דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ז בניסן תשפ"ד 25.04.24
38.1°תל אביב
  • 35.0°ירושלים
  • 38.1°תל אביב
  • 37.1°חיפה
  • 33.8°אשדוד
  • 39.6°באר שבע
  • 39.4°אילת
  • 40.5°טבריה
  • 32.4°צפת
  • 40.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

כלכלני לאומי: העלייה במספר המשרות במשק איטית מדי; צריך להכשיר מובטלים לעבודה

הכלכלנים מצאו שמספר המשרות אמנם עלה מ-100 אלף לפני המשבר ל-130 אלף כיום, אבל מספר המובטלים עלה בשיעור גבוה בהרבה, מ-150 אלף ל-388 אלף, ולכן 3 דורשי עבודה מתחרים בממוצע על כל משרה

חנות למסירה בתל אביב. שלושה מתחרים על כל משרה פנויה (צילום: הדס יום-טוב)
חנות למסירה בתל אביב. שלושה מתחרים על כל משרה פנויה (צילום: הדס יום-טוב)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

קצב יצירת המשרות הנוכחי אינו מספיק כדי לקלוט את מלוא הגידול העודף באבטלה, כך קובעים הכלכלן הראשי של בנק לאומי ד"ר גיל בפמן והכלכלן יניב בר.

הם חוזים שהתוצר המקומי יצמח בכ-5% לשנה ב-2022-2021 בהנחה שקצב התחלואה לא יגדל ולא יחולו החמרות בהגבלות הקורונה. השניים מציינים שההתאוששות הנוכחית 'דלה בתעסוקה'. היחס בין מספר המובטלים למספר המשרות הפנויות במשק עומד כיום על כ-3, כפול מהיחס שהיה ערב פרוץ המשבר (כ-1.5).

לדבריהם, בעוד מספר המשרות הפנויות עלה מכ-100 אלף ערב המשבר לכ-130 אלף היום, מספר המובטלים עלה בשיעור גבוה בהרבה, מכ-150 אלף איש ל-388 אלף מובטלים (בהגדרה רחבה), עלייה של יותר מ-200 אלף מובטלים. הכלכלנים קראו לקובעי המדיניות לספק סיוע מסיבי ויעיל בהכשרת המובטלים והתאמת כישוריהם לאלו הנדרשים על ידי השוק, והשקעות לעידוד והאצת הפעילות הכלכלית במשק כדי להביא להתאוששות שוק העבודה מוקדם ככל הניתן.

הכלכלנים הצביעו על כך שעל אף שמדד ההתאוששות המשולב של בנק ישראל ליוני מצביע על רמת פעילות הגבוהה בכ-0.4% מזו שנרשמה ערב המשבר בפברואר 2020, בחינה של רמת הפעילות הנוכחית בפועל לעומת הרמה שהייתה צפויה ללא המשבר, מעלה שהנזק שנגרם למשק מהמשבר הוא משמעותי ונאמד בהפסד תוצר של 3.5%-4%.

עוד ציינו שניכרת שונות בין רכיבי המדד השונים. ישנם רכיבים שהציגו ביצועים חלשים, כמו מספר משרות השכיר והתחלות הבנייה, אבל רכיבים אחרים עלו במידה ניכרת בהשוואה לרמתם בתחילת המשבר, ובראשם יבוא מוצרי הצריכה.

בין פברואר לאפריל חל שיפור רציף בנתוני הפדיון של ענפי המשק, שהסתכם בעלייה מצטברת של 7.5%. במאי חלה ירידה של כ-3.3% בפדיון בסך ענפי הכלכלה (ללא יהלומים). עם זאת, רמת הפעילות במאי נותרה גבוהה בכ-5% בהשוואה לרמה ערב המשבר.

גם כאן נרשמה שונות בין הענפים השונים, כשענפי המידע והתקשורת (היי-טק), פעילויות בנדל"ן (שירותי תיווך, השכרת מבנים ועוד) ושירותים מדעיים וטכניים, בלטו לחיוב, שכן ענפים אלה היו חשופים פחות להשפעות השליליות של משבר הקורונה, ונהנים מהתאוששות הפעילות לאחר פתיחת המשק. הרמה הנוכחית של יצוא שירותי ההיי-טק גבוהה בכ-30.2% מרמתה ערב המשבר. לעומת זאת, נפגעו במיוחד ענפי החינוך, שירותי הניהול והתמיכה, וכן ענפי המזון, הבילוי והפנאי.

הכלכלנים הצביעו על כך שבחלק מענפי המשק, ובייחוד בענף האוכל והאירוח, מעסיקים נתקלו במחסור חמור בעובדים, בין היתר בשל הארכת הזכאות לחל"ת עד סוף יוני והפחתת התמריץ של מובטלים שרמת שכרם נמוכה לחזור למעגל העבודה. העלייה המשמעותית ביותר במספר המשרות הפנויות הייתה במחוזות תל אביב והמרכז, שבהם ישנו ריכוז גבוה של משרות בענפים שקיים בהם מחסור בעובדים, ביניהם גם מידע ותקשורת (היי-טק).

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!