מלחמתו של כחלון להגדלת היצע הדיור ממשיכה: אתמול (שלישי) אישרה מועצת מקרקעי ישראל יוזמה נוספת של השר, המאפשרת לבטל עסקה עם חוכר שמחזיק קרקע ולא בונה עליה דיור למגורים בהתאם ללוח הזמנים שנקבע.
החלטה זו נועדה להטיל לחץ בעיקר על יזמים גדולים יחסית, ועל כן היא נוגעת לעסקאות חכירה על קרקעות עם יזם שמחזיק בקרקע עליה ניתן להקים לפחות 100 יחידות דיור. ביטול העסקה תעשה רק במידה ולא עמד בלוח הזמנים שסוכם, ורק לאחר שעמד לשימוע.
באמצעות החלטה זו מנסה כחלון להלחם בתופעה של קבלנים שמחזיקים בשטחים גדולים כ"בני ערובה" מבלי לבנות עליהם, וכך על ידי הגבלת ההיצע להביא לעליית מחירי יחידות הדיור בהווה ובעתיד. לטענת האוצר, עליית מחירי הדירות נובעת בין היתר ממחסור בקרקעות זמינות לשיווק, המובילות להיצע נמוך ולעלייה במחירים.
נראה כי יותר מאשר נועדה החלטה זו להביא לביטול בפועל של חוזים, מהווה החלטה זו מנוף נוסף של לחץ על היזמים הגדולים. כך מוצע כי במידה ולא עמד היזם במועדים הנקובים בהסכם להשלמת הבניה, הנהלת רשות מקרקעי ישראל תהיה רשאית, במקרים חריגים, לאשר ליזם ארכה, בכפוף לאמור בתנאי ההחלטה. ביטול עסקה של בעל הסכם לבניית מעל 100 יחידות דיור שלא עמד בלוח זמנים לסיום הבניה, יתבצע בכפוף לשימוע.
התיקון המוצע קובע את מדיניות הרשות לפיה יש לעמוד במועד השלמת הבניה אשר נקבע בהסכם הפיתוח או חוזה החכירה. בתיקון נקבעו כללים דומים לביטול הסכמי חכירה והסכמי פיתוח, בוטלה האבחנה בין מקרקעין אשר הוקצו בפטור ממכרז לבין מקרקעין אשר הקצאתם הייתה במכרז.
עם זאת, מבקרי המהלך מציינים כי הסנקציה עליה הוחלט במועצת מקרקעי ישראל אתמול כבר הייתה קיימת. חוזי הפיתוח וחוזי החכירה שרמ"י חותמת עם קבלנים בעת הקצאת קרקע מכילים את ההתניה הזו, ואת סד הזמנים הנדרש לפיתוח הקרקע, תחילת הבנייה והשלמתה, ואף מאפשרים לרמ"י לבטל הסכם בשל אי-עמידה בזמנים. עד כה נמנעה רמ"י מלאכוף סעיפים אלו, ומספר המקרים שבהם דרשה השבת קרקע שלא "מומשה" הוא מועט ביותר. השאלה הגדולה היא האם ההחלטה שהתקבלה אמש במועצת מקרקעי ישראל תביא לשינוי במדיניות הלכה למעשה.
