משרד האוצר הציג לראשי הקואליציה הצעה למסגרת תקציב 2022. לפי התכנית, תקציב המדינה יעמוד על 449.6 מיליארד שקלים בלבד, והגרעון על 3.25% מהתוצר.

לדבר נודע כי השרים מרב מיכאלי (עבודה) וניצן הורוביץ (מרצ) הביעו חוסר שביעות רצון מגודל התקציב, שלטענתם מצומצם מידי.

התקציב שמוצע על ידי האוצר מתבסס על ״טייס אוטומטי״ שמשקלל את סך התכניות אליהן התחייבה הממשלה בשכר ובחקיקה. על מנת לאשרו, מציע האוצר לשנות את חוק ״כלל ההוצאה״, שקובע מסגרת מצומצמת במיוחד ויחייב קיצוצים דרסטיים בתקציב.

באוצר מציעים מתווה שיביא לירידה ביחס החוב תוצר ל-70% עד לשנת 2025, וירידה בגרעון ל-1.75% תוך 4 שנים. על פי נוסח מגבלת ההוצאה הנוכחי, ההוצאה לשנת 2022 היתה אמורה לעמוד על 438.6 מיליארד שקלים, ותקרת הגירעון על 2%.

לפי התחזית שהציגו באוצר, ההצעה שלהם תביא לירידה של יחס החוב תוצר מכ-74% השנה ל-70% בשנת 2025, בעיקר באמצעות ריסון הוצאות והורדת יעד הגרעון. זאת אל מול הצעת בנק ישראל שקורא דווקא להגדלה זמנית של יחס החוב תוצר בשנים הקרובות, כדי לממן תכנית השקעות ממשלתית.

תחזית הגרעון ויחס החוב לתוצר לפי הצעת האוצר

תכנית האוצר הוצגה לראשי הסיעות בממשלה ימים ספורים לפני הופעת מ״מ הממונה על אגף התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, בפני ועדת הכספים השבוע. במהלך הדיון, שמטרתו הייתה סקירה בנוגע לתהליך גיבוש התקציב, הוצגו נתונים כלליים אבל פרטים על גודל התקציב לא הוצגו לחברי הכנסת.

בדו"ח השנתי של בנק ישראל שהוגש בחודש אפריל, הומלץ לאמץ תכנית השקעות בתשתיות ובחינוך, בדומה למדינות מפותחות אחרות, כדי להאיץ את ההתאוששות הכלכלית. על פי התכנית, הממשלה צריכה להשקיע בתור התחלה כ-3.3% תוצר בכל שנה לאורך חמש שנים בפרויקטים של תשתית ובמערכת החינוך, מה שצפוי להאיץ את המשק בטווח הקצר, ולשפר את קצב הצמיחה גם בטווח הארוך.