שר המשפטים גדעון סער (משמאל) חותם על תקנות השקיפות לאגודות עותומניות. משמאל: חברת הכנסת שרן השכל (תקווה חדשה). (צילום מסך מתוך עמוד הפייסבוק של השר גדעון סער)
אסף צבי
רכז מערכת
צרו קשר עם המערכת:
עדכון אחרון: 28.07.2021 | 18:16
שר המשפטים גדעון סער חתם היום (רביעי) על תקנות להגברת השקיפות באגודות עותומניות. התקנות יחייבו לראשונה את כלל האגודות הפעילות בישראל להגיש למשרד המשפטים דיווח שנתי על מגוון נושאים הקשורים באגודה, ביניהם דו"חות כספיים. איגודים מקצועיים הרשומים כאגודות עותומניות יהיו פטורים מהגשת דו"חות כספיים אם יגבשו הסדר שיאפשר לחבריהם לעיין בדוחות אלו, ויהיו פטורים מחשיפת הסכום העומד לרשות קרן השביתה שלהם.
אגודות עותומניות הן מוסדות ללא כוונות רווח המתקיימים מכוח החוק העותומני שנחקק ב-1909 ונמצא בתוקף עד היום. בישראל פועלות מאות אגודות כאלה, שהבולטות ביניהן הן איגודים מקצועיים וארגוני מעסיקים דוגמת ההסתדרות הכללית, הסתדרות המורים, ההסתדרות הרפואית, לשכת עורכי הדין ועוד, וכן קופות החולים.
דיווח שנתי על בעלי תפקידים ונתונים כלכליים
לפי התקנות החדשות, כל אגודה עותומנית תדווח לרשם העמותות במשרד המשפטים באופן חד פעמי על שמה, מטרותיה, מענה ופרטי התקשרות עמה, פרטים בדבר חברי ועד ומנהל כללי המכהנים בה, ותעביר את התקנון שלה. פרטים אלו ישמשו ליצירת מרשם של האגודות העותומניות הפעילות בישראל. בנוסף, תידרש כל אגודה להעביר דיווח מיידי על כל שינוי בפרטים אלו.
בנוסף תידרש כל אגודה עותומנית בדיווח שנתי, שיכלול דו"ח כספי בסיסי שיפרט את סך ההכנסות ומקורותיהן, ההוצאות בפילוח של הוצאות השכר, הלוואות שנלקחו ומאזן שנתי.
הדיווח השנתי יכלול גם פירוט של בעלי התפקידים באגודה ושל תאגידים בשליטתה; פרטים בדבר קרובי משפחה של נושאי משרה המועסקים בה או בתאגידים שבשליטתה, ועל עסקאות עם צדדים קשורים לאגודה; רשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה; פירוט תשלומי גמול, שכר והחזרי הוצאות ששולמו לחברי ועד, ועדת ביקורת או למנכ"ל, ופירוט אירועים חריגים או עניינים מהותיים אחרים שאירעו בשנת הדו"ח. כל הפרטים הללו יועמדו לעיון הציבור, בדומה לעמותות.
ארגוני עובדים יהיו פטורים מהגשת דו"ח ומהצגת קרן השביתה
לפי התקנות, אגודות עותומניות גדולות, שמחזורן גדול מחצי מיליון שקלים בשנה, יידרשו גם להגיש דו"ח כספי מפורט. עם זאת, אגודות שהן ארגוני עובדים וכן ארגוני מעסיקים יהיו פטורים מהגשת הדו"ח המפורט, בתנאי שינהיגו הסדר עיון לחבריהם ולמשלמי דמי הטיפול שלהם לעיון בדו"חות שיניח את דעת רשם העמותות.
בנוסף, בין אם יגישו לרשם את הדו"חות ובין אם יאפשרו לחבריהם לעיין בהם, ארגונים אלו יהיו פטורים מהצגת הסכום העומד לרשות קרן השביתה שלהם, נתון שעלול לשמש מעסיקים או את הממשלה כדי לאמוד את כוחו של הארגון לנהל מאבק נגדם.
התקנות קובעות גם הקלות מהגשת דו"ח כספי מפורט על אגודות קטנות, שמחזורן נמוך מחצי מיליון שקלים בשנה, ועל אגודות שהן קופות חולים בתנאי שעמדו בחובתן להגיש דו"חות למשרד הבריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
אמנות בינלאומיות מגינות על ארגוני עובדים מהתערבות המדינה
ב-1980 נחקק חוק העמותות שאסר על הקמת אגודות עותומניות חדשות אך התיר לאגודות שהיו קיימות להמשיך לפעול. בנוסף קבע החוק שארגון המקבל תמיכה מהמדינה חייב להיות רשום כעמותה. חוק העמותות מחייב כל עמותה בהגשת דו"חות שנתיים על פעילותן ומצבן הכלכלי לרשם העמותות ומקנה לו סמכויות פיקוח עליהן, בשונה מאגודות עותומניות שהפיקוח הממשלתי עליהן מצומצם יותר. מאחר שאיגודי העובדים אינם מתוקצבים על ידי המדינה אלא מדמי החבר, רובם נותרו רשומים כאגודות עותומניות עד היום.
פיקוח ממשלתי הדוק על איגודי עובדים עלול ליצור פגיעה בחופש ההתארגנות, מאחר שארגוני העובדים והממשלה נמצאים לעיתים משני צידי המתרס, בכובעה של הממשלה כמעסיק. לכן אמנות בינלאומיות, שגם ישראל חתומה עליהן, מגבילים את יכולת ההתערבות של הממשלה בנעשה בארגוני עובדים. במשרד המשפטים כתבו בדברי ההסבר לתקנות שהאפשרות לתת לחברי האגודה לעיין בדוחות הכספיים שלה כחלופה להגשת הדוחות, והאפשרות לחיסיון על קרן השביתה ימנעו את החשש מפגיעה בהתארגנות.
שר המשפטים: "לשקיפות יש ערך ציבורי"
לאורך השנים נעשו מספר נסיונות להגביר את הפיקוח הממשלתי על אגודות עותומניות, שנבלמו. בשנת 2018 הובילה שרת המשפטים דאז, איילת שקד, מהלך להעברת סמכות הפיקוח על אגודות עותמניות ממשרד הפנים למשרד המשפטים. במרץ 2019 היא פרסמה לתקנות להגברת השקיפות, אך עקב הסמיכות לבחירות הורה היועמ"ש כי יש להמתין עם החתימה עליהן לתום הבחירות. בתקופת ממשלת נתניהו-גנץ נמנע שר המשפטים דאז אבי ניסנקורן מקידום התקנות.
שר המשפטים גדעון סער אמר עם החתימה על התקנות כי הן "נועדו להחיל לראשונה על אגודות אלו חובות דיווח ושקיפות, ולעגן כללים שעל-פיהם יגישו דיווחים על פעילותן. אני רואה בתקנות הללו צעד ראשוני, חשוב והכרחי לקידום האינטרס הציבורי – יצירת שקיפות ציבורית ביחס להתנהלותן של אגודות באשר הן. לשקיפות יש ערך ציבורי, ואנו מתחילים היום שינוי חשוב".
