השחייה העולמית, על פי הימים הראשונים בטוקיו, מגלה עצירה מדאיגה. שיא העולם היחיד שנקבע בבריכה הוא של האוסטרליות, ב-4X100 מטר חופשי. זמני המנצחים ב-400 מעורב אישי גברים ונשים היו איטיים להחריד. התוצאה ב-400 חופשי גברים רחוקה ביותר מ-3 שניות משיא העולם. והעובדה שאדם פיטי לא התקרב לשיאו ב-100 מטר חזה גורמת לי לעגמת נפש של ממש. אני בטוח שהתוצאות מאכזבות לא רק אותי. שאל אותי חבר: "מדוע זה כך בוקי?" וזאת דעתי:

הקורונה. המגיפה העולמית המשתוללת ברחבי העולם פגעה בשחייה, אולי יותר מאשר בענפים אחרים. את מגרשי הכדורסל המקומיים לא סגרו, את מגרשי הכדורגל המקומיים לא סגרו, את שולחנות טניס השולחן הפרטיים לא סגרו; וגם לא את מגרש הטניס הפרטי של נדאל. אבל את רוב בריכות השחייה, מהקטנה ביותר ועד הגדולה (כולל הים), כן סגרו. הרבה שחיינים, ובהם שחייני צמרת, לא התאמנו השנה כמו בשנים אולימפיות קודמות, וההכנה למשחקי טוקיו 2021 נפגעה.

השעה. ייתכן והבחירה לקיים את המשחים המכריעים בשעות הבוקר קשה לשחיינים, והפעם גם לטובים שבהם. גם בבייג'ינג 2008 שחו את חצאי הגמר והגמר בבוקר, ושם דווקא נשברו שיאים רבים. אבל, שם השחיינים שחו בחליפות שחייה מסוגים ואיכויות שונות, ואילו בטוקיו השחייה בבוקר היא בבגדי ים מקוצרים מחומרי יסוד אחרים, על פי החוקה שנקבעה בינואר 2010.

הקהל. יש הטוענים, שהשחיינים, ששוחים ללא קהל מאז פרוץ הקורונה, אמורים להיות רגילים לכך. אבל כמי שהיה בארבע אולימפיאדות לצד הבריכה, אני יכול לומר, שלאווירה שהצופים עושים סביב הבריכה – השקט בזמן הזינוק, והרעש העצום במהלך השחייה – יש משמעות. איני יכול לכמת אותה, אבל יש לה אפקט על רוב השחיינים.

והנקודה הישראלית. השחייה הישראלית בטוקיו מסתכמת עד כה בשחיינית אחת. המדד להצלחה באולימפיאדה הוא לא בהכרח עלייה לחצי הגמר או לגמר, זה נכון רק לבודדים בהיסטוריה של השחייה הישראלית. שיפור שיא אישי זו מטרה שכל שחיין שמגיע למשחקים האולימפיים מצופה שיצליח בה. ועד כה זה לא קרה כמעט לאיש מהשחיינים.

אנסטסיה גורבנקו בגמר ה-100 מטר גב. השחייה הישראלית מסתכמת עד כה בשחיינית אחת (צילום:סימונה קסטרוויאלי, הוועד האולימפי בישראל)

אנסטסיה גורבנקו קבעה שיא ישראלי (59.30 שניות) ב-100 מטר גב, משחה בו גם עלתה לגמר; ונבחרת השליחים ב-4X200, קבעה היום (שלישי) שיא ישראלי חדש, כשעצרה את השעון על 7:08.65 דקות. במהלך המשחה, דניס לוקטב קבע שיא ישראלי חדש ב-200 מטר חופשי (1:46.64 דקות).

היות וקבוצת שליחים של גברים כבר עלתה לגמר (אטלנטה 1996); ואיתן אורבך עלה לגמר (סידני 2000); ויעקב טומרקין עלה לגמר והגיע למקום 7 (לונדון 2012), אני לא רואה בהישג של נערה שעולה לגמר אחד אירוע היסטורי. מה יכול היה להיות אירוע היסטורי? מבחינתי, שיפור המקום ה-7 של טומרקין מלונדון, או עלייה שנייה לגמר מעורב אישי (אף שחיין ישראלי לא עלה פעמים לגמר במשחה אישי).

יש עוד חמישה ימים לתחרות, והחבורה הישראלית עוד יכולה להתעורר ולשפר, אבל התמונה המצטיירת לא מעודדת.