גודל התקציב הוא הסוגייה הדרמטית ביותר עליה תצטרך הממשלה החדשה להחליט. היא שתקבע אם ישראל של אחרי הקורונה היא מדינה בה מקצצים שירותים חברתיים או דווקא מרחיבים; האם ייבוש המערכות הציבוריות ייפסק אחרי המגיפה או יחודש; האם הכיתות יישארו צפופות; הפקקים יתקצרו; ומה יהיה המענה למשבר התעסוקתי, לפערים בתשתיות ועוד.

למרות חשיבות ההחלטה, רבים מהישראלים כלל לא שותפים ולא חשופים לדיון הכלכלי הזה שמתקיים מאחורי דלתות סגורות באגף התקציבים באוצר. אפילו חברי הכנסת, ברובם, לא מגבשים עמדה ביחס לסוגייה. מי שלא חי את המספרים באופן יומיומי לא יכול לדעת האם תקציב של 350, 450 או 550 מיליארד שקלים זה הרבה או מעט. לציבור, וגם לנבחרי הציבור, לא נותר אלא לעסוק בשאלה איך תחולק העוגה, ולא מה יהיה גודלה.

איך קובעים תקציב?

אוכלוסיית ישראל, היקף השירותים הנדרשים וגביית המסים גדלים כל שנה, וכך גם התקציב, שרובו הגדול מתנהל ב"טייס אוטומטי", כלומר מבוסס על גידול קבוע באותם הסעיפים בכל שנה. מספר הישראלים גדל כל שנה בכ-1.9%, ויחד עם אינפלציה של כ-1 עד 3 אחוזים, הגידול הממוצע בתקציב השנתי צריך לעמוד על הטווח של 3 עד 5 אחוזים. הטווח שקובע אם התקציב ״מצומצם״ או ״מרחיב״ נע על כמה עשרות מיליארדי שקלים – מעבר לגידול המינימלי הנדרש.

התקציב האחרון שאושר בשנת 2019 עמד על כ-397 מיליארד שקלים, ולאחריו באו שנתיים של תקציבים המשכיים, מצב חסר תקדים בישראל. תקציב 2020 עמד, לאחר שינויים, על 411 מיליארד שקלים, ועוד כ-85 מיליארד שקלים לתקציב מיוחד למאבק בקורונה והמשבר הכלכלי; בסה"כ 496 מיליארד שקלים. התקציב בשנה הנוכחית עומד על 419 מיליארד שקלים, ועוד 68 מיליארד שקלים תקציב מיוחד למאבק בקורונה, בסה"כ כ-487 מיליארד שקלים.

ב-2022 רוב תכניות הסיוע ייפסקו, אבל המשק רחוק מלחזור לשגרה. הממשלה הנכנסת ושר האוצר ליברמן יצטרכו להחליט מה יהיה המספר הנכון לישראל המתאוששת מנגיף הקורונה, ועומדות בפניהם מספר אפשרויות.

עסקים כרגיל: 437.8 מיליארד שקלים

מסגרת התקציב הקטנה ביותר מבין שלוש האפשרויות היא כזו שיש בה גידול דומה לגידול הממוצע במסגרות התקציב בשנים האחרונות (4.5% בממוצע בחמש השנים לפני הקורונה). לפי חלופה זו התקציב יגדל ב-18 מיליארד שקלים בלבד, ויעמוד על 437 מיליארד שקלים.

משמעות חלופה זו היא ניסיון לחזור לעסקים כרגיל: הגדלת התקציב במינימום ההכרחי כדי לקיים את התכנית הקיימות, תוך התעלמות מהשלכות מיוחדות שיכולות להיות למגיפה על המשק, ובלי תכנית להאצת המשק.

אחרי שנתיים של קופסאות קורונה, מדובר למעשה בצמצום גודלה של המדינה במשק. חלק מהתקציב, כמו תקנים שנוספו במערכת הבריאות והחינוך, יידרש גם בשנה הבאה.

תקציב בנק ישראל: 468.23 מיליארד שקלים

בדו"ח השנתי של בנק ישראל שהוגש בחודש אפריל, הומלץ לאמץ תכנית השקעות בתשתיות ובחינוך, בדומה למדינות מפותחות אחרות, כדי להאיץ את ההתאוששות הכלכלית. על פי התכנית, הממשלה תשקיע בתור התחלה כ-3.3% תוצר בכל שנה לאורך חמש שנים בפרויקטים של תשתית ובמערכת החינוך, מה שצפוי להאיץ את המשק בטווח הקצר, ולשפר את קצב הצמיחה גם בטווח הארוך.

על פי התכנית, שליש מהסכום יגוייס על ידי קיצוץ ב"גירעון המבני"- אותן הוצאות קבועות שלא תורמות על פי בנק ישראל לגידול בתוצר, ושני שליש נוספים על ידי גיוס חוב חדש והעלאת מיסים. הגידול השנתי בתקציב על פי התכנית של בנק ישראל יעמוד על כ-30.5 מיליארד שקלים. אם הממשלה תקבל את הצעת בנק ישראל ותגדיל את התקציב באותו שיעור ממוצע כמו בשנים האחרונות, התקציב לשנה הבאה יעמוד על כ-468.23 מיליארד שקלים.

חלופה זו משקפת מדיניות מרחיבה בכל הנוגע להשקעות והקמת תשתיות, וזהירה בכל הנוגע להוצאה על שירותים חברתיים. מבחינה חברתית, תקציב השקעות גדול יסייע בהמרצת המשק ובעידוד תעסוקה ארוכת טווח, אבל לא יקל על קושיי חברתיים בטווח הקצר.

תקציב מדינות המערב: 475.3 מיליארד שקלים

כבר שנים ארוכות שההוצאה החברתית בישראל נמוכה באופן משמעותי מהממוצע בארגון ה-OECD, אבל מאז משבר הקורונה הארגון הולך ומגביר את הלחץ על המדינות החברות להגדיל את ההוצאה הממשלתית כדי לסייע למשק לצאת מהמשבר.

אם ממשלת ישראל תחליט להגדיל את מסגרת התקציב ככה שההוצאה האזרחית תהיה שווה לממוצע ה-OECD, הגידול יהיה הגבוה ביותר מבין כל האפשרויות. ההוצאה האזרחית בישראל עומדת על 16.3% מהתוצר, לעומת ממוצע ה-OECD, שם עומד שיעור ההוצאה על כ-20% תוצר. אם גם ישראל תגדיל את שיעור ההוצאה האזרחית ל-20% תוצר, מדובר יהיה בגידול של 48 מיליארד שקלים. אם ניקח בחשבון גם את הגידול הטבעי,  יעמוד תקציב המדינה לשנת 2022 על 475.3 מיליארד שקלים.

יש לציין כי חלופה זה אמנם מרחיבה ביחס למציאות הקיימת, אבל משמעותה מסתכמת בהשוואת השירותים החברתיים הניתנים בישראל לאלה שבשאר המדינות. היא אינה כוללת תכנית השקעות גדולה במשק.