דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

לייצר פרופיל אלומיניום, לחנך למיחזור

100 עובדים במפעל "פרופאל" בגליל המערבי מייצרים פרופילי אלומיניום בשיטות מתקדמות וירוקות. השכר לא גבוה, אבל הם מרוצים | "זאת הרגשה טובה לעבוד פה", אומר פבל רוזנטל, "אנחנו חוסכים הרבה אנרגיה לעולם, ובסך הכל אנחנו עושים טוב לכדור הארץ"

פס הייצור במפעל. למצולמים אין קשר לכתבה  (צילום: חווה לוין)
פס הייצור במפעל. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: חווה לוין)
יעל אלנתן
יעל אלנתן
כתבת עבודה וצרכנות
צרו קשר עם המערכת:

"חלק מהבעיה במדינה היא שאין חינוך לתעשייה", אומרת נורית לוין-גלעד, "כל אחד רוצה להיות מהנדס או רואה חשבון. אנשים מעדיפים עבודות משרדיות וכלל לא חשופים לתעשייה. אין מספיק עובדים, גם מיומנים וגם לא מיומנים".

לוין-גלעד ואחיה יאיר לוין הם הבעלים והמנהלים של מפעל פרופאל, לייצור פרופילי אלומיניום, באזור התעשייה גורן בגליל המערבי. הם גדלו במשפחה של תעשיינים. אביהם, ירחמיאל לוין ז"ל, מחלוצי התעשייה בארץ, החל לעסוק בענף האלומיניום ב-1951, וילדיו מתגאים כיום בתהלכי ייצור מתקדמים ובעיקר ירוקים, במפעל שלהם, שהוקם ב-1997.

נורית לוין-גלעד ויאיר לוין. "בישראל אין חינוך לתעשייה, מעדיפים עבודות משרדיות" (צילום: חווה לוין)
נורית לוין-גלעד ויאיר לוין. "בישראל אין חינוך לתעשייה, מעדיפים עבודות משרדיות" (צילום: חווה לוין)

בפרופאל כ-100 עובדים, המועסקים בשני קווי ייצור של פרופילים ותבניות פרופילים, במחלקת מיחזור, בבית יציקה, במחסן האוטומטי ובאילגון (הגנה מפני קורוזיה). "יש לנו סבב בין העמדות, אז לא משעמם לנו", אומר ראובן ששי, משלומי, מנהל עבודה, 23 שנים במפעל.

"הנושא הירוק באמת בדם"

מדי יום מגיעות למפעל משאיות עמוסות בפסולת אלומיניום ופורקות אותה לקו מיון אוטומטי. הפסולת נחתכת לחתיכות קטנות, ומגנט גדול, על מסלול שינוע, מוציא ממנה את חומרי הברזל. אחר כך עובר החומר תהליך להפרדת אבק וניילון, ותהליך נוסף להפרדת פלסטיק וזכוכית. בסוף התהליך, מכשיר רנטגן בודק את ההרכב הסגולי של החומר, כדי לוודא שיש בו רק אלומיניום, וממנו מייצרים מטבע ענק מאלומיניום נקי.

קו הייצור (מימין למעלה), בולי האלומיניום, גלילי אלומיניום ממוחזר, התוצר הסופי - פרופיל מאלומיניום ממוחזר (צילום: יעל אלנתן, חווה לוין)
קו הייצור (מימין למעלה), בולי האלומיניום, גלילי אלומיניום ממוחזר, התוצר הסופי – פרופיל מאלומיניום ממוחזר (צילום: יעל אלנתן, חווה לוין)

"התהליך של יצירת 'בול אלומיניום' שווה ערך מבחינת איכות למפעל רגיל", אומר לוין, "היתרון שלנו הוא שהזיהום וצריכת האנרגיה הם רק 5% מיצירת המוצר".

עיקר גאוותם של האחים לבית לוין הוא במיחזור. ייצור אלומיניום גולמי (ראשוני) הוא תהליך שצורך הרבה אנרגיה וגורם לפליטת גזי חממה. בפרופאל משלבים אלומיניום ראשוני עם אלומיניום ממוחזר מפסולת, ויוצרים סגסוגת המותאמת למוצרים שונים. "הנושא הירוק הוא באמת בדם", אומרת לוין-גלעד, "המיחזור הגיע מהבית. אבא שלי תמיד מיחזר, ואצלו במפעלים תמיד היו ממחזרים. אין אצלנו כלים חד-פעמיים. אנחנו משתדלים למחזר הכל, גם ברמת הקרטונים". עוד על יתרונות המיחזור וחשיבותו בהמשך.

"משתדלים שתהייה אווירה של כולם ביחד"

העבודה במפעל מתבצעת במשמרות, והוא פועל כ-12 שעות ביום. "אם היו לנו מספיק עובדים", אומרת לוין-גלעד, "היינו עובדים מסביב לשעון". השכר לא גבוה. "עובדי ייצור מתחילים בשכר קרוב למינימום", היא מספרת, "אבל כל שנה יש דיון שכר, נותנים פידבק, וכמעט כולם מקבלים תוספת שנתית".

העובדים מגיעים בהסעות מרחבי הגליל. "העובדים מגוונים ומייצגים את כל אוכלוסיית הגליל", אומרת לוין-גלעד, "יש עובדים עם ניסיון ויש צמיחה והתפתחות של העובדים החדשים. לא מעט מנהלי מחלקות צמחו פה".

עבדאללה מוחמד מנהריה, מפקד על המכונה שמייצרת את פרופיל האלומיניום (צילום: יעל אלנתן)
עבדאללה מוחמד מנהריה, מפקד על המכונה שמייצרת את פרופיל האלומיניום (צילום: יעל אלנתן)

עבדאללה מוחמד, מנהריה, 14 שנה במפעל, עובד על מכונה שמייצרת פרופילים, כמעט ללא התערבות יד אדם. רצפת הייצור רועשת, והוא מפקח על פס הייצור עם אוזניות לראשו. למרות הרעש הוא נראה מרוצה: "אם אני לא מרגיש טוב, לא הייתי בא. טוב לעבוד פה".

איגור טרסקין מנהריה, עובד במחסן המפעל 18 שנים. "היום הכל ממוחשב, פעם הוא הכיר בעין כל פרופיל" (צילום: יעל אלנתן)
איגור טרסקין מנהריה, עובד במחסן המפעל 18 שנים. "היום הכל ממוחשב, פעם הוא הכיר בעין כל פרופיל" (צילום: יעל אלנתן)

איגור טרסקין, גם הוא מנהריה, עבד במחסן מאז הגיע למפעל לפני 18 שנים, וחווה את התפתחותו. בעבר היה מוריד במלגזה פרופילים מוכנים ממדפי המחסן. היום הכל ממוחשב. "הוא הכיר בעין כל פרופיל", מספרת לוין-גלעד, "וידע בעל פה את המספר הקטלוגי של כל פרופיל". לפני ארבע שנים הגיע לגיל פרישה, אבל הוא ממשיך לעבוד. "אין לי מה לעשות בבית", הוא אומר, "פה זה המשפחה שלי והבית שלי".

ראובן ששי, מנהריה, מנהל העבודה במפעל. "יש פה ביטחון תעסוקתי, שזה חשוב במיוחד באזור כמו שלנו" (צילום: יעל אלנתן)
ראובן ששי, מנהריה, מנהל העבודה במפעל. "יש פה ביטחון תעסוקתי, שזה חשוב במיוחד באזור כמו שלנו" (צילום: יעל אלנתן)

"פה אני מרגיש בבית", אומר גם ששי, מנהל העבודה. "אנחנו משתדלים שתהיה אווירה של כולם ביחד". הוא עובד, לדבריו, בין 200 ל-250 שעות בחודש. "המון שעות ביום, כל יום, במשך שנים. זה הדבר שהכי מהנה אותי. זה מקום עבודה טוב מאוד. יש פה ביטחון תעסוקתי, שזה חשוב במיוחד באזור כמו שלנו. מי שעובד פה מרוצה. אמנם השכר לא גבוה, ואפשר לשפר את נושא האירועים החברתיים, אבל בסך הכל מרוצים".

פבל רוזנטל, מטלאל, מנהל העבודה בבית היציקה. "אנחנו עושים טוב לכדור הארץ" (צילום: יעל אלנתן)
פבל רוזנטל, מטלאל, מנהל העבודה בבית היציקה. "אנחנו עושים טוב לכדור הארץ" (צילום: יעל אלנתן)

פבל רוזנטל, מהיישוב טלאל, מנהל את העבודה בבית היציקה. הוא הגיע למפעל לפני שנה, כעובד מיומן מתחום הפלסטיקה. "זאת הרגשה טובה לעבוד פה", הוא אומר, "אנחנו חוסכים הרבה אנרגיה לעולם, ובסך הכל אנחנו עושים טוב לכדור הארץ".

כל עובדי הייצור הם גברים. "מצער אותי שאין פה הרבה נשים", אומרת לוין-גלעד, "ניסינו לשלב בקווי הייצור נשים, אבל עכשיו כל העובדים הם גברים. צריך להביא מסה שתיצור שינוי, והאינטרס שלנו הוא לפתוח למי שיכול".

"בכל העולם ממחזרים היום"

השמירה על הסביבה חשובה, כאמור, לבעלי המפעל, המבקשים גם לעורר אליה מודעות. במשך שנים חומר ממוחזר נחשב, לדבריהם, פחות טוב. "היום יש יותר מודעות", אומרת לוין-גלעד. "אנחנו מנסים לחנך אנשים למחזר. בכל העולם ממחזרים היום. ב-2020 שליש מהאלומיניום שיוצר בעולם היה ממוחזר. חלון מבודד חוסך אנרגיה ומוריד את חשבון החשמל, אבל כשאתה קונה אלומיניום ממוחזר, אתה לא חוסך רק לעצמך כסף, אתה חוסך לכדור הארץ".

מערכת יציקת הבולים. "אנחנו יעילים ויודעים ליהנות מזה כלכלית" (צילום: יעל אלנתן)
מערכת יציקת הבולים. "אנחנו יעילים ויודעים ליהנות מזה כלכלית" (צילום: יעל אלנתן)

מיחזור מוצרי אלומיניום, ולא רק שאריות חומר ראשוני, מאפשר, לדבריהם, את הגדלת החיסכון האנרגטי. "לא חוכמה למחזר רק את שאריות האלומיניום הראשוני, לפני שהפך למוצר", מסביר לוין, "השאריות האלה לא יצרו עדיין טביעת רגל פחמנית. החוכמה היא להמשיך למחזר את מה שהיה כבר מוצר ועשה טביעת רגל".

מעבר ליתרון הסביבתי, המיחזור נותן יתרון בתהליך הייצור. "אנחנו לוקחים חומר, חוקרים  אותו, ויכולים לעשות התאמה מושלמת לתוצר הנחוץ", מסבירה לוין-גלעד, "אני מכירה את טיב החומרים, בוחרת את הסגסוגת לפי ההרכב המתאים. ככה יש לנו שליטה בתהליך ובכמות".

ואחרי כל אלה, מיחזור הוא עניין רווחי. "התמחינו בזה", אומר לוין, "אנחנו יעילים ויודעים ליהנות מזה כלכלית. כיום, כשיש בעולם מחסור בסחורות ובמתכות, זה חוסך לנו את השינוע היקר. יש לנו יתרון גדול שנותן לנו שליטה בתהליך ושליטה בתוצר".

מדוע לא כל יצרני הפרופילים ממחזרים?
לוין: "קדמה עולה כסף. לפני עשור, כל מי שניסה למחזר התייאש, עכשיו אין פשרות על איכות. יש עולם חדש, אם רוצים להתחרות בו צריך לשמור על פסגת הטכנולוגיה. הציוד הטוב מאפשר פחת יותר נמוך, שמאפשר ייצור של מגוון פרופילים גדול יותר, טיפולים תרמיים יותר איכותיים ומוצר יותר איכותי".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!