בני הזוג רפאל אסידון ועדי גלוטר (22) מצור יגאל ניצלו את חופשת הסמסטר כדי לטוס לקורפו ביוון לחופשה של שבוע. "סגרנו את החופשה לפני חודש, כי די, הגיע הזמן", אומר רפאל. "אנחנו צעירים, אחרי צבא, רוצים ליהנות. נשמור על עצמינו ונהיה בסדר".

"בדקנו ויוון לא נמצאת ברשימת המדינות שחייבות בידוד בחזרה", מספרת גלוטר. "אנחנו מאוד מקווים שהיא לא תיכנס, אבל אם היא תיכנס, לא נורא. מה נעשה? אנחנו כבר שנתיים ככה, חלאס. אפשר להרשות לעצמינו קצת".

34.5 אלף נוסעים ביום

נתב"ג מלא באנשים, ותורים ארוכים משתרכים באולם היוצאים, במיוחד אלה של הנוסעים לטורקיה, קפריסין ויוון. ניכר שרבים מהנוסעים הם מהחברה הערבית והדרוזית, שיוצאים בהמוניהם לחופשות לרגל חג הקורבן, המקנה חופש מהעבודה וממוסדות הלימוד.

למרות האזהרות והמדינות שנוספו לרשימת הבידוד, הישראלים ממשיכים לטוס לחו"ל. בין אם מדובר בחופשות קיץ או בחג הקורבן המושך את החברה הערבית לצאת לחופשות, עברו בנתב"ג אתמול 34,500 נוסעים, מתוכם 20,800 יוצאים.

תור לטיסות יוצאות בנתב"ג (צילום: הדס יום טוב)

טורקיה ממשיכה להוביל את טבלת הנופשים בחול לרגל חג הקורבן עם 4,285 נוסעים היום, אחריה ארצות הברית עם 3,400 נוסעים, יוון עם 3,100 נוסעים וקפריסין עם מעל 1000 נוסעים, למרות כניסתה הצפויה לרשימת המדינות שהחוזרים מהן יאלצו להיכנס לבידוד ביום שישי.

"נחנקנו שנתיים וזה שווה את זה"

שעת צהריים, ונחילי אדם לא מפסיקים לזרום לתוך נתב"ג. התורים לקבלת הכרטיסים, בדיקות הדרכונים ושליחת המזוודות רק מתארכים, והמקום נהיה רק יותר ויותר צפוף. הנוסעים עוטים מסכות, ומשתדלים להיזהר מהקורונה.

טלעת (34) והלה (33) סלאמה ממראר יוצאים היום עם בנם הומאם בן ה-4 לחופשת חג הקורבן באנטליה, טורקיה. זאת לאחר ששינו את תאריך החופשה כבר שלוש פעמים, והוציאו על כך לא מעט כסף. "כבר שנתיים לא טסנו, ואנחנו רוצים לחגוג את החג", אומר טלעת. "אנחנו מחוסנים, וגם שומרים על עצמנו. בית המלון שאנחנו הולכים אליו ענק, יש שם מספיק מרחב והוא שומר על כל כללי הבטיחות".

משפ' סלאמה, הלה מימין וטלעת משמאל (צילום: הדס יום טוב)

"אם לא עכשיו, מתי? עדיף להספיק עכשיו, אין לנו עוד אופציות", מוסיפה הלה. "עכשיו יש חג, אחר כך יהיה יותר קשה. יש חופש לילדים ולעבודה עכשיו, כמה אפשר לחכות? אנחנו רוצים פינוק לחג, הולכים למלון ברמה של 7 כוכבים שלא נמצא בארץ. יש אטרקציות לילדים ומשפחה, זה משהו שאין פה באותם מחירים. אם את מקבלת איכות פי 4 ברבע מחיר. אם צריך, נחזור לבידוד. נחנקנו שנתיים וזה שווה את זה. 3 פעמים דחינו את הטיסה והוספנו כסף, אי אפשר עוד פעם".

"אי אפשר להיות בפחד, מתי שאפשר טסים"

גם ענאן תקיוי (19), איהאב אבו פרחה (18) ועבד חלף (19) מכפר מוקיבלה שבעמק יזרעאל טסים לבורגס לשמונה ימים לכבוד חג הקורבן וכדי לחגוג את תחילת לימודיהם באוניברסיטה.

ענאן , איהאב ועבד. "אם יהיה בידוד כשנחזור, חראם" (צילום: הדס יום טוב)

"אנחנו הולכים לחופשה, רק הבנים", אומר חלף בחיוך. "יש לנו את חג הקורבן, ועוד חודש אנחנו מתחילים לימודים, ורצינו לנסוע לחופש לפני הלימודים". תקיוי, מצידו, אומר שהקורונה בכלל לא מפחידה אותו. "זה לא פעם הראשונה שאנחנו יוצאים, אני נסעתי לפני חודשיים ועבד נסע לפני חצי שנה. אי אפשר להיות בפחד, אז מתי שאפשר טסים", הוא אומר.

וגם הבידוד לא מאיים עליהם. "כרגע אנחנו לא צריכים בידוד, אבל יכול להיות שיכניסו את זה פתאום. אם יהיה בידוד כשנחזור, חראם. אין מה לעשות. אנחנו צעירים ואין לנו ילדים, אז בשבילינו שווה לקחת את הסיכון בשביל קצת לנשום".

"עשינו כל מה שאפשר כדי לשמור על עצמנו"

באזור הטיסות הנכנסות, המצב הרבה פחות עמוס. יש תור לבדיקת הקורונה לקראת הכניסה לארץ, אבל הוא לא מאוד ארוך ונראה שהוא עובר מהר. כשנוחתת טיסה יש מעט דחק, אבל תוך כמה דקות כולם כבר בחוץ. ביציאה, עובדת ביטחון בודקת שלכולם יש צמידים, המעידים על כך שעברו בדיקה, בטרם יצאו ויתפזרו בארץ.

בדיקת קורונה בנתב"ג (צילום: הדס יום טוב)

גולן פרליוטוב (18), גבי טובקוב (18) ונדב נפתלי (18) מהרצליה בדיוק סיימו תיכון. שנייה לפני הגיוס הם נסעו יחד, רק החברים, לחופשה של שבוע ברודוס. ממש עכשיו הם נחתו בארץ, והם בדרכם לבית של אחד מהם, להעביר יום בבידוד, עד לתוצאות הבדיקה.

"החלטנו בכל זאת לטוס לטיול לפני צבא. שלוש שנים עכשיו לא נוכל לנסוע לשום מקום, ניפרד להרבה זמן, החלטנו ששווה לקחת את הסיכון ולא לדחות", מספר נפתלי. "עשינו את כל מה שאפשר כדי לשמור על עצמנו. די, צריך לחיות. אנחנו מאוד שמחים שנסענו, היה ממש שווה את זה".

תור נוסעים נכנסים בנתב"ג (צילום: הדס יום טוב)

פרליוטוב מספר שהייתה קצת עמידה בתורים, אבל זה היה ממש לא נורא. "הבדיקה הלכה מאוד מהר, חיכינו הרבה מאוד דווקא בתור למזוודות. נראה שהכל שם די מתקתק".

"למזלנו יוון עוד לא נכנסה לרשימה, אבל לי לא היה אכפת גם אם הייתי חייב להיכנס לבידוד", אומר טובקוב, "לי דווקא מאוד איכפת, אני אמור להתגייס בסוף החודש", מגיב פרליוטוב. "ממש מזל שזה לא קרה. כשתכננו את הטיול יוון הייתה מדינה ירוקה, המצב היה יותר טוב מפה, רק בימים האחרונים, כשכבר היינו שם, התחילו ידיעות שהתחלואה שם עולה", הוא מוסיף.

אבל לדעתו של טובקוב, המדינה סתם רוצה להלחיץ ומחליטה החלטות שרירותיות. "אנחנו מחוסנים, שמרנו על ההנחיות, היינו עם מסכה בכל מקום, עשינו בדיקות לפני שנסענו ולפני שיצאנו משם, עכשיו נהיה בבית עד שנקבל את הבדיקות. אני לא רואה איך זה לא בטוח".

"צריך לאזן את הפחדים"

גם יצחק כהן (60), המתגורר בצרפת, נכנס כעת לארץ. הוא הגיע עם אשתו לישראל לבקר את משפחתו, לאחר שנתיים שלא ראה אותם. "מאוד היססנו הרבה אם להגיע, אבל אנחנו מאוד מתגעגעים למשפחה, שלא ראינו כבר שנתיים. בסוף בחרנו לקחת את הסיכון. מיד יש פחד, אבל אי אפשר לחיות ככה. צריך להתאמץ ולאזן את הפחדים", הוא אומר.

"זה הלך מהר, תוך חצי שעה מהירידה מהמטוס אני כבר בחוץ. עוד יום נקבל את הבדיקה השלילית ועד אז נישאר בבידוד, והכל יהיה בסדר. יש הרבה פאניקה אבל יש פה בסך הכל 60 חולים קשה, כמעט כולם מחוסנים, והכל בסדר".