שינוי שהכתיב משרד האוצר באופן עבודתם של רופאים מתמחים בפתולוגיה בבתי החולים גורם לעיכובים בקבלת תוצאות בדיקות מעבדה לאבחון גידולים סרטניים ומחלות שונות. הסיבה: כפייה על המתמחים לבצע תורנויות לילה במעבדות, על אף שהמעבדות אינן פועלות בלילה, יוצרת דילול בכוח האדם במעבדות בשעות היום. השינוי מכביד עוד יותר על המעבדות, שגם לפניו סבלו ממחסור בכוח אדם ומעיכובים באבחונים.
לפי נתונים שאסף איגוד הרופאים הפתולוגים, נרשמו עיכובים של מספר ימים עד שבועיים בקבלת תוצאות בדיקות מעבדה לאבחון גידולים ממאירים, גידולים שפירים, דלקות כמו מחלת קרוהן או צליאק, מחלות אוטואימוניות ומחלות זיהומיות.
שינוי אופן העבודה של המתמחים הפתולוגים החל ב-15 במרץ, בעקבות הוראה של הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, למנהלי בתי החולים ולקופת חולים כללית המפעילה גם היא בתי חולים. לפי ההוראה, המתמחים בפתולוגיה לא יקבלו תגמול על תורנויות לילה אם לא יהיו נוכחים פיזית במעבדה בזמן התורנות. עד מתן ההוראה היה נהוג שמתמחה תורן ישן בביתו בזמן תורנות הלילה שלו וזמין להגעה לבית החולים במקרים דחופים, ולמחרת בבוקר עובד כרגיל. בעקבות השינוי, פתולוג תורן שבילה לילה במעבדה חוזר לביתו בבוקר שאחרי התורנות ונעדר מהמעבדה, מצב שגורם למחסור בכוח אדם ולעיכובים באבחונים.
עיכובים של שבוע ומעלה ברמב"ם, סורוקה, קפלן ובני ציון
נהלי משרד הבריאות קובעים זמן המתנה של שבועיים עד לקבלת אבחון פתולוגי. לפי נתוני איגוד הפתולוגים, משך העיכוב הממוצע כיום במכונים עומד על כשבוע בבתי החולים רמב"ם, סורוקה, קפלן ובני ציון, ועיכובים של מספר ימים בבתי החולים בילינסון, הדסה, שיבא, שמיר.
יו"ר איגוד הרופאים הפתולוגים, פרופ' רותי שאקו, אומרת ל'דבר' שהעיכובים בתוצאות הבדיקות מתווספים לעיכובים שכבר היו בטרם השינוי כתוצאה ממחסורים מתמשכים בכוח אדם, וקושי למשוך מתמחים צעירים למקצוע. "לפי תקנות משרד הבריאות, אבחון צריך להתקבל עד שבועיים מלקיחת הדגימה. אבל שום מכון פתולוגי לא עמד בדרישה הזאת גם לפני השינוי, כי חסר כוח אדם בכל המכונים".
פרופ' שאקו ציינה שמכוני הפתולוגיה מתעדפים תזמון אבחנות לפי דחיפות רפואית, וטווח זמן ההמתנה לאבחון נע עוד בטרם השינוי בין 2-3 ימים לשישה שבועות, עוד לפני העיכובים שנוספו בעקבות גריעת כח האדם של המתמחים. ההסתדרות הרפואית הכריזה על סכסוך עבודה בנושא לפני פסח ואף איימה בשביתה.
"הקש האחרון שגרם לי לא לבוא להתמחות בפתולוגיה"
השינויים באופן ההתמחות מקשים על גיוס רופאים צעירים למקצוע. מועמדת להתמחות בפתולוגיה בבית חולים באזור מרכז הארץ מספרת ל'דבר' שהחליטה למשוך את מועמדותה בפתולוגיה ולהתמחות בפסיכיאטריה בבית חולים אחר. "אפשר להגיד שהדרישה להישאר בלילות הייתה הקש האחרון שעזר לי לעשות את ההחלטה לא לבוא לפתולוגיה", היא אומרת, "זה אבסורד מטורף ובזבוז כספי ציבור. אין ספק שאחת הסיבות שאנשים הולכים לתחום זה כי זה מקצוע שאפשר לעבוד בו כמו עבודה ולא בתורנויות. ברגע שעושים מזה משהו אחר, זה יורד מהסיכוי להביא מתמחים."
המתמחה מספרת ש"רוב מי שהולך לרפואה רוצה לטפל במטופלים. מי שלא רוצה הולך לעשות מחקר במכון ויצמן. זה תחום מרתק וחשוב, אבל לא מגיעים הרבה אנשים למסלול הזה. מצד שני, כשמגיעים להתמחות, מתווספים ילדים ועניינים, ויש מי שמבין שזה אמנם ויתור על הטיפול, אבל אתה זה שנותן אבחנה וזה מעניין, וגם מאפשר יותר חיים. עכשיו לקחו את החיים, אז לא יבואו."
לדבריה, "זה חסר תועלת, זה מטומטם. אין מה לעשות בלילה. סתם משאירים בן אדם לישון, אין אפילו מיטות, ואז הוא מחויב ללכת הביתה בבוקר ואין כוח אדם בשעות שכן יש עבודה. כולם מפסידים."
פרופ' שאקו מוטרדת מהשפעת השינוי על היכולת לגייס מתמחים צעירים למקצוע. "מספר הפתולוגים לנפש בישראל הוא מהנמוכים ביותר בעולם", היא אומרת, "כדי שנוכל לעמוד במשימות בלי לחץ מטורף יש צורך להכפיל את מספר הפתולוגים במדינה מ-130 כיום ל-260".
