פשיטת הרגל של אליעזר פישמן – הבנקים מעדיפים גישור, רשויות המס מבקשות כינוס נכסים. השופט אורנשטיין טרם מסר את החלטתו אך על פי ניהול הדיון אתמול ניכר כי הוא נוטה להיעתר לבקשת רשות המיסים לכינוס נכסים.
הדיון שהתקיים אתמול בבקשת רשות המיסים להכריז על אליעזר פישמן כפושט רגל ומינוי כונס נכסים לנכסיו, העלה שאלה תמוהה – מדוע מעדיפים הבנקים כי פישמן, טייקון שצבר חובות שיתכן והצברו עד לסכום המדהים של 5 מיליארד שקל, וכי לכל הצדדים ברור כי חובותיו עולים על נכסיו באופן משמעותי, לא יוכרז כפושט רגל? מדוע מבקשים הבנקים מבית המשפט הליך יוצא דופן של גישור בין פישמן ובין נושיו?
עורכי הדין המייצגים את הבנקים טענו כי הליך גישור ימנע פגיעה בחברות שבבעלות פישמן ויאפשר, אולי, להביא להחזר של חלק גדול יותר מן החוב. מנגד דרשו עורכי הדין של רשות המיסים כי התהליך יהיה שקוף וטענו כי במקרה זה, גישור עלול להשאיר את הסיבות שאפשרו לפישמן לצבור חוב גדול כל כך, נסתרות. השופט אורנשטיין טרם מסר את החלטתו אך אמר על בקשת הבנקים "מה הטעם בגישור במקרה של פישמן? ההליך צריך להיות שקוף."
חובתיו של פישמן נוצרו במהלך שנים של ניהול עסקים בסיכון גבוה. חלק גדול מחובו נוצר בעקבות עסקה כושלת במהלכה ביצע פישמן סדרת רכישות של לירה טורקית בהיקפים גדולים. הלירה הטורקית צנחה ופישמן הפסיד קרוב לחצי מיליארד דולר. הנושה הגדול ביותר של פישמן הוא בנק הפועלים המחזיק בחוב של 1.7 מיליארד שקל. בנק לאומי מחזיק בחוב של 1.6 מיליארד שקל. החובות לבנקים מזרחי, דסקונט, מרכנטיל ואיגוד נאמדים בכמה מאות מליונים לכל בנק. עם זאת דווקא רשות המיסים המהווה הנושה הקטן ביותר בפרשה עם חוב של 196 מיליון ש"ח היא הדורשת כינוס נכסים.
השופט אורנשטיין טרם מסר את החלטתו בנושא, אם אכן יחליט למנות כונס נכסים לפישמן, יכול להיות שפשיטת הרגל הגדולה ביותר בהיסטוריה הישראלית תהפוך להליך ציבורי שבמרכזו יעמדו לביקורת דווקא הנושים ולא החייב.
כשעורך הדין של בנק הפועלים, פיני רובין, אמר כי גם בחודשים האחרונים נתן הבנק לפישמן הלוואה נוספת מתוך תקווה שיוכל לשפר את מצבו ולהחזיר את חובותיו, השופט אורנשטיין לא האמין למשמע אוזניו. "איך מגדילים את היקף האשראי ללקוח במצבו של פישמן?", שאל השופט. בדיון נחשף גם כי בנק הפועלים החתים ב-2015 את פישמן על ערבות אישית, במקום הערבות שהייתה על החברות שבבעלותו. השופט אורנשטיין הגיב על כך ואמר, "מה זה צריך להיות?". לכל אורך הדיון העלה אורנשטיין ספקות באשר להתנהלותם הבעייתית של הבנקים שלא עצרו את כדור השלג של פישמן בזמן, והמשיכו לתת לו אשראי. בשלב מסוים בדיון השופט אורנשטיין עקץ את עורכי הדין של הבנקים כששאל "נושים מקצועיים היו מגיעים לחוב כזה?".
נראה כי הבנקים היו מעדיפים להימנע מדיון גלוי בהתנהלותם מול פישמן, למרות שבעזרת הליך גישור הם יקבלו כנראה פחות כסף, מאשר בהליך של כינוס נכסים. הבעיה (או היתרון) היא, שכינוס נכסים יאפשר דיון בשאלותיו של השופט אורנשטיין. שאלות שכל מי שכספו נמצא בבנק צריך לשאול את עצמו. שאלות שכל אדם שביקש מהבנק הלוואה, ונאלץ לעבור מסכת ייסורים כדי להבטיח את תשלומיו צריך לשאול את עצמו.
השופט אורנשטיין טרם מסר את החלטתו בנושא, אם אכן יחליט למנות כונס נכסים לפישמן, יכול להיות שפשיטת הרגל הגדולה ביותר בהיסטוריה הישראלית תהפוך להליך ציבורי שבמרכזו יעמדו לביקורת דווקא הנושים ולא החייב.