עד לסיום חקירת קריסת החניון ברמת החייל יעברו ודאי חודשים רבים, אך כבר עכשיו ניתן לסמן מסקנה אחת שלנוכח הנסיבות, נראית בלתי נמנעת: הלקחים שהופקו מאירועים דומים בעבר, לקחים שיכולים היו למנוע הישנות של תאונות מסוג זה, עדיין לא יושמו. המלצות לשינוי לא חסרות: בעקבות כמה מתאונות הבנייה הגדולות בעשור האחרון נכתבו דוחות של ועדות חקירה, ובעקבותיהן של מבקר המדינה. בדוח המבקר מצויות המלצות לשינויים מרחיקי לכת במערך הפיקוח על האיכות והבטיחות בענף הבנייה בישראל. אך רובן המכריע של המלצות אלה, ממתינות ליישום כבר למעלה מעשור.

"לא ניתן קשב לנושא הבטיחות והאיכות בענף הבניין, הנושא הזה לא מצליח להגיע לשולחן של מקבלי ההחלטות", אמרה היום (שלישי) ליאורה שמעוני, סמנכ"לית ומנהלת חטיבה במשרד מבקר המדינה, בראיון לגלי צה"ל. "מה שקרה אתמול משקף את מה שיכול לקרות בכל יום ויום. כל תחום הבנייה בארץ הוא סיפור לא סדור, ויש כאן כשל מתמשך לאורך כל הדרך", הוסיפה.

נושא הבטיחות במבנים עלה לתודעה הציבורית בעקבות אסון קריסת התקרה באולמי ורסאי בירושלים בשנת 2001. באסון, שהתרחש במהלך חתונה, נפלו אל מותם 23 בני אדם וכ-380 נפצעו. בעקבות המקרה הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט ורדי זיילר. מסקנות הוועדה הוגשו בדצמבר 2003, וכללו הצעה מקיפה לשינוי מערך הפיקוח על הבטיחות ואיכות הבנייה בישראל.

התמוטטות גשר התאורה שהקיף את רחבת הטקסים בהר הרצל, במהלך ההכנות לטקס הדלקת המשואות, אפריל 2012. באירוע נהרגה סג"מ הילה בצלאלי, דגלנית מחיל הרפואה, ועימה נפצעו שבעה חיילים נוספים. (צילום: נתי שוחט / פלאש 90).

התמוטטות גשר התאורה שהקיף את רחבת הטקסים בהר הרצל, במהלך ההכנות לטקס הדלקת המשואות, אפריל 2012. באירוע נהרגה סג"מ הילה בצלאלי, דגלנית מחיל הרפואה, ועימה נפצעו שבעה חיילים נוספים. (צילום: נתי שוחט / פלאש 90).

חברי ועדת זיילר הצביעו על כשלים מבניים במערך הפיקוח והאישור על הבנייה בישראל, וכינו אותו "המעגל השוטה". רק שינוי יסודי ועמוק, לדבריהם, יאפשר לו להפוך ל"מעגל החכם" ולמנוע מראש את בנייתם של מבנים לא בטיחותיים. בסופו של דבר יצאה הוועדה עם שלוש המלצות מרכזיות: הראשונה, להחליף את אוסף החוקים הקיימים בנושא התכנון והבנייה ב"קוד בנייה" אחוד וברור שירכז את כל ההוראות המחייבות בבניית מבנים בישראל, אליו יוצמד אוסף תקנים לכל נושא. ההמלצה השנייה היא הקמת מרכזי בדיקה מקצועיים לפיקוח על תכנון הבנייה. ההמלצה השלישית היא להסדיר את הכשירויות של בעלי המקצוע העוסקים בתחום – כלומר תנאי סף להסמכה ולניסיון הנדרש למי שעוסק בניהול פרוייקטים בענף הבנייה.

למרות שההמלצות אושרו כהחלטת ממשלה בדצמבר 2006, דוח מבקר המדינה מיוני 2015 גילה כי גם עשור לכתיבתן – רובן לא יושמו. המבקר כתב כי הבקרה ההנדסית טכנית "אינה שונה במידה רבה ממצב הדברים במאי 2001, המועד שבו אירע אסון ורסאי".

הבעיה המרכזית עליה הצביע המבקר היא היעדר גורם מתכלל שיוביל את יישום המלצת הדוח. משרד ראש הממשלה היה אמור להקים רשות לאומית לתכנון ובנייה שתיישם את ההמלצות, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומזכיר הממשלה היו אמורים לעקוב אחרי יישום ההמלצות – והדבר לא קרה.

שקיעת מחלף דרור, דצמבר 2013 (צילום מתוך דוח מבקר המדינה).

שקיעת מחלף דרור, דצמבר 2013 (צילום מתוך דוח מבקר המדינה).

משרד הבינוי והשיכון היה אמור להשלים את קוד הבנייה האחוד ואת התקנים הנדרשים. נכון למועד הביקורת (סוף שנת 2014) אושרו רק שישה פרקים של הקוד מתוך 18. מתוך 48 תקנים חדשים שנדרש לכתוב, הטיל משרד הבינוי על מכון התקנים את כתיבתם של 16 בלבד. בנוסף, למרות שהכנת הקוד היתה אמורה להסתיים ב-2010, נכון ל-2014 לא עודכנו לוחות הזמנים להשלמתו.

גם הקמתם של מכוני הבקרה, שהייתה באחריותו של משרד הפנים ועתה עברו עם מנהל התכנון למשרד האוצר, התעכבה מאוד. בשעת הכנת הדוח הופעלו רק 'פיילוטים' של מכונים כאלה במספר רשויות מקומיות, כשהכשרתם והפיקוח עליהם לא הוסדרו בחוק. גם נושא הכשירויות הנדרשות, שהיה באחריות משרד הכלכלה ועתה עבר למשרד העבודה והרווחה, לא הוסדר.

קריסת תקרה ברח' רבנו גרשום בירושלים, דצמבר 2011 (צילום מתוך דוח מבקר המדינה).

קריסת תקרה ברח' רבנו גרשום בירושלים, דצמבר 2011 (צילום מתוך דוח מבקר המדינה).

"מדובר כאן בנושא מאוד מורכב", הוסיפה ליאורה שמעוני, "זה לא סוג הנושאים שבהם אני יכולה להגיד – בואו תשימו תקציב והכל יסתדר. זה לא יכול לעבוד. הבעיה היא לא בעיה תקציבית, צריך לעשות שינוי בחשיבה. המבנה, התפישה, הכל צריך להשתנות. האחריות מוטלת על מנכ"ל משרד ראש הממשלה שאמור היה להקים ועדה בין משרדית… ומזכיר הממשלה שהיה אמור לעקוב אחרי יישום החוק".

"אי אפשר לשכוח מה קרה באסון ורסאי, אי אפשר לשכוח את העמוד שנפל בהר הרצל. אנחנו נמצאים בתקופת בנייה אדירה וכאשר אין לך מנגנון בקרה על הבנייה פעם אחת ועל העובדים פעם שנייה, אתה רואה כאן סיכון גדול מאוד לשלום הציבור. אין ספק בזה בכלל."