בקידום השלום. מעניינות אותי הדרכים המיוחדות שלהן בקידום השלום.  ביחד עם זה, אני מתחילה לחקור את נושא השימוש בטכנולוגיות סלולריות בקרב נשים מבוגרות.

אישה באקדמיה

אני אישה עיוורת, פלסטינאית, מוסלמית. בתקופת האינתיפאדה אני זוכרת שהיו לי קשיים לנסוע לראיין נשים בטייבה. אנחנו מרגישות לפעמים שיש אפליה במלגות, בתנאי המחקר. כל אדם עיוור סובל מאפליה כזו אחרת. אני צריכה לעבוד באותה רמת עבודה מקצועית אבל חייבת שתהיה לי עזרה צמודה.

אישה שמהווה עבורך השראה

אימא שלי נתנה לי השראה להמשיך ולהתמודד בסבלנות עם הקשיים. עזרה לי ותמכה בי למרות שהיא בעצמה לא רכשה השכלה. היא למדה המון מהחיים ונתנה לי כלים שחיזקו אותי.

המאבק הפמיניסטי החשוב ביותר לשנים הבאות

כשסיימתי דוקטורט לא מצאתי מקום עבודה. זו בעיה של הרבה מאוד נשים, במיוחד באקדמיה. נשים רבות מקבלות משרות זמניות ובקושי מקבלות תקנים. לנשים פלסטיניות, ערביות, זה הרבה יותר קשה.

 

ד״ר אילנה קוורטין

קיבלה מענק מחקר מנעמת ב-2017

המחקר

חקרתי תופעה חבויה שנחשפתי אליה בטעות. קראתי לה ״שתלטנות קיצונית בזוגיות״. מתוך עשרות ראיונות שערכתי עם נשים המצויות במערכת יחסים זוגית בה הן חשות כלואות, מתוך העדויות שלהן מסתמנת תופעה חברתית קשה וסמויה מהעין. חלק מהפרקטיקות המגבילות והחונקות כוללות שימוש במילות גנאי מקטינות כמו "את אפס, מטומטמת, זבל, פח אשפה", שימוש בפעולות אונס, בידוד והרחקה מחיי חברה.

שתלטנות קיצונית בזוגיות היא מערך התנהגויות דכאניות שאינו כולל אלימות פיזית, שבן הזוג כופה על האישה בתחומי חיים שונים. תכליתן של שלל ההתנהגויות היא לאפשר שליטה של בן הזוג באישה ובכך לבסס, לחזק ולהגדיל את מעמדו הגברי הפטריארכלי – בעיני עצמו, בעיני האישה ובעיני אחרים.

מה את עושה כיום?

אני בשליחות מטעם הסוכנות היהודית בלוס אנג'לס עם משפחתי, משם אני מנהלת את פעילות הסוכנות במערב ארה״ב.

בנוסף, כתבתי ספר על שתלטנות קיצונית בזוגיות והוא מתפרסם בימים אלה. בספר אני משרטטת לראשונה את קווי המתאר של התופעה, נותנת לה שם ואף מציעה מענה משפטי לאותן נשים.

אישה באקדמיה

הקשיים שהיו לי במהלך המחקר ובכלל נבעו מהחיבור בין גידול ארבעה ילדים, עבודה במשרה מלאה, ומחקר אקדמי אינטנסיבי.

אישה שמהווה עבורך השראה

אימא שלי היא השראה כמובן, היום כמו גם בעבר. היא גידלה ארבעה ילדים, פעלה לשם עלייה למדינת ישראל מרוסיה, והייתה אקטיביסטית ופעילה. אני לומדת ממנה הרבה.

המאבק הפמיניסטי החשוב ביותר לשנים הבאות

בשנתיים האחרונות ערכתי עשרות הרצאות על שתלטנות קיצונית. גיליתי שהיא מתקיימת בזוגיות, במשפחה המורחבת, בעולם העבודה, בעולם הפוליטי ועוד. היא כה רחבה ונפוצה אך איננו חשופות לה או להגדרה שלה ולכן היא חבויה. חלק מהספר שלי הוא חקיקה בנושא ואני חושבת שככל שיקודמו חוקים פמיניסטיים נוספים שבהם נעניק שמות והגדרות לתופעות פוגעניות, כך נצליח להנכיח הרבה כאב ופגיעות ונסייע לקידום מעמד האישה בישראל.

 

סמאא זידן

קיבלה מענק מחקר מנעמת ב-2020

המחקר

חוקרת מנגנוני העברה אפיגנטית של יכולות למידה מוגברות, הן מבחינה התנהגותית, הן ביו-פיזית ומולקולרית.

אישה באקדמיה

קושי עיקרי משותף לרוב הנשים בעולם התעשייה בכללי והאקדמיה בפרט – הקונפליקט המתמשך של איזון בין עבודה למשפחה.

אישה שמהווה עבורך השראה

אימא שלי היקרה. לא רק בהיותה אימא יוצאת מן הכלל, אלא גם בתור אישה מקסימה, שאפתנית, מפזרת חום, אהבה אופטימיות בכל רגע על אף הקושי לפעמים. ממנה למדתי לשאוף ללמוד יותר ואף פעם לא להסתפק בידע, תמיד יש לאן לצמוח ולגדול.

המאבק הפמיניסטי החשוב ביותר לשנים הבאות

מאבק פמיניסטי חשוב שהיה מאז ומעולם ולצערי נמשך עד יומנו, הוא חוסר האמון בעצמנו כנשים. יש לעבוד על קידום מעמד האישה בכל אספקט אפשרי, להאמין ולהוכיח שהנשים אכן שוברות תקרות- העבודה היא בעיקר אנחנו מול עצמנו ולא מול האחרים. ובעיקר ללמוד להעריך את האופי השונה בין הזכרים ונשים, את החוזקות השונות ואיך לנצל לטובה את השוני הזה ביננו.

בשנת 2020 תרמה פרופ' ארד מענק מחקר אישי נוסף לסמאא זידאן לזכר אימה רבקה מליס ז"ל  שהייתה נהגת סמיטריילר בחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי במלה"ע השנייה ולימים פעילה בארגון אימהות עובדות (נעמת)

 

אודליה דיין-גבאי

קיבלה מענק מחקר מנעמת ב-2018

המחקר

המחקר שלי בוחן את הסיפור שהתקשורת מספרת לציבור על תופעת הזנות בישראל לאורך אחת עשרה שנים (2008-2018). המחקר מאפשר מעקב מעמיק אחר התוויה היסטורית של חוק איסור צריכת זנות בנוף החברה הישראלית. כמו כן המחקר חושף איך השפה, הנמצאת ביסודה של התקשורת, מעצבת ומשפיעה על המציאות בכך שהיא יוצרת תודעה ציבורית ונורמות מוסריות.

מה את עושה כיום?

אני מרצה במחלקה לתקשורת במכללת ספיר, ויש לי עסק לפיתוח תוכן, סדנאות והרצאות בנושא קידום שוויון מגדרי וחשיבה ביקורתית.

אני מעבירה הרצאות וסדנאות לילדים ונוער, לחינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי, למגזר שלישי ולמגזר הפרטי, במטרה להטמיע חשיבה מגדרית, למנוע אלימות נגד נשים ובסופו של דבר להניע א.נשים לפעולה שתשנה את החיים שלנו כאן כך שיהיו טובים ושוויוניים יותר. בנוסף, אני גם כותבת באתרי תקשורת מובילים בנושא.

אישה באקדמיה

לצערי, האפליה כלפי נשים אינה פוסחת על המעוז האקדמי. זה נכון שסטודנטיות הן רוב במוסדות להשכלה גבוהה, אבל כשזה מגיע לסגל בכיר ההבדל הוא עצום, ואני בהחלט מרגישה זאת. חשוב להבין שזו לא רק העובדה שאני אישה, אלא זו בעיקר העובדה שאני אימא לילדים קטנים. נכון יש עוד הצטלבויות רבות שחשוב לעמוד עליהן בהקשר הזה, כמו דור ראשון להשכלה גבוהה, בת לעולים ממרוקו ורומניה ועוד. אבל הנה רק עכשיו בתקופת הקורונה, בזמן שאולי עמיתים גברים הרבו לפרסם מאמרים, אימהות לילדים קטנים נאלצו לדחות את התקדמותן במחקר. הצטלבויות אלו שאינן נראות על ידי המערכת, מהוות מחסום על גבי מחסום ואם לא יינתנו לכך מענים אמיתיים, אז הפערים המגדריים יישמרו ואף יגדלו.

אישה שמהווה עבורך השראה

וואו, יש לי הרבה נשים שאני רואה בהן מודל והשראה. לשמחתי הרבה אני מוקפת נשים חזקות, לוחמות כל אחת במרחב אחר, ובאופן תדיר אני מצרפת למעגל ההשראה שלי נשים נוספות. אחת מהן היא לילי בן עמי. אני מכירה את לילי שנים ארוכות, הכוח והמוטיבציה שלה לאתר אי צדק ולפעול ללא לאות כדי לעשות שינוי אמיתי בעולם מעורר השראה. מיכל סלה ז"ל אחותה של לילי, נרצחה על ידי מי שהיה בן זוגה, וזה אובדן קשה מנשוא ולמרות זאת לילי אזרה כוחות והחליטה לפעול כדי להציל נשים אחרות מאלימות. לא רק רוח הלחימה מעורר השראה בעיניי אלא גם העובדה שהיא מדגימה פמיניזם אמיתי מהו – סולדיריות נשית. פשוט להיות אחת בשביל השנייה. זה הכוח שלנו ואני שמחה שפגשתי אותה.

המאבק הפמיניסטי החשוב ביותר לשנים הבאות

המשימה העליונה בעיניי היא חינוך לשוויון מגדרי וחשיבה ביקורתית מגיל אפס ואילך. הטמעת חשיבה מגדרית היא היסוד לשינוי אמיתי, כי כשאני מחנכת מגיל צעיר לכך שאין תפקידים/תחפושות/משחקים/צבעים לבנים או לבנות, אני משנה את השורש שעליו מתפתחות הבניות מגדריות שגויות שמזינות תודעה שמשמרת אי שוויון, אלימות ואפליה כנגד נשים. יתרון נוסף של החינוך המגדרי הוא בתרומתו לניפוץ המיתוס כי מדובר במלחמה נגד המינים. חשוב להבין שכולנו באותו צד, גברים ונשים, יחד, שותפים במאבק לשוויון מגדרי ולמניעת אלימות כלפי נשים. השחרור של האישה הוא לחלוטין גם השחרור של הגבר. רק יחד השינוי המיוחל יגיע.

 

ד"ר ענת גור

קיבלה מענק מחקר מנעמת ב-2009

המחקר

הקשר שבין הפרעות אכילה ופגיעות מיניות בילדות, וטיפול מוכוון טראומה.

חשוב לציין שעל בסיס המחקר שעשיתי בדוקטורט פרסמתי ספר בשם:

גור, ע. (2015). גוף זר: הפרעות אכילה, פגיעות מיניות בילדות וטיפול מותאם. הקיבוץ המאוחד.

הספר רב מכר במונחים של ספרי עיון, נמכר באלפי עותקים והשפיע מאוד על הטיפול בתחום הפרעות אכילה בישראל. הטענה המרכזית היא שמאחר ורוב הנשים שסובלות מהפרעות אכילה קשות, עברו טראומות מיניות בילדות ובבגרות, הרי שהטיפול בהן בתחום הפרעות אכילה צריך להפוך לטיפול מוכוון טראומה. טיפול כזה שונה מהותית מהטיפול המקובל בתחום הפרעות אכילה.

כיום רוב העוסקים בתחום הפרעות אכילה קראו את הספר, וגם אם הם חולקים עליו, עדיין הספר השפיע רבות על שיפור הטיפול במטופלות שסובלות מהפרעות אכילה בישראל.

הספר תורגם לאנגלית ויצא בהוצאת הספרים Routledge

Gur, A. (2019). Foreign Bodies: eating disorders, childhood sexual abuse and trauma informed treatment. Routledge

תודה רבה לנעמת שסייעו לעשות את המחקר החשוב הזה ולהפיץ את הידע.

מה את עושה כיום?

מנהלת את מרכז חכמת נשים, מרכז טיפול מומחה בטיפול בנשים ונערות, ומומחה בטיפול מוכוון טראומה.

מטפלת, מדריכה ומרצה, בין היתר בנושאים של פסיכולוגיה של האישה ודרכי טיפול מותאמות, וטיפול מוכוון טראומה.

אישה באקדמיה

הייתי הרבה שנים מרצה מן החוץ, ועיקר עבודתי היה מחוץ לאקדמיה כך שלא התמודדתי עם קשיים באקדמיה. בנוסף תחומי העיסוק שלי "נשיים", לימדתי בבית הספר לעבודה סוציאלית, ובמחלקות ללימודי מגדר (בר אילן ובית ברל) כך שהייתי בסביבה אקדמית נשית ומיטיבה.

אישה שמהווה עבורך והשראה

פרופ' אריאלה פרידמן, שהייתה חלוצה בהבאת הנושא של "פסיכולוגיה של האישה" בישראל, ונתנה במה לקול הייחודי שלי שהביא את הטראומות של אוכלוסיות קצה כמו נשים אסירות, נשים בזנות ונשים עם הפרעות אכילה – אל חזית הידע המקצועי בישראל. עודדה אותי לכתוב ספר על המחקר שעשיתי בתזה על זנות ובזכותה נכתב הספר הראשון שלי: "מופקרות – נשים בזנות" , ושינה את ההתייחסות לזנות בישראל.

המאבק הפמיניסטי החשוב ביותר לשנים הבאות

אני חושבת שהמשימה הכי חשובה שלנו – שלשמחתי כבר קורית בשטח בשנים האחרונות – היא לייצר אחוות נשים, כולל אחווה בין אימהות ובנות. ליצור מצב בו נשים תומכות זו בזו, מסייעות זו לזו, מעריכות ומכבדות זו את זו. זה החזון שבזכותו נצליח להפוך לבעלות ערך ושותפות שוות ומוערכות בחברה.

סימון דה בובואר הגדירה את הפילוג בין נשים כדבר המהותי שמאפשר דיכוי של נשים והתייחסות אל נשים כאל אזרחיות מדרגה שנייה לאורך ההיסטוריה. לדבריה רוב הנשים נאמנות לגברים שלהן יותר מאשר זו לזו, כולל אימהות ובנות. לכן ריפוי הקשר בין נשים ובין אימהות לבנות (משימה בה אנחנו עוסקות, בין היתר, במרכז חכמת נשים) ובניית אחווה, שותפות ותמיכה, נמצאים בלב האפשרות שלנו לפרוץ את מעגלי הדיכוי וההדרה, ולקדם חברה צודקת יותר, שוויונית יותר, שבתוכה הקול הנשי מקבל משקל ומסייע לריפוי חוליי החברה המופרזת מידי בגבריותה.

 

ד"ר אנה רייס

קיבלה מענק מחקר מנעמת ב-2019

המחקר

חקרתי תפוצה עולמית של צמחים עם גנום מוכפל. רצינו לבחון את כל הצמחים שקיימים, ללא שיוך גאוגרפי או גזעי כדי  להבין מהם הגורמים שמשפיעים על פיתוח הצמחים הללו. בין היתר, הבנו שהם מושפעים על ידי תנאי אקלים וטמפרטורה מסוימת. הרבה מהצמחים האלו הם מאוד יומיומיים: חיטה, תפו"א, קפה, בננה, כותנה. סך הכול מדובר ב- 30 אחוז מסך הצמחים ויש דעה שהמבנה שלהם מקנה יתרון אבולוציוני.

חקרנו עשרות אלפיי מינים ובסוף הקמנו מאגר מידע אחד גדול, כך שהראיתי את הנתונים בקנה מידה עולמי; יש חשיבות להבין היכן בדיוק הם גדלים, אילו צמחים בעלי חשיבות רבה לאבטחת המזון, ואם נדע איפה הם נמצאים, אז בטווח הרחוק – אלו נתונים חשובים מאוד שנוכל לעבוד איתם לשימור המזון.

מה את עושה כיום?

היום אני עושה פוסט דוקטורט ומשתתפת במאגד CRISPR-IL, מדובר בפרויקט עריכה גנטית. אנחנו משלבים טכנולוגיות בינה מלאכותית לפיתוח כלי מחשוב מתקדמים לעריכת גנום שנמצאת בהמון תחומים: חקלאות, ריפוי, רפואה ועוד.

אישה באקדמיה

זה נורא תלוי בסביבה האנושית והמסגרת שעובדים בה. אישית, פחות נחשפתי לקשיים. יש דברים שלא הספקתי לעשות בזמן בגלל שהייתי בהריון ואימא  והרגשתי שבאים לקראתי.

 אישה שמהווה עבורך השראה

כל אישה שהיא יוצאת דופן בתחומה – מעוררת השראה מבחינתי. גם היום במאה ה-21 יש תקרות זכוכית לשבור ודעות קדומות שצריך להתמודד איתן. נשים שמצליחות להתמודד עם זה מרשימות אותי מאוד. הכי קרובה לליבי, כמה שזה בנאלי, היא מרי קירי.

המאבק הפמיניסטי החשוב ביותר לשנים הבאות

יש  הרבה מאבקים להיאבק. הכי חשוב בעיניי זה הייצוג שלנו בכל המגזרים; פרטי עסקי וציבורי. למרות שיש רוב נשי – יש תת ייצוג ברוב המסגרות שאני מצליחה לחשוב עליהן. מנסים לשנות את זה ומצליחים בהמון תחומים – אבל יש לאן לשאוף. אנחנו רחוקים מ50%-50%.

 

איילת שראל

קיבלה מענק מחקר ב-2020

המחקר

אני חוקרת כיצד מיוצגים ניווט וזיכרון מרחבי במוח של עטלפים. המחקר של זיכרון מרחבי במעבדות ברחבי העולם מתמקד באופן כמעט מוחלט בחולדות ועכברים שמנווטים בסביבות קטנות. במעבדה שלנו, במכון ויצמן למדע, אנחנו חוקרים עטלפים המנווטים בסביבות גדולות יותר ובתלת ממד, ובכך מרחיבים מאוד את הידע על הייצוג של זיכרון מרחבי וניווט במוח של יונקים בסביבות טבעיות יותר. במחקר שלי אני התמקדתי באופן בו ניווט של זוג עטלפים מיוצג במוח: האם בזמן מפגש בין עטלפים הם שמים לב למיקום של העטלף השני, וכיצד זה משפיע על ייצוג המרחב במוח.

מה את עושה כיום?

אני בשלבי סיום של הדוקטורט שלי. כרגע עובדת על כתיבת מאמר ומקווה לסיים בקרוב ולהמשיך לפוסט דוקטורט במוסד בינלאומי מוביל בחו"ל.

אישה באקדמיה

יש כמובן כמה עניינים טכניים, ההיריון התנגש לי עם הניסויים, והשנה לאימהות דרשה ממני להקריב יותר. אבל אני בסך הכול לומדת ועובדת בסביבה מאוד תומכת. המנחה שלי, פרופ' נחום אולנובסקי, מאוד מקדם את הסטודנטיות והסטודנטים שלו, ומכיר באתגרים הייחודיים של נשים ומנסה לגשר על כך. גם בן הזוג שלי מאוד תומך ומעודד את המעבר המאוד לא פשוט של כל המשפחה לפוסט דוקטורט בחו"ל.

אבל עם כל זה שהסביבה מאוד תומכת בנשים, ואין אפליה מפורשת כמו פעם, אני חוששת שעדיין יש אפליה סמויה. נשים נשמעות פחות, וגם נשים שהגיעו למעמד של פרופסוריות בכירות, מדברות פחות ושואלות פחות בכנסים, וזה דבר שמשפיע על תחושת המסוגלות של סטודנטיות.

 אישה שמהווה עבורך השראה

יש במכון ויצמן קורס שיזמו והקימו שלוש מדעניות נפלאות (פרופ' מאיה שולדינר, פרופ' מיכל שרון ופרופ' נירית דודוביץ') על אימהות וקריירה מדעית, והן מעבירות אותו לנשים לפני הילד הראשון. העצות שלהן מלוות אותי בכל שלב באתגר הלא פשוט של שילוב אימהות וקריירה מדעית.

המאבק הפמיניסטי החשוב ביותר לשנים הבאות

אני חושבת שאנחנו צריכות להיאבק על חופשת לידה לגברים, ויותר הבנה מצד המעסיקים לשעות משפחה גם עבור גברים. אני חושבת שזה הבסיס לחברה שוויונית יותר.

 

עינת גז

קיבלה מענק מחקר מנעמת ב-2020

המחקר

תכנון לשוני פמיניסטי בישראל. אני חוקרת את המהפכה הלשונית כאן, בניסיון ליצור שוויון מגדרי בשפה העברית. עבודת התזה שלי ב- 2006 עסקה באופן בו דוברי עברית תופסים את אופן השימוש בצורת זכר סתמית. היום זה מעורר הרבה התנגדות בקרב פמיניסטיות ומעסיק את האזור הרבה מאוד שנים. אפילו בן גוריון ניגש לסוגיה כשביקש להחליף את המילה 'בעל' ב 'אישי'. אחד הדברים שהפתיעו היה שהתחום שנעשים בו הכי הרבה שינויים בשפה, הוא בתחום הדקדוק ולא הסמנטיקה, היה נדמה לי שפשוט ביותר לשנות מילים, להפחית, להוסיף במקום לשנות מערכת דקדוקית;

מה את עושה כיום?

אני עובדת במכללת אורנים, מרצה בחוג ללשון עברית. אני גרה בכפר הנוער כפר גלים ואני מתעסקת הרבה בתחום החינוך והקהילה באזור שאני חיה.

אישה באקדמיה

אני יודעת להגיד על עצמי בתור אישה, שיש קושי למצוא את האיזון הנכון בין המשפחה, העבודה והמחקר האקדמי. פעם האמנתי שאקבל תואר דוקטור לפני גיל שלושים, והיום אני אחרי 40 ועוד לא שם. היו לי בחירות שהיו קשורות לזה שאני אישה ואימא. זה קשה למצוא את האיזון הנכון והחלוקה הנכונה – כל הזמן צריך לעשות סדר עדיפויות ואני לא בטוחה שגברים מתמודדים איתו באותו האופן.

אישה שמעוררת עבורך השראה

נשים מעוררות השראה בעבורי הן הנשים שקרובות אלי, קולגות, בנות משפחה. נשים שפגשתי בדרך שגרמו לי להאמין, לעשות שינויים. מהן אני שואבת כוחות ודוגמה.

המאבק הפמיניסטי החשוב ביותר לשנים הבאות

לדעתי אחדות, שותפות וסולידריות בין נשים, זה מה שצריך להנחות את הפמיניזם היום וזה מה שיעזור לנו לקדם את המהפכות הפמיניסטיות הבאות.

 

מאיה ויינברג

קיבלה מענק מחקר מנעמת ב-2020

המחקר

חקרתי עטלפי פירות מזן (Rousettus aegyptiacus). רציתי לחקור את ההתנהלות שלהם עם חיידקים שנמצאים על הגוף ובתוף הגוף שלהם. הדוקטורנט פורסם בנייאצ'ר אקולוג'י ואוולישין,  מכתבי העת החשובים בעולם. במחקר גיליתי שעטלפי הפירות הם חיה כל כך חברתית שהם בעצם יותר דומים אחד לשני כקבוצה,  ברמת המיקרו-ביולוגיה שלהם, מאשר שהם דומים לעצמם. צורת החיים שלהם מארגנת אותם כיצור שהוא רב פרטים. הם קיבוץ במובן הכי מוגזם שיכול להיות.

במחקר האחרון שלי הראיתי שעטלפים חולים תופסים מרחק מהקבוצה, נכנסים למערה ולא יוצאים החוצה. לחיית בר זו התנהגות לא אופיינית מכיוון שחיה חולה לא רוצה להראות את החולי. זה היה פיצוץ שהגיע לכל העולם,  המון כלי תקשורת ראיינו אותי מכיוון שיש חשש לא מוצדק ומאוד מושרש מעטלפים. מאמר כמו זה מראה שאין סיבה לחשוש. אם עטלף לא בסדר, הוא לא מסתובב. למרות שמאות מחקרים הראו היום שאין קשר בין הקורונה לעטלפים – הפחד עדיין עצום "עכשיו לך תסביר שזה לא נכון, זו חיה עם יחסי ציבור לא טובים ומקרבנים אותם עוד יותר. פרדוקסלית – זו אחת החיות הכי בריאות שיש"

מה את עושה כיום?

היום אני מנסה להבין אילו חיידקים תוקפים עטלפים. אני מנסה להוכיח שהם של בני אדם והם גורמים למחלות קשות בקרב עטלפים. אני מנסה להבין מה מיוחד במערכת החיסון של העטלפים, שפועלת בצורה טובה יותר מאשר שלנו. אולי נוכל לקחת משהו לעצמנו, ואם נוכל לקחת איזה מקטע או חלבון ודרכו נבין יותר את מה אפשר לייבא לעולם שלנו. חוץ מזה אני כותבת שירה ולאחרונה הוצאתי ספר.

אישה באקדמיה

אני אם לשלוש בנות, הקטנה בת ארבע וחצי. אני עושה מאמץ להיות נוכחת בחיים שלהם. לפעמים זה מאבק. זה מתח שאני מג'נגלת איתו. אין מתכון, יום אחד זה יותר פה ויום אחר שם. אני מקווה שזה שהן רואות אותי עושה הרבה, משמש להן דוגמא לחשיבות של להיות אם וגם אשת מקצוע שעושה דבר משמעותי בעולם הזה.

אישה שמהווה עבורך השראה

אני מתהלכת עם השאלה הזו ומתקשה למצוא תשובה. אני מכירה לא מעט נשים חזקות, אמיצות ומצוינות בתחומן. לפעמים אני מעריצה כל אימא שמעזה להחזיק גם קריירה משמעותית, לא משנה באיזה תחום.

המאבק הפמיניסטי החשוב ביותר לשנים הבאות

אני רוצה להמשיך לעשות מחקר מצוין, לעשות דברים משמעותיים שיתרמו לחיינו.

 

ד"ר מיכל שבח

קיבלה מענק מחקר מנעמת ב-2015

המחקר

המחקר שלי עוסק בתחום של הנדסת רקמות. כאשר אדם עובר אוטם שריר הלב, חלק מרקמת הלב אינו מקבל אספקת דם עקב חסימת כלי דם לאזור הזה, התאים באזור מתים, והרקמה עוברת הצטלקות ואינה מתפקדת יותר.

במהלך הדוקטורט שלי פיתחנו דרכים שונות ליצירת רקמת לב תלת ממדית אשר ניתנת להשתלה לאזור שעבר הצטלקות ותוכל להתכווץ ולתפקד.

אחת הבעיות בהשתלות היא דחיית השתל על ידי הגוף. לכן אחת האסטרטגיות שלנו הייתה לקיחת חלק קטן מרקמה שומנית בטנית מהחולה עצמו, ועל ידי מניפולציות, להפוך אותה לחומר "חכם" שניתן להזרקה לאזור הצלקתי. לאחר ההזרקה ללב, החומר מצטלב והופך לשתל תלת ממדי במקום הרצוי ובצורה הרצויה. על בסיס המחקר הזה גם הוקמה חברה ביו-רפואית שנמצאת בשלביה הראשונים. אני מקווה שבעוד מספר שנים אוכל לראות את פירות המחקר שלי עוזרים לחולים.

מה  עושה כיום?

בשנתיים וחצי האחרונות אני מנהלת החדשנות וקשרי תעשייה של בי"ס סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. בי"ס סגול הוא בית הספר למדעי המוח הגדול בישראל ואחד הגדולים בעולם.

אני מנהלת את מרכזי החדשנות שיושבים תחת בית הספר, ובנוסף אמונה על הקשרים עם תורמים, עם חברות חיצוניות, חממות, קרנות השקעה, ועוד.

אישה באקדמיה

בתחום הביו-מד הקושי מגיע, כמו בתחומי מחקר אחרים, בנקודת היציאה או האי יציאה ללימודי פוסט-דוקטורט. לצערי זו נקודה שבה מספר הנשים יורד דרסטית באקדמיה.

בשלב הזה נדרש בדרך כלל מעבר של מספר שנים למדינה אחרת, וזו החלטה שסטטיסטית גברים לוקחים יותר מנשים. כפועל יוצא, לאחר מכן יותר גברים משתלבים כראשי מעבדות והופכים לפרופסורים, או מגיעים לתפקידי פיתוח בכירים בתעשייה.

אישה שמהווה עבורך השראה

חמותי, השופטת יהודית שבח. אישה חזקה שבנתה את עצמה בעשר אצבעות. כיום מכהנת כסגנית נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו.

יהודית היא דוגמא למקצוענות, חתירה למצוינות, ויושרה. לצד הישגיה המקצועיים הרבים, היא תמיד השקיעה בליכוד המשפחה ומדי יום שישי אנחנו מקפידים להיפגש אצלה. מבחינתי היא הכתובת לקבלת עצה טובה והיא המודל לאיזון בין קריירה למשפחה מבלי להתפשר על אף אחד מהם.

המאבק הפמיניסטי החשוב ביותר לשנים הבאות

כשגדלתי ההורים שלי תמיד נתנו לי הרגשה שאני יכולה לעשות או ללמוד כל דבר שארצה. אף פעם לא חשבתי שיש דלתות שלא פתוחות בפניי, או שיהיה לי קשה לפתוח, בגלל היותי אישה. יחד עם זאת, כשהתקבלתי לכיתה מתמטית מיוחדת בחטיבת הביניים היינו רק שלוש בנות מתוך כשלושים ילדים. זאת הייתה הפעם הראשונה בה הרגשתי את חוסר השוויון.

בימים אלה הילדה הבכורה שלי מסיימת כיתה א', ואני רואה איך הבנים מתחילים ללכת לחוגי רובוטיקה, מדעים, תכנות. ומצד שני כמה מעט בנות, אם בכלל, הולכות לכיוונים האלה.

אני חושבת שאם אנחנו רוצות שוויון בנקודת הסיום, צריך להבין שההחלטות ה"קטנות" האלה בתחילת הדרך, הן לא קטנות כלל. הן משפיעות בהמשך על המגמות שנלמדות בתיכון ובמידה רבה על המקצוע שייבחר באוניברסיטה ומכך על השכר העתידי, התברגות לתפקידי מפתח במשק וכן הלאה.

מבחינתי האחריות לחינוך היא קודם כל מוטלת על ההורים. אבל לדעתי צריך לפתח תוכנית סדורה לקידום נשים כבר מהגילאים הצעירים בהם הכול עוד פתוח.

 

 

גב' מאשה לובלסקי – נשיאת קרן המלגות
פרופסור שוש ארד – מהחוג להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, ראש ועדת המענקים בתחום המדעים
ד"ר קציעה עלון מהחוג לספרות באוניברסיטת אריאל, ראש ועדת המענקים בתחום המגדר

 

(התמונות באדיבות המרואיינות)

 

 

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!