"אחרי שנה וחצי של משבר שבו נחשף המחדל של המדינה בדאגה לעצמאים ולעסקים הקטנים, הייתי מצפה מממשלת השינוי שחוק ההסדרים יכלול פרק שנותן התייחסות רצינית לקבוצה הזו", כך אמר לדבר נשיא ארגון העצמאים להב, רועי כהן.

"מי ששילם את המחיר הכבד ביותר במהלך תקופת הקורונה היו העצמאים והעסקים הקטנים, והם חייבים להיות בראש סדר העדיפויות". לדבריו, במערכת הבחירות האחרונה, כלל סיעות הבית התחרו על קולותיהם של כ-600 אלף העצמאים בישראל, שחוו את המשבר החמור בתולדות המדינה, ופיזרו להם הבטחות.

"יאיר לפיד פתח את שידורי התעמולה שלו ואמר שדמי אבטלה לעצמאים יהיו החוק הראשון שיעבור, עוד לפני החקיקה בנוגע לראש הממשלה. בימינה נבחר נציג מטעם העצמאים. ח"כ פורר ממפלגתו של שר האוצר ושרת התחבורה מיכאלי שכיהנו שניהם בראשות השדולה למען העסקים הקטנים והעצמאים – איפה כל ההבטחות הללו במבחן המציאות? אנחנו מוצאים עצמנו כל פעם כברבור השחור שמגיעים אליו רק בסוף התהליך, למרות ששילמנו את המחיר הקשה ביותר".

לדבריו, הרפורמה המוצעת בתחום הרגולציה ובמכון התקנים, היא בהחלט משמחת אך אינה מספיקה. "זה חשוב רפורמה שתוריד את יוקר המחיה בעוד חמש או עשר שנים, אבל בסוף ה-315 אלף פרילאנסרים שנפגעו כאן ועכשיו ומתקשים לעמוד על הרגליים, הם רוצים לדעת שיש להם רשת ביטחון, שהמדינה נמצאת שם בשבילם". 

רועי כהן. (צילום: רועי בר)

בין הסוגיות שהיה מצפה לראות בתקציב המדינה, ניצבת כמובן הדרישה להסדרת דמי אבטלה לעצמאים, אך גם קיזוז ההפסדים משנת הקורונה ממיסוי הרווחים בשנה הקרובה, מהלך שלדבריו נעשה במרבית המדינות המפותחות, הפחתת הארנונה לעסקים והכרה בהוצאות אש"ל, רכב וריבית על משכנתא, או שכירות לצורכי מיסוי העסקים הקטנים והבינוניים.  

"באים אלי מתווכים שאומרים לי שאת רוב העסקאות שלהם הם סוגרים בבתי קפה, אז למה זה לא הוצאה מוכרת? טכנאי מזגנים מנסים להבין למה הרכב איתו הם עובדים איננו מוכר? כל הדברים הללו הם לקונות שחייבות תיקון כבר שנים, ועכשיו חוק ההסדרים היה אמור להיות ההזדמנות להתייחס אליהן. כל זה מעבר ליצירת רשת הביטחון הבסיסית, שתיתן מענה לעצמאי אם חלילה הפך מובטל או חלה במחלה קשה".

העסקים הקטנים לדבריו, סובלים כעת מקשיי אשראי מול הבנקים בשל ירידת המחזורים שלהם בתקופת הקורונה. "היינו מצפים לראות פרק שיעסוק בקרן להלוואות בערבות מדינה, כזו שתיתן למוסדיים תמריצים לתת הלוואות לציבור העסקים הקטנים כדי שיוכלו להמשיך ולהצמיח את המשק". 

על רפורמת הייבוא אמר כהן שהוא מעריך שתוכל לסייע לחלק מהעסקים להכנס לתחום הייבוא בצורה קלה יותר – אבל היא באה במחיר של פגיעה חמורה ולא מידתית ביצרנים המקומיים. "לא יכול להיות שליצרן בחו"ל יהיה פטור ממע"מ, בעוד היצרן הישראלי משלם גם את העלויות הנלוות וגם מע"מ. צריך לדאוג שהתחרות תהיה הוגנת". 

כהן מתייצב בסולידריות עם מאבק החקלאים הצפויים להפגע קשות מהרפורמה, ואומר: "בעיניי גם החקלאים הם עצמאים. בסוף זה אנשים שמנהלים משק ומתנהלים מול גופים גדולים וחזקים מהם בהרבה כמו רשתות השיווק. חקלאי כזה שמתפרנס מעיבוד האדמה שלו, אין לו מקור הכנסה אחר. אם מייצרים מחר תחרות לא הוגנת שאין לו הכלים להתמודד איתה, מחסלים בעצם ענף שיש לו חשיבות אסטרטגית בהיבט של הביטחון התעסוקתי, וגם דוחקים את האנשים החוצה משוק העבודה. רפורמה שכזו ראוי היה לעשות רק בהידברות כדי לוודא שאנשים באמת נשארים במקצוע ולא נדחקים החוצה".

לסיכום מבקש להב להזכיר את אחד הענפים המרכזיים שנפגעו בתקופת הקורונה, שאף הוא איננו מקבל מענה במסגרת התקציב המתגבש. "ממשלת ישראל מפקירה את ענף התיירות, את מורי הדרך, סוכני הנסיעות, חברות ההסעות וכל העסקים הנלווים. הענף הזה עדיין משותק ללא תיירות נכנסת, בשל החלטות הממשלה. איך אפשר שהמדינה מונעת מאנשים לעבוד, אבל גם לא נותנת שום מענה? אנשים פשוט תלויים באוויר, בלי חל"ת ובלי הכשרות – ומה יהיה ביום שבו התיירות כן תפתח מחדש? הממשלה התחייבה שהאנשים הללו יקבלו מענה. שר התיירות, שר האוצר וראש הממשלה חייבים להתייצב בפני האנשים הללו ולדאוג להם".