
יוגב גרדוס, מ״מ ראש אגף התקציבים, הציג אתמול (שני) את נתוני המקרו כלכלה לחברי ועדת הכספים. הדיון נערך כרקע להחלטה על תקציב המדינה. גרדוס נמנע מלהתייחס לתקציב עצמו שעוד לא הובא לממשלה, אבל הציג את עמדת האוצר לפיה יש לחזור למתווה של הורדת החוב בטווח הבינוני. הוא התייחס לפערי התשתיות האדירים בישראל ביחס לעולם, אבל את המימון לטיפול בתשתיות תלה בשוק הפרטי.
״איבדנו את הנכס של 60% יחס חוב תוצר״, אמר גרדוס, ״התפיסה שלנו היא שצריך להתחיל לעבוד בשביל להשיג את הנכס הזה חזרה״. במשרד האוצר מתעקשים על החשיבות של צמצום ההוצאה הציבורית והורדת החוב במהירות, בשונה מהמלצות בנק ישראל וגופים פיננסיים בינלאומיים.
על פי משרד האוצר, פער ההשקעה בין ערי ישראל לערים מרכזיות בעולם עומד על כ-250 מיליארד שקלים. בתל אביב למשל מלאי תשתיות התחבורה הציבורית עומד על שווי של 2,000 דולר לתושב, לעומת פריז שם המלאי עומד על כ-15,000 דולר לתושב. במינכן מלאי התשתיות עומד על מעל ל-25,000 דולר.
גרדוס רמז שמשרד האוצר יתמוך בהכנסת תכנית השקעות בתקציב הקרוב, אבל כזה שנשען על השקעות שמקורן במגזר הפרטי. ״השקעות בתשתית הן השקעות מניבות ביותר, אבל אין הכרח שההשקעה עצמה תגיע מהממשלה ולא מהמגזר הפרטי״.
לפי הנתונים שהציג הממונה על התקציב באוצר, מאז שנות ה-2000 חלה ירידה משמעותית בשיעור ההוצאה הממשלתית מתוך התוצר. בשנת 2002 עמדה ההוצאה הממשלתית על יותר מ-50% מהתוצר, כאשר ההוצאה החברתית עמדה על 35% תוצר, ותשלומי הריבית על 9%.
הקיצוצים התקציביים הגדולים של תחילת שנות ה-2000 הביאו את שיעור תשלומי הריבית ל-6%, אבל סביבת הריבית האפסית שלאחר משבר 2008 הביאה את שיעור תשלומי הריבית ל-2% בלבד. לעומת זאת, ההוצאה האזרחית ירדה מ-35% תוצר בשנת 2002 ל-30% בשנת 2011 ואז עלה ל-32% בשנת 2019.
״אנחנו עמלים על גיבוש התקציב ובסוף אוגוסט נביא אותו לאישור הממשלה״, אמר גרדוס, ״לאחר מכן, תעבור קריאה ראשונה והתקציב יפוצל לוועדות. אנחנו רוצים לאשר את התקציב עד תחילת נובמבר לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. כרגע אין לי פרטים לגבי התקציב, כי הממשלה עוד לא סגרה את זה״.