החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, פרסם אתמול (שלישי) את הדו"חות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2020. מהדו"חות עולה שבעוד התקציב המדינה ה'רגיל' והרזה נוצל כמעט במלואו, התקציב שהוקצה לטיפול במשבר הקורונה נוצל באופן חלקי בלבד, וב-27 מיליארד שקלים לא נעשה שימוש.

לפי הדו"חות, הממשלה הוציאה 478.2 מיליארד שקלים ב-2020. ביחס לתוצר הלאומי הגולמי, זינקו הוצאות הממשלה מ-28.4% תוצר בשנת 2019 ל-34.5% בשנת 2020 – היחס הגבוה ביותר מזה 15 שנה. באגף החשב הכללי מציינים שללא השפעות הקורונה והתכניות שאושרו, רמת ההוצאה היתה צפויה לרדת ל-28% תוצר (זאת בהנחה שלא היה מאושר תקציב מדינה במהלך השנה). הכנסות המדינה ירדו ל-22.9% מהתוצר.

התפתחות ההוצאות וההכנסות של הממשלה כאחוז מהתוצר בין השנים 2020-2014, מצטבר 12 חודשים אחרונים (מתוך הדו"חות הכספיים של מדינת ישראל 2020, אגף החשב הכללי במשרד האוצר)

שנת 2020 היתה שנה ייחודית מבחינה תקציבית: לראשונה בתולדות המדינה, הממשלה פעלה ללא תקציב מדינה שאושר בכנסת לאורך כל השנה. משרדי הממשלה התנהלו  תחת תקציב המשכי, שאפשר להם להוציא בכל חודש 1/12 מתקציב השנה הקודמת. בספטמבר הגדילה הכנסת בחוק את מסגרת התקציב הזו ב-11 מיליארד שקלים. עם זאת, במקביל לתקציב ההמשכי הרזה, יצרה הממשלה באמצעות חקיקה בכנסת 'תקציב קורונה', שכונה גם 'קופסאות הקורונה', ויועד לצרכים השונים של המאבק בקורונה – בראשם תכניות הסיוע הכלכלי שכללו תמיכות ישירות ואשראי, והצרכים של מערכת הבריאות.

התקציב הרגיל מוצה, אך בתקציב הקורונה נותרו עשרות מיליארדים ללא שימוש 

התקציב ההמשכי, אפשר למדינה להוציא 410.8 מיליארד שקלים. בתחילה הממשלה צברה אי ביצוע מתגבר, שהגיע עד ל-13 מיליארד שקל בנובמבר, אך הצליחה למנף את הוצאות חודש דצמבר באופן חריג, עד ל-410.6 מיליארד שקלים בשנה כולה, ובכך כמעט למצות את התקציב.

לעומת זאת, התקציב המיוחד להתמודדות עם מגפת הקורונה סבל מאי ביצוע גובר שלא טופל, כך שיצאו ממנו רק 68.6 מיליארד שקלים תקציביים, לעומת תכנון של 84.8 – פער של 16.6 מיליארד שקלים בדצמבר. מסגרת התוכנית הכלכלית כולל אשראי שאושרה לשנת 2020 הסתכמה בכ-137.3 מיליארד שקל (המסגרת נכון לשנים 2020-2021 עומדת על כ-202.3 מיליארד שקל). הביצוע הכולל של התוכנית בשנת 2020 הסתכם בהיקף של כ-110.2 מיליארד שקל – פער של 27 מיליארד שקלים.

פריסת הוצאות התקציב ההמשכי ל-2020 ביחס למסגרות החוק (מקור: הדו"חות הכספיים של מדינת ישראל ל-2020, אגף החשב הכללי במשרד האוצר)

תכנית הסיוע הישראלית: פחות מצרפת, גרמניה ובריטניה

הסיוע התקציבי והתזרימי (הלוואות) שהעניקה הממשלה עמד על 14.5% מהתוצר. לפי הדו"ח, תכנית הסיוע הישראלית איננה גדולה בהשוואה עולמית, אלא ממוקמת קצת מתחת לממוצע של 37 מדינות, רובן כלכלות מפותחות, שעמד על 16.7%. מהדו|ח ניתן לראות שהסיוע הישראלי כאחוז מהתמ"ג היה נמוך מהסיוע שהעניקו אוסטרליה, דנמרק, קנדה, ספרד, צ'כיה, ניו זילנד, צרפת, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, איטליה ויפן.

השוואה בין לאומית לתוכניות הסיוע להתמודדות עם משבר הקורונה, באחוז מהתוצר. (מתוך הדו"חות הכספיים של מדינת ישראל ל-2020, מקור: אגף החשב הכללי במשרד האוצר)

הוצאות הממשלה זינקו בקורונה, אך הריבית על החוב רק במעט

למרות הזינוק בהוצאות הממשלה, בשנת 2020 גדלו הוצאות תשלום הריבית על החוב בכ-0.1% תוצר בלבד, ועמדו על כ-%2.2 תוצר. בדו"ח מציינים כי הגידול המשמעותי בחוב בשנת 2020, יגדיל את הוצאות הריבית בשנים הבאות, בניגוד למגמה של צמצום הוצאות אלו עד סוף 2019.

שר האוצר ליברמן: "פועלים במרץ להעביר תקציב מדינה אחראי'

שר האוצר, אביגדור ליברמן, אמר עם פרסום הדוחות: "ברצוני להודות לחשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג, על העבודה המאומצת ופרסום דו"ח כספי מורכב בתקופה מאתגרת זו. שמחתי לראות דו"ח מפורט, שקוף, מעמיק המנגיש לציבור את עבודת הממשלה. שנת 2020 התאפיינה בעבודה ללא תקציב מדינה ובאחת התקופות המורכבות שידעה מדינת ישראל. אנו פועלים במרץ להעביר תקציב מדינה אחראי ורפורמות חדשניות, כדי להניע את המשק וכלכלת ישראל".

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "הדו"חות הכספיים של ממשלת ישראל מהווים את הדו"ח המקיף ביותר אודות פעילותה של הממשלה, והם מושתתים על מדידה חשבונאית ותהליך מורכב באמצעות מערכות מידע תומכות. האתגר המשמעותי במסגרת הדו"חות הוא לייצר בסיס מידע כספי, כמותי, אמין ומאוחד על הפעילות הממשלתית. בנוסף, דו"ח זה מהווה נדבך חשוב של פעילות הממשלה לגילוי נאות ושקיפות. ברצוני להודות לחטיבת חשבונאות ודיווח באגף החשב הכללי, לחשבים והחשבונאיים הראשיים במשרדי הממשלה, לרשות החברות הממשלתית, ולמנהלי הכספים בחברות הממשלתיות ובתאגידים הסטטוטוריים, על ההתגייסות לאיסוף המידע, עריכה ופרסום בתקופה מאתגרת זו".

רות כהן מרק, סגנית בכירה לחשב הכללי: "ממשלת ישראל נמצאת בשנים האחרונות בשלב של השלמת רפורמה מקיפה בחשבונאות הממשלתית, שעיקרה אימוץ הדרגתי של התקינה החשבונאית הבינלאומית למגזר הציבורי ויישומה במשרדי הממשלה ובתאגידים הסטטוטוריים.

רפורמה זו כוללת ניהול חשבונאי של נכסי המדינה והתחייבויותיה, מעבר הדיווח החשבונאי מבסיס מזומן לבסיס מצטבר, והגברת אמינות הדיווח הכספי באמצעות ביצוע ביקורת על הדו"חות הכספיים של הישויות המאחדות. הדו"חות הכספיים מהווים נדבך משמעותי ביישום הרפורמה החשבונאית וכוללים, בנוסף לנתונים החשבונאיים, מידע רב ומקיף על פעילות המדינה, לרבות הרחבה בנושא ביטויה של ההתמודדות הממשלתית עם משבר הקורונה".