ועדת פולקמן לאסדרת העל שוק השידורים הגישה היום את המלצותיה (שלישי) לשר התקשורת  יועז הנדל, באיחור של כמה חודשים.

בדומה לוועדות קודמות, גם ההמלצות שהוגשו היום כוללת הקמה של מה שנקרא בעבר "ברית המועצות": איחוד מועצת הכבלים והלוויין עם הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו לגוף רגולטורי אחד שיטפל בתחום השידורים. עוד המליצה הוועדה לצמצם את סמכויות הרגולציה ולהפעיל אותן ללא קשר לטכנולוגיית השידור (לוויין, כבלים, גלי רדיו או אינטרנט).

עוד המליצה הוועדה לחייב באופן נרחב ספקי תוכן בינלאומיים שפועלים בישראל (נטפליקס, אמזון ואחרים) להשקיע בהפקות ישראליות לפי רף הכנסות מלקוחות בישראל, להחיל הסדר אי-בלעדיות בשידורי הספורט וההסדר אי-מכירת זכויות ספורט בבלעדיות לספקי תכנים.

בנוסף, כללו ההמלצות שינוי הדרגתי שבסופו יבוטלו ההפרדות וההגבלות על המודלים הכלכליים בשוק השידורים.

השר הנדל: "הדו״ח שהוגש לי מהווה סיכום של עבודה רצינית ויסודית בנושא שנמשך ונמרח זמן רב מדי. אני לא מתכוון לבזבז זמן, לאחר שאקבל את ההתייחסויות הרלוונטיות, בכוונתי לפרסם את עמדתי באשר לחלקים שטופלו בדו"ח ועל אלו שדורשים המשך טיפול ברגולציה החלה על השידורים. כתוצאה מכך נקדם חקיקה. נעשה סדר ונהפוך את שוק התקשורת הישראלי למתקדם, עדכני ואטרקטיבי כפי שקורה במדינות מתקדמות ברחבי העולם. פחות רגולציה אבל על כלל השחקנים".

יו"ר הוועדה, חבר הכנסת לשעבר רועי פולקמן: ״אני מאמין שיישום המלצות הוועדה יתרום לתחרותיות גדולה יותר ומוצר טוב יותר לציבור גם במונחי מחיר וגם במונחי איכות ומגוון. שוק התקשורת נמצא כיום בחוסר ודאות ואני משוכנע כי שר התקשורת יוביל במהרה את התיקונים הנדרשים לכדי מימוש. מדברים על הדברים כבר עשור – עכשיו הזמן למעשים".

הוועדה הוקמה בספטמבר 2020  וכללה ארבעה נציגי משרד התקשורת, נציגת משרד האוצר ונציגת משרד המשפטים. בוועדה גם השתתפו כמשקיפים נציגים מהמועצה לכבלים ולוויין, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ורשות התחרות.

פיקוח על כלל גופי השידור וקידום הפקות מקור

כאמור, הוועדה קראה להקים את 'רשות השידורים המסחריים' כיחידת סמך תחת שר התקשורת. ברשות תכהן מועצה ציבורית ולצידה יעמוד גוף ביצועי-יישומי שיוציא לפועל את החלטותיה.

לפי ההמלצות, 'מועצת השידורים' תכלול 13 חברים כשמרביתם נציגי ציבור. בראש הרשות יעמוד אדם אחד שיכהן גם כיו"ר מועצת השידורים והן כראש הדרג הביצועי ברשות.

בסיס התקציב של הרשות לשידורים יהיה מתקציב המדינה והיא תהיה  מוסמכת לקבוע את תקנותיה כחקיקת משנה.

תפקידי הגוף החדש יכללו, בין היתר, פיקוח על הפלטפורמות הרב ערוציות המסורתיות (הוט ויס), ספקי התכנים האינטרנטיים (פרטנר, סלקום, סטינג, ונקסט, והערוצים המסחריים.

הרשות תופקד גם על קידום הפקות מקור מסוגה עילית, שמירה על האתיקה בשידורים, אסדרת הכללים לשידורי חדשות ואקטואליה, שמירה על שוק שידורים מגוון ותחרותי ומניעת ריכוזיות ובעלויות צולבות.

היא תקדם גם קביעת כללים לשידורי ספורט, קביעת כללי צרכנות בתחומים בהם אין אסדרה רוחבית של משרד התקשורת, הגנה על ילדים, הבטחת נגישות לבעלי מוגבלויות, ויהווה מרכז לפניות הציבור וגוף מחקר וידע בתחום השידורים בישראל.

רגולציה דיפרנציאלית על ספקי תכנים ישראליים

הוועדה המליצה להחיל רגולציה באופן הדרגתי על ספקי תכנים שפעילותם מיועדת בעיקרה לציבור בישראל. מדרג הרגולציה ייקבע בהתאם להיקף פעילותם ועל בסיס סך ההכנסות השנתי של הספקים.

בנוסף, על כלל הספקים יחולו הוראות לעניין מניעת בלעדיות בשידורי הספורט.

עוד המליצה הוועדה כי על ספקים עם היקף פעילות בינוני ומעלה (הכנסות בסך 600-300 מיליון שקלים) יחולו חובות השקעה רק בנושאים הבאים: הפקות סוגה עילית, הגנה על ילדים, חובות הנגשת שידורים לאנשים עם מוגבלויות וחובות בתחום האתיקה.

על ספקי תכנים בעלי היקף פעילות רחב (הכנסות בסך 600 מיליון שקלים ומעלה) יחולו בנוסף חובה מורחבת להשקעה בהפקות סוגה עילית וחובות בתחום צרכנות השידורים.

על פי ההמלצות, יצומצם היקף התערבות הרגולטור וימוקדו סמכויותיו בקביעת כללים לגובה ההשקעה ואופן ההגדרה של הפקות מקומיות בלבד, ללא התערבות באופן, מיקום, אורך וזמן השידור או בתתי סוגות המשדרים.

משרד התקשורת יוסמך לקבוע אסדרה צרכנית רוחבית על כלל שוק התקשורת, כולל בנוגע לגופי השידור. כמו כן, יוסמך השר לקבוע נושאים שבהם אסדרה רוחבית אינה נדרשת. הרשות תוסמך לקבוע אסדרה צרכנית רק בנושאים בהם השר לא קבע רגולציה בלבד, ולא קבע כי בהם היא אינה נדרשת.

ספקים בינלאומיים יחויבו רק בהשקעה בהפקות מקומיות

הוועדה המליצה להחיל על ספקי תכנים בינלאומיים, שפעילותם לא מיועדת בעיקרה לציבור בישראל, חובות בתחום ההשקעה בהפקות ישראליות בלבד. על פי ההמלצות, הרגולטור יוסמך לדרוש מידע מספקי התכנים על הכנסותיהם מהפעילות בישראל, היקף המנויים שלהם והיקף ההשקעה בתוכן מקומי.

עוד המליצה שעל ספק בינלאומי שהיקף הכנסותיו מפעילות בישראל גבוה מ־300 מיליון שקלים תוטל חובה להשקעה בתוכן מקומי.

בשלב ראשון, יעדכנו ספקי התוכן הבינלאומיים את הרגולטור בנוגע לכוונתם להשקיע בתוכן מקומי על פי מספר אפשרויות להשקעה. היקף האפשרויות יהיה מגוון ויכלול אפשרויות להשקעה באופן ישיר (בהפקות, ביוצרים) ובאופן עקיף (רכש גומלין).

במקביל יקיים הרגולטור, בהשתתפות גורמי המקצוע הרלוונטיים, בחינה בנוגע לאופן הטלת החובה תוך התייחסות למספר ספקי התכנים הבינלאומיים, היקף פעילותם בארץ ורמת התחרות בשוק השידורים.

ביטול הדרגתי של הרגולציה על המודלים הכלכליים

הוועדה סברה שיש לבצע שינוי הדרגתי בסופו יבוטלו ההפרדות וההגבלות על המודלים הכלכליים בשוק השידורים. בין היתר מדובר בחובת ההעברה בחינם של ערוצי הברודקאסט, חובת הקצאת האפיקים, ואיסור שידור פרסומות בפלטפורמות המסורתיות.

חברי הוועדה לא הצליחו להגיע להסכמה בנושא ביטול האיסור על ספקי תכנים להיות בעלים של חברת חדשות. הכרעה בנושא תתקבל לאחר קבלת התייחסויות מהציבור.

הוועדה הציעה שתי חלופות לביצוע השינוי באופן הדרגתי. משרד התקשורת, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים ימשיך את הליך הבחינה של החלופות המוצעות תוך קבלה ושמיעה של עמדת השחקנים בשוק על החלופות שהוצעו, ויגבש המלצות מפורטות.

לקריאת הדו"ח המלא של הוועדה – לחצו כאן.