איתי שני עשה היסטוריה: הוא הנציג הראשון של ישראל בענף הקשתות במשחקים האולימפיים. שני (22) הפתיע רבים כשעלה לרבע הגמר בתחרות הקריטריון שנערכה בפריז, ובכך הבטיח את מקומו בטוקיו. הוא צפוי להתחרות כבר מחר (שישי, 7:00) במקצה הדירוג, והגמר שאליו הוא מקווה להעפיל יתקיים בשבוע הבא. "ניסינו להיות במיינדסט שאני כבר שם", הוא מספר ל'דבר'. "זאת הייתה המטרה. ברור שזה מרגש, אבל זה היה התכנון".

ענף הקשתות הוא ענף קטן יחסית בישראל, עם שבעה מועדונים שפועלים ברחבי הארץ. שני לא עסק בספורט כילד, אבל בגיל 12 הוא גילה את הענף וחיפש איך להצטרף: "זה נראה לי מגניב. בדקתי באותו רגע איפה אפשר לעשות את זה. אני גר בגבעתיים, וגיליתי שיש מועדון 10 דקות הליכה מהבית שלי".

כשהצטרף לענף, לא חשב על אליפויות או אולימפיאדות. "אני זוכר שהמאמן שלי אמר לי אז: 'אתה רק מתחיל, אז שלא יהיו לך בראש אליפויות אירופה או תחרויות', ולא הייתי בכיוון של תחרויות, נטו עשיתי את זה לכיף, ועם הזמן התחלתי להשתפר".

מתחילת דרכו גילה כישרון טבעי, והחל להתקדם במהירות, עד שהפך בגיל צעיר מאוד לתקווה האולימפית של הענף. "ב-2015 ניצחתי לראשונה באליפות הארץ לבוגרים. החלטתי ללכת להיות ספורטאי מצטיין בצבא. משם המטרה הייתה טוקיו".

איך עובד ענף הקשתות?
"בקשתות יש תחרויות חורף וקיץ. בקיץ התחרויות הן בחוץ. יורים בטווח של 70 מטר, כמו באולימפיאדה. בחורף זה מעט שונה. מקיימים את התחרויות באולם, ירי ל-18 מטר על מטרות קטנות יותר. יש מקצה מוקדמות שבו יורים 72 חצים, פעמיים 6 סטים של 6 חצים. 4 דקות לכל סט. הניקוד המקסימלי הוא 720 נקודות. הניקוד המקסימלי לחץ הוא 10, על פגיעה במרכז המטרה, ויש 5 טבעות, שעל כל טבעת הניקוד שונה. השלב הזה קובע את הדירוג של הקשתים. לפי הדירוג הזה מתחלקים לסבבי ההדחות.

"בשלב הנוקאאוט הולכים ראש בראש, בשיטת הטוב מחמישה. הפעם יורים סטים של 3 חצים. מי שיש לו יותר נקודות מנצח. על ניצחון בכל מערכה זוכים ב-2 נקודות, ואם יש תיקו, כל אחד זוכה בנקודה אחת. הראשון שמגיע ל-6 נקודות או יותר מנצח. בשלבי הגמר יש לכל אחד 3 חצים, וברגע שאחד יורה, השני צריך לירות תוך 20 שניות".

איך השפיעה עליך תקופת הקורונה? 
"היו לי כמה תחרויות לפני, חלק היו הכנה ואחת מהן הייתה תחרות מטרה. בתקופת הקורונה בסגר הראשון היה אסור להתאמן. עשינו אימוני זום עם הנבחרת, כל אחד בחדר שלו, עשינו מתיחות עם הקשת, בלי לשחרר מן הסתם.

"יצאתי מורווח יחסית מתקופת הקורונה. בתחילת 2020 הייתה לי פציעה בכתף. זה נתן לי את הזמן קצת לנוח, לא לגעת בקשת, לחזור לזה בהדרגה עם כוחות חדשים ומוטיבציה לעשות את הטופ. אחרי הסגר הראשון יכולתי להתאמן כרגיל. היה לנו אישור להתאמן בווינגייט כחלק מהסגל הייצוגי של ישראל".

"יש רגעים שאשכרה אני לא מאמין"

איך ההרגשה להגיע לאולימפיאדה?
"קודם כל זה כיף וגאווה עצומה. יש המון התרגשות, לדעת שאני מייצג את הענף ואת המדינה, שאתחרה בטוקיו ביחד עם הספורטאים הכי גדולים בארץ. יש לי רגעים שאשכרה אני לא מאמין".

איך הגבת ברגע שהבטחת את הכרטיס לטוקיו?
"דווקא ברגע שזכיתי הייתי הכי נייטרלי בעולם. הייתי עדיין עמוק בתוך הפוקוס של התחרות. במהלך התחרויות אתה רואה קשתים מנצחים את המשחק ויורים את החץ האחרון והם יודעים שהם ניצחו, אז הם עושים תנועת ניצחון, מרימים את הקשת באוויר, רצים לחבק את המאמן ובוכים, והמאמן בוכה. אני לעומת זאת הייתי פוקר פייס לגמרי. רצתי לראות את זה כתוב. עד שלא כתוב שאני באולימפיאדה, אני לא משחרר".

איך התכוננת לטוקיו?
"ניסיתי לתעל את כל הרגשות האלו להכנה ולאימונים. מבחינת אימונים, מעבר לאימונים הרגילים שאני עושה של הקשתות ואימוני כושר, תכננו אימונים קצת יותר מיוחדים, כדי להתרגל לתנאים שיהיו בטוקיו. יצאנו מתוך תפיסה שקשתות אני יודע לעשות, אבל להיות בתחרות כמו בטוקיו עם החשיפה, הקהל והמצלמות, זה משהו קצת חדש לי. אז תכננו אימונים עם קהל. הזמנו חברים, משפחה וקשתים אחרים. הבאנו אנשים שיצלמו. היה מסך, כדי לשים אותי כמה שיותר בסיטואציה הזאת".

איך דמיינת את האולימפיאדה? 
"זאת הפעם הראשונה שלי. אין לי יותר מדי ציפיות מהכפר. אני שמח להיות באולימפיאדה, למרות ההגבלות. אני חושב על מה שאני בא לעשות. אני בא להיות קשת, להתחרות בספורט שלי ולתת ביצוע טוב. זה משהו שאני מכיר ואני יכול לעשות".

איך ההרגשה להיות פורץ דרך, הראשון בענף שהעפיל לאולימפיאדה?
"אני מקווה שאני יכול להוות דוגמה לקשתים הצעירים שעכשיו מתחילים להתמקצע או שעדיין לא החליטו ומגלים את הספורט דרך זה. להוות בשבילם מודל, משהו שהם יכולים לשאוף אליו. 'הנה הוא עשה את זה, אז גם אני יכול'.

"כל דבר שמושך אותם קדימה זה עולם ומלואו בשבילי, כי בתור ילד שהתחיל את הדרך שלו בענף, אני יודע על מי הסתכלתי, והיו לי תקופות שלא היה לי על מי להסתכל כי הייתי היחיד בנבחרת שיוצא לתחרויות ומנסה בעצם לפרוץ את הדרך הזו שהצלחנו לפרוץ. אז אני מקווה ליצור מסורת של הישגיות בענף".