השליטה חסרת התקדים של מפלגת ישראל ביתנו במוקדי קבלת ההחלטות הכלכליים, יחד עם מה שנראה כמו יד חופשית שנותן ליברמן לפקידות משרדו, יוצרים פתח ליישום כל החלומות של האוצר.

שטף הרפורמות הכלכליות בימים האחרונים מצביע על כך שאחרי שזכו בברכתו של ליברמן, במשרד האוצר למעשה משחקים על מגרש ריק, בלי אף גורם בכנסת שיכול לעצור אותם.  רפורמות שנמצאות שנים במגירה של אגף התקציבים הולכות להיות מיושמות זו אחר זו.

אחרי פיצוצים מתוקשרים של פקידי האוצר עם השר כ"ץ, ושנים של מתיחות עם השר כחלון, ליברמן מסתמן כאחד השותפים הגדולים ביותר לחזון האוצריסטי מזה שנים רבות. יש לו גם יתרון משמעותי נוסף – שליטה בוועדת הכספים של הכנסת. עם אלכס קושניר בתפקיד יו"ר הוועדה, ליברמן למעשה מבטיח למשרד האוצר אור ירוק לביצוע מהלכים שבשנים האחרונות נבלמו בחלקם על ידי קודמו בתפקיד ח״כ גפני, או פוליטיקאים אחרים.

עכשיו ליברמן דוחף גם להקמת ועדת הרפורמות בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי, עוד חברה בסיעת ישראל ביתנו, לטובת הדיון ברפורמות חוק ההסדרים. בכך יווצר מסלול מהיר נוסף שיעקוף את הדיונים בוועדות הכנסת. בינתיים, גנץ מתנגד למהלך.

***

בשבוע שעבר גילו החקלאים שלחוק ההסדרים הוכנסה רפורמה שמסירה את ההגנות עליהם מפני ייבוא. לא רק החקלאים, גם גורמי המקצוע במשרד החקלאות גילו את פרטי הרפורמה הדרמטית בתקשורת. דוברות משרד החקלאות אפילו לא פרסמה את הודעת הרפורמה, עד כדי כך לא סופרים אותם באוצר.

הרפורמה בחקלאות מצטרפת אל מועדון גדל של חוקים ורפורמות שהחלו לקדם ללא דיון וללא התייחסות למתנגדים: הסרת התקינה והרגולציה על ייבוא מחו"ל היא צעד עם השלכות ארוכות טווח על בריאות ובטיחות הציבור והיא מתקדמת ללא דיון; קידום הפרטת הדואר; העלאת גיל הפרישה לנשים; הפסקת הסבסוד למעונות היום למי שלומד בישיבה; הפסקת הפיקוח על מחיר הלחם שתוכרע בקרוב, ועוד.

הכול נעשה מעל לראשי השרים, משרדי הממשלה והגופים האזרחיים. באוצר חושבים שהם יודעים מה הכי טוב לכולם, כל האמת נמצאת אצלם.

רוב הרפורמות המוצעות באות לפתור בעיות אמתיות, אלא שהן עושות את זה בצורה חד צדדית, ובהתאם לתפיסת העולם של משרד האוצר – תוך הקטנה מרבית של תפקיד המדינה.

***

גם כשמדובר בתקציב עצמו נראה שבמשרד האוצר נהנים מגיבוי נרחב: שר האוצר ליברמן, ואפילו יו"ר ועדת הכספים קושניר ישרו קו עם עמדת האוצר לגבי גודל התקציב, ומפזרים מסרי הפחדה על הגרעון.

״הגירעון שלנו יוצא מכלל שליטה, אי אפשר להמשיך ככה״, אמר קושניר בראיון לגל״צ בשבוע שעבר. שר האוצר חזר על המסר הזה מספר פעמים, וזאת למרות שיפור בהערכות הגרעון, ולמרות עמדות גורמי המקצוע בארץ ובעולם כי אפשר בעת הזו  להרחיב את הגרעון לטובת השקעה בתשתיות ויציאה מהמשבר הכלכלי והתעסוקתי.

על פי מצגת שהוצגה לפני שבועיים לממשלה, מסגרת התקציב לשנת 2022 צפויה להיות 449 מיליארד שקלים, בלי שום מרחב פיסקלי להמרצת המשק, כפי שהציע בנק ישראל, או תקציבים נוספים להמשך תמיכה סוציאלית. למעשה, הכריזו במשרד האוצר על סוף התמיכה במשק אחרי הקורונה, וחזרה לטייס האוטומטי, תוך חידוש השאיפה לחזור ליחס חוב תוצר של 60%.

***

מנגד, בנק ישראל הציע להשקיע 3.3% תוצר (43 מיליארד שקלים) בכל שנה בתשתיות, ולייצב בטווח הארוך את יחס החוב תוצר של ישראל על סביבות ה-80%. מנכ"לית קרן המטבע הבינלאומית, קריסטלינה גאורגייבה, קראה למדינות העולם לא לחשוש לעבור את רף ה-100% יחס חוב תוצר.

שתי ההחלטות הדרמטיות ביותר של הממשלה הנוכחית, גודל התקציב וחוק ההסדרים, מובלות נכון לעכשיו על ידי דרג הפקידים, שקיבל יד חופשית, וגיבוי מלא. השאלה אם ההחלטות יתקבלו במעמד צד אחד או שמפלגות הקואליציה שמחזיקות בתפיסות עולם גם הן יפעילו את משקלן.