משרד האוצר מקדם הטלת מס קנייה על משקאות ממותקים במסגרת חוק ההסדרים, במטרה להיאבק בתופעת השמנת יתר. לפי טיוטת ההצעה, יוטל מס קנייה בסך 1.61 עד 2.89 שקלים על משקאות שאינם מים, סודה, חלב ותחליפיו, משקאות אלכוהוליים ושתייה חמה, כלומר, המס יוטל גם על משקאות בריאים כמו מיצים טבעיים. רופאים העוסקים בתחום טוענים כי מיסוי משקאות אלה יכול לתרום להפחתת השמנת יתר, אך נדרשים צעדים נוספים כמו חינוך הציבור והוזלת משקאות בריאים.

טיוטת הצעת האוצר כוללת שתי 'מדרגות': האחת היא משקאות עתירי סוכר (מעל 5 גרם ל-100 מ"ל משקה), עליהם יוטל מס של 2.89 שקלים לליטר על כל יחידה הקטנה מליטר משקה, 2.21 שקלים לליטר על כל יחידה שבין ליטר ל-2 ליטר משקה, ו-2.18 שקלים לליטר על כל יחידה של מעל 2 ליטר משקה, כולל מארזי בקבוקים. המדרגה השנייה והנמוכה יותר היא משקאות בהם שיעור הסוכר נמוך מ-5 מ"ל: 2.14 שקלים לליטר על כל יחידה של פחות מליטר, 1.64 שקלים לליטר על יחידה של בין 1 ל-2 ליטר ו-1.61 שקלים על כל יחידה של מעל 2 ליטר.

המשמעות היא שבקבוק ליטר וחצי של קוקה קולה (שבו כ-10 גרם סוכר ל-100 מ"ל) יתייקר ב-3.31 שקלים, ופחית תתייקר ב-96 אגורות. קרטון של ליטר מיץ תפוזים טבעי יתייקר ב-1.64 שקלים.

לפי דברי ההסבר של משרד האוצר להצעה, מדינות כמו פינלנד, דנמרק, מקסיקו, הונגריה, צרפת הטילו בשנים האחרונות מס על מזוות עתירי סוכר, בהם משקאות ממותקים, והדבר הביא לירידה בצריכתם.

ההצעה אינה מבחינה בין המשקאות, מלבד מדרגות כמות הסוכר. כלומר, היא מטילה את אותו המס על מיץ תפוזים טבעי ועל פחית דיאט קולה, למרות שיץ טבעי נחשב לבריא יותר ועלותו יקרה יותר כבר כיום.

בחברה הישראלית למחקר וטיפול בהשמנה אמרו בתגובה להצעה ש"הצעת האוצר להטיל מס קנייה על משקאות ממותקים, מלמדת על הכרת המדינה בהשמנה כמגיפה מתעצמת. "אלא שמס אינו הפתרון המרכזי לצמצום ההשמנה בארץ. חיוני
להחליט על סדרת אמצעים אפקטיביים, בראשם: חינוך והסברה, וגם הוזלת נטל המס על משקאות בריאים ומזון בריא".

לדברי יו"ר החברה פרופ' דרור דיקר, "איננו פוסלים את ההצעה על הסף, אבל סבורים, שהמאבק במגיפת ההשמנה בארץ, צריך להיות נרחב יותר. המאבק הזה חייב לקבל קדימות בממשלה", אומר ד"ר דרור דיקר, יו"ר החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנה, שהיא חלק מההסתדרות הרפואית.

חוקרי החברה פו לשר הבריאות ניצן הורוביץ בבקשה לקדם דיון בסוגיה. לדבריהם, "על פי נתוני ה-OECD, כרבע מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל חיה עם השמנה. השלכותיה של מחלת ההשמנה כוללות: פגיעה במערכות הגוף וסיכון גבוה מאוד לפתח תחלואה נלווית, לצד התמודדות עם אתגר נפשי מורכב, סטיגמה חברתית ואפליה בשוק העבודה.

החוקרים ציינו שהנפגעים ביותר מהשמנה הם אוכלוסיות מוחלשות חברתית: "השמנה נפוצה יותר בקרב האוכלוסייה החרדית, האוכלוסייה הערבית ואוכלוסיות המשתייכות למעמד כלכלי וחברתי נמוך."

החוקרים התריעו ש"כיום אין במדינת ישראל מדיניות סדורה להתמודדות עם מחלת ההשמנה ולטיפול בה. מערכת הבריאות נעדרת מענים מספקים לטיפול בהיקף התופעה ובחומרתה. גיבוש אסטרטגיה לאומית לטיפול במחלת ההשמנה הינו בעל השלכות מאקרו משמעותיות עבור ישראל בעת הזו."

לדברי החוקרים, ההוצאות הישירות של מערכת הבריאות על מניעה וטיפול בתחלואה הקשורה בהשמנה מוערכות ב-10.1 מיליארד ₪ בשנה, המהווים 9.55% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות. בנוסף, ההוצאות העקיפות הנוגעות למחלת ההשמנה, אשר כוללות הפסד תוצר כתוצאה מירידה בפריון הכלכלי (היעדרות מעבודה, חוסר יעילות ועוד), מוערכות ב-10.1 מיליארד שקלים נוספים. סך העלות המשקית הנובעת ממחלת ההשמנה מסתכמת ב-20.2 מיליארד שקלים, המהווים 1.4% מהתוצר הלאומי הגולמי. הם קובעים ש"גיבוש ויישום מדיניות לאומית לטיפול בהשמנה, הן עבור האוכלוסייה הבוגרת והן עבור ילדים, תחסוך למדינה משאבים יקרים ותסייע בהפחתת העומס על מערכת הבריאות.

במהלך תקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה, אשר החמיר את מגמת ההשמנה בישראל ובעולם, החל תהליך לגיבוש חוזר מנכ"ל לאסדרת מערך הטיפול בהשמנה בישראל. התהליך הוא פורץ דרך מבחינת אזרחי ישראל, ויש להמשיך בו".