"מעולם לא הגעתי לכאן קודם, לכפר יונה", מספר אחד הנערים מקלנסווה המשתתפים באנסמבל "מיתרי הלב". "המוסיקה קירבה בינינו". נערה מכפר יונה המשתתפת גם היא הפרויקט מוסיפה "זה היה כל כך מרגש, כששרנו ביחד, כולנו ביחד. התחלתי לבכות כשסיימנו".

פחות מחודש לפני מופע אנסמבל "מיתרי הלב" המתוכנן ל-1 באוגוסט, מבטיח ג'וזף עודה, מנהל הקונסרבטוריון בקלנסווה, ש"מהתערובת הזו בסופו של דבר יצא משהו נפלא". המופע המשותף לבני נוער מכפר יונה ומקלנסווה השכנה הוא גולת הכותרת של עבודה שנמשכה מעל שנתיים, והוא נדחה בעבר בשל מגבלות הקורונה. ההכנות למופע התחדשו לאחר סיום מבצע "שומר החומות" שהעניק להרכב המוזיקלי המיוחד משמעות נוספת.

מרק וולוך הקים את קונסרבטוריון כפר יונה לפני 26 שנים, כשחזר מלימודים בגרמניה. "זו היתה בזמנו עיירה של-6,000 תושבים, שלא היה בה כלום. רק נתניה וחדרה ליד. אבל אני רציתי בעבור הבת שלי אפשרות לחינוך מוסיקלי איכותי. אנשים הרימו גבה והיום זה מרכז תרבותי אזורי. ראש העיר תמך בי. יש לנו תלמיד אחד שילמד בניו אינגלנד סקול אוף מיוזיק. נתתי לו בגיל 8 לנגן קונצ'רטו של מוצרט וזו היתה סנסציה. מבחינתי כך זה צריך להראות מיצוי הפוטנציאל. זה שהם גרים בכפר יונה לא אומר שהם פחות טובים מאלה שגרים בתל אביב".

לבנות גשר מוזיקלי

עודה החל ללמוד מוזיקה באקדמיה בגיל 43, "כדי להתפתח בתחום", לדבריו. "חשתי אלו כוחות טובים יש למוסיקה. המשכתי לחינוך מוסיקלי וראיתי כיצד ילדים עם התנהגויות שליליות הפכו להיות אנשים חיוביים בעזרת המוזיקה. בעקבות המצב בחברה הערבית והאלימות חשבתי שזה יכול להיות חלק מהפתרון. הקמתי את עמותת אצפהאני לתרבות ולאומנויות ב-2013, והקמנו קונסרבטוריון.

ג'וזף עודה. "ראיתי כיצד ילדים עם התנהגויות שליליות הפכו להיות אנשים חיוביים בעזרת המוזיקה" (צילום: קונסרבטוריון כפר יונה)

"דבר ראשון פניתי למרק שייעץ לי איך להקים קונסרבטוריון", הוא ממשיך. "לפני שנתיים הצטרפתי לקורס ניהול לאנשי תרבות. בכיתה פגשתי את מרק ומשם זה התפתח ומיד התחלנו בכוחות עצמנו, בלי תמיכה מימין או משמאל". וולוך מספר שהרעיון לשיתוף פעולה בין הקונסרבטוריונים של כפר יונה וקלנסווה עלה כבר במהלך הראיונות הקבלה לקורס. "כשהגעתי לחדר ההרצאות פגשתי את ג'וזף. סיפרתי לו על ההצעה שלי. בקורס הקשר בינינו התחזק והוחלט שנציע את שיתוף הפעולה כפרוייקט משותף. הרעיון היה לבנות גשר מוזיקלי בין שתי הערים.

"רצינו להצמיח את שני הקונסרבטוריונים כאחד. כלומר ללכת על פי אותן התוויות דרך, אותם מורים, קונצרטים משותפים ועוד. זה היה ב-2019. כתבנו תכנית לשנה הראשונה שבסופה תוכנן קונצרט משותף". בתחילה נפגשו מחלקות המוזיקה השונות בנפרד. קבוצת סולנים. כיתת כינור. משם צמח "אנסמבל מיתרי הלב", כשהצד האינסטרומנטלי, הנגנים, בעיקר מקלנסווה, והחלק הווקלי, הזמרים, מכפר יונה.

ואז הגיעה הקורונה

את העיבודים לשירים שמנגן ההרכב יצר המוזיקאי צבי שרף, שהופנה לעבודות תרומה לקהילה בקונסרבטוריון. "מוזיקאי יוצא מן הכלל וחבר ותיק", אומר וולוך. "ביקשתי ממנו שיר מחבר ומרגש שידבר על אחווה ושלום. רצינו משהו גם בעברית וגם בערבית. הוא הוציא שיר מבריק שנקרא 'דרך של שלום', ג'וזף תרגם לערבית, ובנוסף בחרנו גם שיר של האחים רחבאני, כי רצינו גם שיר ערבי ולא רק מוזיקה מערבית.

מרק וולוך. "רצינו גם שיר ערבי ולא רק מוזיקה מערבית" (צילום: קונסרבטוריון כפר יונה)

"קבענו חזרה עם הילדים. זה הרכב משותף אז צריך היה לדאוג שיהיה חיבור חברתי. ג'וזף, שהוא גם מורה בבית ספר יסודי, שיחק אתם משחקי היכרות. הקרח נשבר. זה היה פנטסטי. החיבור היה מרגש, והקונצרט הראשון היה מרגש. בעזרת חבר מגרמניה, מנהל בית ספר מוסיקלי, תכננו מסע לגרמניה. תכננו שם סדנאות וקונצרט משותף לנו ולגרמנים אבל הקורונה פרצה. במשך שנה לא עבדנו ביחד.

"בכל זאת גם במהלך הקורונה הצלחנו לגייס מורה לכלי קשת שתלמד בשני הקונסרבטוריונים. ביקשנו שתעבוד על אותו הרפרטואר, הכל היה בזום. כך נוצר הרכב כלי קשת. ילדים אחרים שהתחברו. היום יש את אנסמבל מיתרי הלב ותזמורת כלי הקשת. הצלחנו גם להפגיש בין שני בתי ספר. מראש חשבנו להרחיב את החיבורים, את מעגלי ההשפעה של הפרויקט".

במוזיקה כולם שווים

הרכב כלי הקשת. "ילדים לא יצליחו לנגן יחד אם לא יצליחו להפעיל את כל החושים שלהם" (צילום: קונסרבטוריון כפר יונה)

החיבור החברתי אינו רק עיקרון חינוכי, אלא עניין הכרחי בעבור הנגינה המשותפת. עודה מתעקש ש"ילדים לא יצליחו לנגן יחד אם לא יצליחו להפעיל את כל החושים שלהם. צריך להאזין אחד לשני, להסתכל בעיניים אחד של השני. מוזיקה זה לא דבר תחרותי. כולם שווים מסתכלים  בגובה העיניים.

משתתפי אנסמבל מיתרי הלב בפעילות חברתית. "כל פעם מצפים מחדש למפגש הבא" (צילוםף: קונסרבטוריון כפר יונה)

"יש לנו מורים משותפים" מסביר פודה, "הילדים לומדים בנפרד אבל נפגשים פעמיים בחודש, ולקראת קונצרטים מדי שבוע. כשלמדנו בזום התלמידים הפכו לעצמאיים וסמכו על עצמם יותר. אני מלמד באקדמיה קורס דיאלוג מוסיקלי במטרה ללמד שיתופי פעולה בין בתי ספר יהודים לערבים".

"אחד הקשיים הוא נושא השפה. אצלנו לומדים עברית, אבל רוב היהודים לא לומדים ערבית. אנו כותבים בתעתיק עברי ומלמדים לבטא נכון. אחרי שנתיים של עבודה הילדים מכפר יונה שרים בשפה הערבית, אבל לא במוזיקה הערבית. הכלי עצמו יכול לנגן כל דבר, השאלה היא התפיסה של התלמידים".

שיר של אחרי מלחמה

מבצע שומר החומות, והאלימות בערים המעורבות ברחבי ישראל, הפכו את המפגש בין בני נוער יהודים לערבים למורכב ונדיר עוד יותר. אבל המוזיקה התבררה ככלי עוצמתי דיו בכדי להתגבר גם על המתחים הפוליטיים. "עם סיום המלחמה חזרנו לפעילות ולחזרות משותפות" אומר עודה, "ופרסמנו ודיברנו על כך שלמרות הכל אנו ממשיכים ועומדים על שלנו. התלמידים נענו לנו".

מג'ד עודה בן ה-11 מקלנסווה מנגן על קאנון. "אנחנו כל פעם מצפים מחדש למפגש הבא" (אלבום פרטי)

מג'ד עודה בן ה-11 מקלנסווה מנגן על קאנון באנסמבל. הוא מספר ש"האירועים לא השפיעו עלינו. לא חשבנו על זה וחיכינו למפגשים שיתחדשו. אנחנו כל פעם מצפים מחדש למפגש הבא". הילה בת ה-18 מכפר יונה, זמרת במקהלה, מוסיפה ומספרת על החוויה של לשוב ולהיפגש אחרי התקופה הטעונה: "לא חששתי. לא קישרתי אליהם את מה שקרה ב'שומר חומות'. כולנו ילדים. אנחנו כמו משפחה. המוזיקה מחברת אותנו. אנחנו מכירים אחת את השני אז אין מקום לחשש".

שושי כחלון כידור, ראש עיריית כפר יונה. "מקור של תקווה והשראה לחיים משותפים בין יהודים לערבים" (צילום: אביבית אייזקסון)

שושי כחלון כידור, ראש עיריית כפר יונה: "המיזם המופלא בין שתי הרשויות – כפר יונה וקלנסווה – מייצר הזדמנות לשיח ודיאלוג באמצעות המוזיקה, ותוך כדי כך, גשר לליבם של הנוטלים בו חלק. עיריית כפר יונה מברכת על המיזם, תומכת בו ורואה בו מקור של תקווה והשראה לחיים משותפים בין יהודים לערבים בארצנו".

לדברי וולוך, "זה מתחיל להתרחב להורים. זה מחלחל למשפחות ולחברים כי זה אותנטי. זה חי וקיים כל הזמן ואפילו בחופשת הקיץ הם ימשיכו להיפגש. המוזיקה היא רק אמצעי", הוא מסכם. "המהות של הפרויקט היא החיבור האנושי".