קצבת השלמת הכנסה לגמלאים צפויה לגדול ב-500 שקלים ל-70% משכר המינימום, כך הודיע שר האוצר אביגדור ליברמן היום (שני).

קצבת השלמת הכנסה של אדם מעל גיל פרישה תעמוד על סכום של 3,710-3,783 שקלים מדי חודש במקום 3,237 שקלים, בהתאם לגילו. ההחלטה אמורה להיכנס לתוקף בינואר 2022.

"מדינת ישראל מחויבת לאוכלוסיית הגיל השלישי", אמר ליברמן. בהודעת האוצר צוין שמטרתה של קצבת השלמת הכנסה היא לוודא שסך הכנסותיהם של הקשישים לא יהיו נמוכות מסכום מסוים בהתאם לגילם ומצבם המשפחתי, במטרה להעלות את כלל הקשישים מעל קו העוני.

"העלאת הקצבה היא צעד הכרחי ועיקרי שיובא לידי ביטוי כבר בתקציב הקרוב", נכתב בהודעה. "היא נובעת מהסכמות רחבות בין כלל השותפים בממשלה ומתוך דאגה לחלשים וחסרי הישע".

למרות הניסוח הכללי של החוק כמיועד לכלל הקשישים וניצולי השואה, רוב הקשישים בישראל שזקוקים להעלאת הקצבה הזו הם יוצאי חבר העמים שיצאו או ייצאו בשנים הקרובות לפנסיה, ורובם מתקיימים מהבטחת הכנסה מכיוון שצברו פנסיה מועטה, אם בכלל.

מדובר באלקטורט היציב והנאמן ביותר של מפלגת ישראל ביתנו, שהבטיחה שנים להעלות את הקצבה. ב-2015 קמה ועדה מיוחדת לעניין בראשות שר העלייה לשעבר זאב אלקין, שהוחלף בהמשך על ידי סופה לנדבר, אבל למרות שורת מסקנות בדבר חשיבותה של העלאת הקצבה, לא נעשה דבר.

יותר מ-200 אלף ישראלים עולי ברית המועצות לשעבר שהגיעו לגיל פרישה בישראל אינם זכאים לפנסיה. מאז גל העלייה הגדול בתחילת שנות ה-90, מי שעלה בגיל 30 ומעלה נתקל בבעיה זו. רבים מהעולים עבדו בשנים הראשונות שלהם בארץ בשכר נמוך מאוד, וחלק גדול מהם התחיל לצבור שוב פנסיה רק אחרי חקיקת חוק פנסיה חובה ב-2008.

נכון לשנת 2016, 47% מהאזרחים הוותיקים הם בעלי חסכונות פנסיה שסכומם החודשי הממוצע עומד על 6,600 שקלים. לעומת זאת, רק ל-13% מתוך עולי ברית המועצות לשעבר יש חסכונות פנסיה, שהסכום הממוצע החודשי שלהם הוא 2,000 שקלים. שיעור העובדים מעל גיל 68 בקרב מי שעלה בגיל 49-40 עומד על 28%, לעומת 18% באוכלוסייה הכללית.