דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי כ"ה בשבט תשפ"ב 27.01.22
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרופ׳ מומי דהן: ״חוק הסדרים גדול הוא לא דבר נכון במדינה מתוקנת״

״מאוד חשוב שרפורמה תוגש לכנסת אחרי שדנו בה משרדי הממשלה הרלוונטיים״, אומר פרופ׳ דהן | בספר שפרסם עם פרופ׳ בן בסט, קובעים השניים: חוק ההסדרים חריג בנוכחותו הבינלאומית ומעניק למשרד האוצר עוצמה וריכוזיות גדולות מן המקובל

פרופ׳ מומי דהן. ״החוק הוא תולדה של כנסת לא מתפקדת כמוסד מחוקק״ (צילום: מרים אלסטר/פלאש 90)
דוד טברסקי

״חוק ההסדרים משקף את המצב הפוליטי שבתוכו אנחנו נמצאים״, אומר הכלכלן פרופ׳ מומי דהאן ל׳דבר׳, ״חוק כזה הוא לא דבר נכון בתוך תהליך קבלות החלטות של מדינה מתוקנת״. דהן, חוקר ומרצה במחלקה למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, קורא לצמצם את חוק ההסדרים למינימום ההכרחי. את האחריות לכך הוא תולה קודם כל בחברי הכנסת ונבחרי הציבור.

״החוק הוא תולדה של כנסת לא מתפקדת כמוסד מחוקק. מצטבר מלאי של תכניות כלכליות שעכשיו מנסים להוציא לפועל״, אומר דהן, ״מנקודת מבט שמסתכלת על העתיד, אחד הדברים שהכי מטרידים את אלו שמצדיקים חוק הסדרים גדול הוא החשש שהכנסת שוב לא תתפקד – לכן כדאי לאשר כמה שיותר חוקים ורפורמות בהקדם״.

לדברי דהן, חוסר היציבות הפוליטי דוחף לחקיקה אינטנסיבית יותר במסגרת חוק ההסדרים, חקיקה מהירה שמדלגת על מנגנוני הממשלה והכנסת, ולא תלויה בהם. ״כדי להיות הוגנים, צריך להגיד שכבר כמה שנים לא היה תקציב ולא היה חוק הסדרים, לכן המגירות התמלאו״,אומר דהן, אבל מסתייג: ״עדיין, אין הצדקה לחוק כזה גדול״.

דהן מצביע על פער בין הממשלה החדשה לעשרות הרפורמות התקדימיות במסגרת החוק: ״יש פער בין העובדה שהקואליציה הזו היא כל כך שברירית לעובי של חוק ההסדרים. אני מעריך שבסיכויים סבירים ירדו עוד סעיפים, אבל צריך לשאול האם זה היה חכם מראש להגיע עם כזה חוק לפתחה של הממשלה הזו?"

בספר ׳מאזן הכוחות בתהליך התקצוב׳ שכתב פרופ׳ דהן יחד עם פרופ׳ אבי בן בסט מצביעים השניים על מספר כשלים מרכזיים בחוק: הם מראים שלמרות שיש מספר מדינות עם חוקים שמזכירים את חוק ההסדרים, כמו אוסטריה או ספרד בתקופות מסוימות, החוק הישראלי חריג בנוכחותו הבינלאומית ומעניק למשרד האוצר עוצמה גדולה מזו שבאה לידי ביטוי במדדי הריכוזיות המקובלים. נוכחותו פוגעת בתהליכים הדמוקרטיים התקינים, דבר שנטען בין היתר על ידי שופטי בג״צ, והשימוש בו גדל עם השנים.

״צריך להסתכל על חוק ההסדרים ככזה שנכתב באופן מודע כדי להעביר את התקציב״, אומר דהן, ״עם חוק עבה ניתן להפיס את דעתם של כל המרכיבים בקואליציה, עצם זה שניתן להוריד חלקים ממנו מגביר את היכולת של הממשלה להעביר את התקציב; אבל יש לזה מחיר – המון סעיפים נושרים״.

כבר ב-2006 דהן ובן בסט הזהירו שהחוק פוגע בעבודתם המקצועית של משרדי הממשלה, דבר שבתורו פוגע בהתוויית מדיניות כלכלית טובה. ביחס למשבר מול משרד החקלאות סביב רפורמת הייבוא אומר דהן: ״מאוד חשוב שרפורמה תוגש לכנסת אחרי שדנו בה המשרדים הרלוונטיים. במקרה של מכסות הייבוא, זה היה צריך לקרות יחד עם מנכ"ל משרד החקלאות – שם נמצאת המומחיות העיקרית בעניין. אם זה לא קורה, יש סכנה שיעבור שינוי שיפגע באזרחי ישראל, לכן  חשוב שהדיון בכנסת יהיה לא חפוז, אלא מוסדי ועמוק שבו בודקים ושוקלים את הכל״.

צריכות להיות גבולות גזרה לחוק?
״אם מסתכלים על החוק במבט על, צריך איזון מחודש וטוב יותר בין הכנסת לממשלה במובן שהכנסת צריכה לאפשר לפעילויות חקיקה להסתיים בזמן סביר, בלי לתקוע אותם במכוון בכל מיני מקומות ותוך הצבת זמן חקיקה סביר – במצב הזה יש מקום לחוק הסדרים רזה מאוד בתנאים יוצאי דופן. חוק כזה הוא לא דבר נכון בתוך תהליך קבלות החלטות של מדינה מתוקנת״.

למה לא מבטלים או מצמצמים אותו?
״שרי האוצר שייכים, לרוב, לצד הימני של המפה והם נותנים משקל לאפקטיביות והיעילות במובן הצר של המילה ולכן הם חיים בשלום עם הדברים האלו״.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!