"אנחנו מחפשים אנשים עם לב, מסירות ונכונות ללמידה והתפתחות מקצועית, שיבואו לעבודה מתוך תחושת שליחות וצמיחה מקצועית", אומר ל'דבר', רעי בלאו (35), פסיכולוג ומנהל דיור מוגן "תבור", מבית "שני בקהילה", המיועד  למתמודדים עם מוגבלות נפשית.

"לדיור מוגן יש אסוציאציה של דיור מוגן לקשישים", הוא מקדים להסביר, "אבל זה לא המקרה. בדיור המוגן שלנו, האנשים חיים עצמאית בקהילה עם משפחותיהם, בדירות שותפים, בדירות ששייכות להם, או לבד בדירות שכורות". את שירותי השיקום הם מקבלים בבתיהם.

"אנחנו עובדים בגוש דן, בעיקר בדרום תל אביב, יפו, בת ים, חולון, ובאזור רמת גן ובני ברק, וקצת בפתח תקווה", מספר בלאו. הצוות, שמסתובב בשטח ומגיע לבתי המתמודדים, מטפל גם במתמודדים מהחברה החרדית ("מה שמייצר אתגרים ייחודים נוספים לאור ההסתרה הקיימת בציבור הזה לגבי הפרעות פסיכיאטריות").

"לעשות עם המתמודד, לא בשביל המתמודד"

למתמודדי הנפש המסתייעים ב"תבור", אין פרופיל אחד. "הספקטרום של התפקוד משתנה אצלנו מאוד בין המתמודדים. בשונה מהוסטלים אחרים בהם ניתן לראות תפקוד מעט יותר הומוגני ולרוב נמוך, אנחנו פועלים עם אנשים בני 18 עד 70 פלוס, גברים ונשים, שמתמודדים עם מגוון הפרעות פסיכיאטריות (סכיזופרניה, חרדה, דכאון, בי-פולאריות, OCD, הפרעות אישיות, פוסט-טראומה, הפרעות אכילה ועוד). הרעיון הוא שעם כל אחד מנסים לייצר מסלול ונתיב שמתאים לו".

השירות למתמודדי הנפש ניתן בחינם. "מי שעובר את וועדת סל השיקום ונמצא זכאי, מקבל מימון", מסביר בלאו, "ויכול לבחור בנו ולקבל את השירות. אנחנו משולמים ממשרד הבריאות, שמעבירים לנו את התקציב".

כל מתמודד עם מוגבלות נפשית, מבין 207 המטופלים ב"תבור", מקבל מעטפת של מתאם/ת טיפול ומדריך/ת שיקום. "מתאמי הטיפול", מסביר בלאו, "הם אנשי מקצוע בעלי הכשרה טיפולית – עובדים סוציאליים, פסיכולוגיים שיקומיים או קליניים, קרימינולוגיים קליניים, או מטפלים באומנות, והם פוגשים כל מתמודד לשעה שבועית".

מדריכי השיקום הם לרוב סטודנטים, לפני או במהלך תחילת הכשרתם הטיפולית; אנשים שהחליטו לבצע שינוי תחום מקצועי; אנשים שמחפשים משמעות והגשמה תעסוקתית; וגם אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית ("בעלי ידע מנסיון") המשתלבים בתפקיד כחלק משיקומם התעסוקתי האישי. "אנחנו מאמינים בהעסקת אנשי צוות המתמודדים בעצמם", מסביר בלאו, "זה חלק מהחזון המקצועי והשיקומי שלנו, ולמעשה, כמעט מחצית מהמדריכים שלנו הם בעלי ידע מניסיון".

מדריכי השיקום פוגשים את המתמודדים בין שעה ל-4.5 שעות שבועיות, בהתאם לסטטוס שניתן למתמודדים באישור וועדת שיקום ממשרד הבריאות.

ומה עושים המדריכים עם המתמודדים?
"יש למשל מתמודדים שסובלים מחרדה מכל הקשור בעיסוק ביורוקרטי והתנהלות מול גורמים, והצוות מסייע להם בכך, מלווה מול הגורמים הפסיכיאטריים, הרפואיים, גורמי התעסוקה והפנאי מטעם סל שיקום, ליווי לוועדות של ביטוח לאומי וכו'. פעמים רבות, מדריכי השיקום מסייעים בשיחות טלפוניות שמבצעים ביחד לגורמים ביורוקרטיים כמו העירייה, חברות החשמל/מים והוצאה לפועל, בתשלום חשבונות וחובות, מלווים לגורמי משרד השיכון במטרה להסדיר סיוע בשכ"ד המגיע להם כחוק".

פעמים רבות, תפקיד מדריך השיקום הוא להוציא את המתמודד מהבית לפעילויות פנאי, ללוות אותו לקניות וללמד אותו לרכוש מצרכים בריאים לתזונה נכונה, ללוות אותו לרופא המשפחה, מומחה או פסיכיאטר, כמו גם לדרבן לעשייה שיקומית במיומנויות בסיסיות בבית (בישול, נקיון, היגיינה אישית, ניהול תקציב, ארגון ביורוקרטיה וכו'). "הרעיון המרכזי הוא של 'לעשות ביחד' ולא 'בשביל' המתמודד", אומר בלאו.

כדוגמה מספר בלאו, על ליווי שעשה בעצמו, במשך יותר מ-4 שנים, לאשה מבוגרת, המתמודדת עם הפרעה סכיזו-אפקטיבית (שילוב של סכיזופרניה והפרעת מצב רוח), פרנויות, אגרנות והזנחה גדולה (היגיינה אישית וסביבתית ירודות מאוד). "העבודה שלי ושל המדריכה מולה הייתה איטית ובסיסית. בפגישות, מטרות השיקום היו לנסות לדרבנה לסדר/נקיון/מקלחת/החלפת בגדים, למיין דברים בודדים, להתמודד עם השלכת חפצים, לדרבן אותה להפעיל מכונת כביסה, להוציאה מעט מהבית ולשלבה במועדון חברתי בשעות אחר הצהריים להפגת הבדידות".

בלאו ליווה גם אדם צעיר, כשרוני וספורטאי, שהקושי שלו היה בעיקר בייצור עצמאות כלכלית והתמדה ביעדיו האישיים או במסגרת תעסוקתית. "מטרות השיקום היו לנהל שיח על מציאת זוגיות מיטיבה, להתמיד בפגישות, לייצר מעקב פסיכיאטרי סדיר ומיטיב עמו, להתמיד בנגינה לשימור כשרונו. השיא היה להשלים תהליך מול יחידת השיקום המקצועי בביטוח לאומי, לטובת מימון של קורס מדריכי ספורט בווינגייט, במקביל לתחילת עבודה כמדריך פעילות ספורטיבית לילדים".

"הכל באווירה משפחתית, כייפית"

בלאו, בוגר תארים שניים בפסיכולוגיה תעסוקתית ושיקומית, מתגורר כבר כ-6 שנים בשכונת נווה שאנן בדרום תל אביב, ואחרי שעבד כשלוש שנים כמתאם טיפול, קודם לתפקיד הניהולי, והחל בו ביוני 2020. לצדו מנהל את "תבור" זאבי צוקרמן, עובד סוציאלי קליני, שעובד בחברה כבר-14 שנים.

הצוות המקצועי מונה 13 מתאמי טיפול, כולל המנהלים; חלקם פסיכולוגים שיקומיים וקליניים, חלקם בוגרי תארים בעבודה סוציאלית, וגם מתאמת טיפול בוגרת תואר שני בבריאות נפש קהילתית, שמרכזת את תחום קידום הבריאות הפיזית. בלאו מתאר את חברי הצוות כאנשים מיוחדים, מקצועיים ומסורים. ו"העבודה כצוות שמשלב אנשי טיפול ומקצוע מהכשרות שונות, מייצר שילוב ייחודי, המביא לשולחן מגוון דעות, והכל נעשה באווירה משפחתית, כייפית ומגובשת מאוד".

בצוות מועסקים גם 23 מדריכי שיקום, העובדים בצמוד למתאמי הטיפול, ומקבלים באופן שוטף הדרכות פרטניות על תפקידם ועבודתם. הצוות מסייע להם בענייני השגרה, וכותב תוכנית שיקום, שנתפרת כ"חליפה אישית" עבור כל אחד מהמתמודדים. אחריותו/ה של המדריך/ה היא ליישם את התוכנית ולהוציאה לפועל.

"מדריכי השיקום התותחים שלנו", מספר בלאו, "מעניקים לליווי פן נוסף, מותאם אישית לכל מתמודד, וזה עניין חדש בשנים האחרונות בתחום. בעבר היבטי השיקום התרכזו בעיקר בסטנדרט הקלאסי של מיומנויות משק בית, שילוב בתעסוקה, פנאי, תכניות לימודים ומעקב פסיכיאטרי. כיום המתמודד יכול גם להציב מטרות אישיות, דוגמת רצון לנצל את הפגישות בשביל ללמוד מיומנות חדשה. דוגמא טובה לכך היא אחת המדריכות הוותיקות שלנו, בוגרת תואר באומנות, לקחה במשך שנה שלמה את המתמודדת שלה למגוון לוקיישנים ולימדה אותה לצלם. לאחר השנה הזו, הן מתכננות להוציא לפועל תערוכת צילומים שלה. מדובר בתהליך מאוד מאוד ייחודי".

התנאים: משרה גמישה

בימים אלה מחפש בלאו אנשים שרוצים לעבוד עם אנשים: "אני מחפש גם מתאמי טיפול וגם מדריכים. על מנת להיות מדריך שיקום ועבודה צריך תעודת בגרות וריאיון קבלה. על מנת להיות מתאם טיפול חייב להיות בעל הכשרה בעבודה סוציאלית או בעל תואר שני בפסיכולוגיה / קרימינולוגיה, או טיפול באומנות, או ריפוי בעיסוק. העבודה של מתאמי הטיפול היא בין 100-50% משרה, ובנוסף לליווי המתמודדים היא כוללת גם ישיבות צוות, והדרכה של מדריכי השיקום.

משרת מדריכי השיקום גמישה ומתאימה גם לסטודנטים ואמהות. היקף המשרה נע בין 50% ל-100%. השכר השעתי מתחיל ב-32 שקלים לשעה והחזרי נסיעות, ולאחר שנה 34 שקלים לשעה. המשרה כוללת, כאמור, העשרות מקצועיות, ימי עיון והשתלמויות, ומאפשרת לקבל המלצה לתואר שני, על ניסיון בשדה בתחום בריאות הנפש.

למעוניינים: ניתן לפנות אל Shanydiyur@gmail.com