בית הדין האזורי לעבודה תל אביב קבע אתמול (שלישי) שבעוד שבוע יכריע בשאלת זכותם של עובדי המנהל והמשק בשירותי בריאות כללית לשבות במחאה על עיכוב אישור להסכם השכר שלהם על ידי משרד האוצר. בדיון על בקשת כללית והמדינה לצו מניעה לשביתה, קבעה השופטת יפית מזרחי לוי שעד שלישי הבא יימנעו העובדים משביתה ומצעדים ארגוניים.
13 אלף עובדי המנהל והמשק כוללים בתוכם עובדי נקיון, מאבטחים, מזכירות, עובדי מטבח ומשנעים רפואיים בבתי החולים שמפעילה כללית. רובם עובדים בשכר נמוך, שלא עודכן מזה 11 שנים. ארגון עובדי שירותי בריאות כללית, בראשות פרוספר בן חמו, הגיע לפני שנתיים להסכם עם הנהלת הקופה הכולל שיפור שכר לעובדים, בעלות של כ-190 מיליון שקלים בשנה.
הנהלת הקופה אישרה את ההסכם ושוריין סעיף תקציבי לביצועו. אך מאחר ששירותי בריאות כללית מוגדרת כגוף ציבורי המתוקצב על ידי המדינה, כל הסכם שכר בה מותנה לפי החוק באישור הממונה על השכר במשרד האוצר. הממונה על השכר קובי בר נתן השתמש בסמכותו ועיכב את אישור ההסכם, בין היתר עקב חשש שאישורו יוביל לדרישות שכר של עובדים נוספים כמו עובדי המנהל והמשק בבתי החולים הממשלתיים.
העובדים קיימו שביתת אזהרה בת יום אחד לפני שבועיים, באישור בית הדין לעבודה. השופטת יפית מזרחי לוי דחתה את בקשת הנהלת כללית והמדינה לצו מניעה וקבעה: "התרשמנו כי קיומה של שביתה תקדם את עניינם של המשיבים ועשויה להשפיע על המו"מ בין הצדדים".
"השלכות רוחביות על כלל המשק"
בדיון שנערך אתמול הציגו נציגי הממונה על השכר טענה נוספת, לפיה אישור הסכם השכר בכללית צריך להמתין לאישור עסקת החבילה במשק של ארגוני המעסיקים, ההסתדרות והממשלה, שתכלול גם הסכמות על השכר ותנאי העבודה בכלל המגזר הציבורי, ותקציב המדינה הבא. בארגון עובדי כללית דרשו לאשר את ההסכם כבר עכשיו.
עורך הדין של ארגון עובדי כללית, בנימין כהן, הקריא בדיון מעמדת המדינה שהוגשה בהליך: "המדינה נכונה לאשר משא ומתן ולהגיע להסכמות עם עובדי מנהל ומשק וזאת לאחר אישור עסקת חבילה…". לאחר מכן שאל כהן – "אם היה אישור לקיים משא ומתן ב-2019, למה אני צריך לקבל אישור ב-2021 להתחיל מו"מ, רק אחרי שתדעו בדיוק מה התקציב?". רכזת בריאות באגף הממונה על השכר, ענבל רואי, השיבה לו ש"ב-2019 היה אישור לדבר בכפוף להסכם המסגרת (הכוונה להסכם המסגרת במגזר הציבורי של ההסתדרות והממשלה מ-2016 – ד.א.). כאן מדברים על אחרי קבלת תקציב המדינה והגעה להסכמות על עסקת החבילה".
ענבל רואי הסבירה בדיון את עמדת הממונה על השכר: "קופת חולים כללית הוא גוף ציבורי שתקציבה ממומן מכספי ציבור וכך גם גופים רבים, גם חברת החשמל וגם הם צריכים אישור מהממונה עם השכר מתוקף אחריות הממונה. לממונה יש אחריות רוחבית על המשק, אם השכר יעלה במקום אחד במשק, זה יעלה את הציפיות בכלל המשק".
מעבר להתנגדות הכללית להעלאת שכר, ציינה רואי את החלטת הממשלה משנות התשעים להשוואה בין שכר עובדי המנהל והמשק בבתי החולים הממשלתיים לשכרם של מקביליהם בקופת חולים כללית (ועדת פדה), החלטה שלא יושמה במלואה עד היום והובילה לשביתה של עובדי המנהל והמשק בבתי החולים הממשלתיים בשבוע שעבר.
"בגלל זה יש עוד רובד של תשלומים", אמרה רואי, "אם נאשר הסכם שיעלה את שכר עובדי כללית, נצטרך להעלות גם את שכר העובדים הממשלתיים. ועדת פדה קובעת השוואה בשכר. אם הגדלתי את התוספת לעובדי מנהל ומשק בכללית, אצטרך להתאים לעובדי המנהל והמשק בבתי החולים הממשלתיים". עם זאת אמרה רואי ש"זאת לא הסיבה היחידה או המרכזית" להתנגדות לחתימה על הסכם: "זה עניין תקציבי, כשאנחנו מסתכלים על התקציב שבאחריותנו, אנחנו מסתכלים גם על ההשלכות הממשלתיות".
על כך הגיב עו"ד כהן: "אתם שוקלים שיקולים שלא קשורים לניהול תקציב הקופה. משרד האוצר מתבלבל בין תפקידו כרגולטור, לבין תפקידו כמנהל".
"לא צריך לקבל אישור מהממונה כדי לדבר עם ארגון העובדים על הסכם"
בחקירה הנגדית של רואי שאל עו"ד כהן על הסכמים קיבוציים נוספים שנחתמו במגזר הציבורי בשנתיים האחרונות וכן משאים ומתנים שנוהלו, למרות ההתנגדות של הממונה על השכר לחתימה על הסכמים. רואי טענה שההסכם הקבוע היחיד שנחתם בשנתיים האחרונות הוא עם עובדי המעבדות הרפואיות, ומשאים ומתנים נוספים שנוהלו היו עם קבוצות קטנות של עובדים שהשפעתן זניחה ביחס להסכם עם הכללית. עם זאת היא אמרה שעלות ההסכמות עם העובדים הסוציאליים מהשנה שעברה, שעדיין לא עוגנו בהסכם חתום, הן כ-200 מיליון שקלים, סכום דומה לעלות ההסכם עם עובדי הכללית.
עו"ד כהן מחה בדיון על התערבות היתר של הממונה על השכר בהסכמים קיבוציים, וטען שהשימוש בסמכותו נעשה לרעה. לדבריו, האמירה של נציגת הממונה שגוף ציבורי צריך אישור מהממונה לנהל מו"מ עם ארגון העובדים שלו אינה תואמת לחוק. "לא צריך לקבל אישור מהממונה על השכר לדבר עם ארגון עובדים על הסכם. הוא רק מאשר או לא מאשר את ההסכם לפני חתימתו של ההסכם. כל התהליך הזה ש'אישרתי לדבר' בהסכם המסגרת, או לא נתתי לו לדבר אלא במסגרת, הוא לא בסמכותו. אם יש סעיף תקציבי שמממן את ההסכם והדירקטוריון מאשר ומממן את ההסכם, רק אז מביאים את ההסכם לממונה על השכר."
כהן התנגד לבקשת צו המניעה לשביתה: "בזווית המשפטית, באשר מונגשת צו מניעה נגד שביתה, צריכה להיות עילה. לא מספיק שייגרם נזק, צריכה להיות עילה כמו שלא חל סכסוך עבודה. אין לנו מחויבות לשקט תעשייתי".
