במשרד האוצר מסתערים על הכלכלה הדיגיטלית ורוצים למסות אותה במע"מ. על הפרק נמצאת הטלת מע"מ על שירותים דיגיטליים רבים, ביניהם: אספקת תוכנות, מוצרי בידור, ספרים, מוזיקה, הגרלות, משחקים, תכניות טלוויזיה, סרטים, שידורי אינטרנט ושירותי הוראה מרחוק, טלפוניה, פקס, שירותי גישה לאינטרנט ושירותים דומים נוספים. באופן זה מקווים גם באוצר למסות שירותים רבים כמו נטפליקס, אמזון פריים ואחרים. 

בכוונת המשרד לחייב בעלי חנויות ברשת בחו"ל לשלם לישראל מע"מ על רכישות של ישראלים במוצרים "בעלי ערך נמוך" – הגדרה שפירושה "טובין מוחשיים שיבואם אינו חייב במסי יבוא כהגדרתם בפקודת המכס, למעט מס ערך מוסף". 

לפי הטיוטה שפרסם האוצר הלילה (שלישי), "העברת חבות המע"מ למפעילי החנויות המקוונות מיושמת בהצלחה במדינות רבות בעולם, מזה שנים לגבי שירותים אלקטרוניים ולאחרונה גם לגבי טובין פיזיים בעלי ערך נמוך". כמו כן, במקרה שהלקוח הוא מלכ"ר, עסק או מוסד כספי – תשלום המע"מ ייעשה ע"י הקונה ולא ע"י ספק השירות. 

באוצר צופים ששינוי זה יניב למדינה הכנסות המדינה בהיקף של כ- 360 מיליון ש"ח בשנת 2022 ובהיקף של כ- 380 מיליון ש"ח בשנה, החל משנת 2023. 

למרות ההצעה, תיקון חוק המע"מ בפני עצמו, עדיין לא מגדיר כיצד המדינה תדע להפנות דרישות תשלום לחנויות המקוונות ולספקי השירותים הדיגיטליים, ובאוצר מבינים כי מדובר באתגר יישומי משמעותי. 

ההצעה להטלת על רכישות פיזיות ברשת, מדברת רק על מוצרים שעלותם גדולה מ-75 דולר ולא מחוייבים במכס. עם זאת, באוצר בוחנים את דרישות הסוחרים הישראלים לבטל או לצמצם את הפטור הזה ממע"מ. אם אכן הפטור יצומצם, הרי שמדובר בשינוי דרמטי לגבי תרבות השופינג ברשת, שבה מוצרים רבים פטורים ממע"מ, וגם אלו החייבים לכאורה במע"מ, נשלחים בדואר ישראל, שם רק נעשות בדיקות מדגמיות של חבילות, ולא נדרשות להצהרה על כל חבילה, כמו חברות שילוח פרטיות.