הממשלה תדון היום (ראשון) בהצעת התקציב וחוק ההסדרים שהכין משרד האוצר. תקציב המדינה היא ככל הנראה ההחלטה החשובה ביותר שעומדת בפני הממשלה, והיא עולה בחשיבותה כמעט על כל החלטה אחרת שהיא עשויה לקבל. באוצר מציעים לממשלה "להגדיל הן את ההוצאה המותרת והן את הגירעון המותר", אבל נראה שמדובר בעיקר במס שפתיים.

משרד האוצר פרסם ביום שישי בצהריים את הצעת התקציב לשרים, רק 48 שעות לפני הדיון בממשלה, אבל לא הבהיר מה יהיה גודל התקציב המוצע. מההצעה עולה שגודל התקציב צפוי לעמוד על כ-432 מיליארד שקלים, כשההוצאה האזרחית תעמוד על 335 מיליארד שקלים.

על אף טענת האוצר, לא מדובר בגידול ניכר לעומת השנים האחרונות. תקציב 2020, שהיה תקציב המשכי ומצומצם, עמד על 411 מיליארד שקלים, נהנה מתוספת של 85 מיליארד כחלק מ"קופסת הקורונה". 496 מיליארד שקלים בסך הכול. כך שהתקציב שהגיש האוצר בלי קופסה מיוחדת לקורונה והשלכותיה, מהווה למעשה קיצוץ ביחס למשאבים שהושקעו במשק בשנה שעברה.

גידול של 5% ביחס לבסיס התקציב של 2020 הוא קטן, והתקציב הולם את התכניות ארוכות הטווח של האוצר. לעומת בנק ישראל, שהציע לייצב את יחס החוב תוצר על 86% בשנת 2025, כוונת האוצר לחזור ליחס חוב תוצר נמוך מאוד שיעמוד על 70% ב-2025. פער של 160 מיליארד שקלים בתקציב המדינה.

באוצר מתכננים לחזור גם למתווה יורד של הגירעון, ולהביא אותו לרמה של 1.5% בשנת 2025. כדי להימנע מקיצוץ בלתי אפשרי כבר עכשיו, האוצר מציע להגדיל את יעד הגירעון באופן חד פעמי בשנת 2022, ולהתחיל את הירידה החל מ-2023.

משרד האוצר בעמדת מיעוט

התנגדות משרד האוצר להרחבה משמעותית של הוצאות המדינה היא עמדת מיעוט בקרב הגופים הכלכליים בעולם. קרן המטבע הבינלאומית קראה כמעט בכל הזדמנות מאז 2020 להגדלת ההוצאות הממשלתיות באופן ניכר.

גיטה גופינאת, הכלכלנית הראשית של קרן המטבע, כתבה בטור לעיתון הכלכלי הבריטי "פייננשל טיימס" ש״ממשלות יכולות לתמוך באופן אקטיבי בביקושים על ידי הוצאה תקציבית, ובהשקעות בקנה מידה גדול בתשתיות בריאות, תשתיות דיגיטליות ותשתיות אנרגיה ירוקה״, שכן ״הוצאות מהסוג הזה מייצרות מקומות עבודה, מעודדות השקעה פרטית ומניחות את התשתית להתאוששות חזקה וירוקה יותר״.

מנכ"לית הקרן קריסטלינה גורגייבה הלכה צעד אחד רחוק יותר וקראה באופן חד משמעי להגדיל את החוב בטווח הנראה לעין, ולהימנע בכל מחיר מקיצוצים מוקדמים מדי. ״אם נוציא את הפקק מהר מדי נסתכן בפגיעה עצמית אנושה״ אמרה גורגייבה,  בהתייחס לאפשרות של הקטנת ההוצאה האזרחית.

גורגייבה הביעה תמיכה במדיניות תקציבית מרחיבה למרות הזינוק האחרון ברמות החוב הממשלתיות, וקבעה כי ״עכשיו הזמן להגדיל את החוב״. מנכ"לית הקרן אף המליצה להרחיב את הסיוע שנותנות מדינות העולם לאזרחים: ״צריך לעשות עוד כדי להתמודד עם העלייה ברמות העוני, אי השוויון והאבטלה, וכדי לקדם התאוששות כלכלית״.

חוקרים בכירים בקרן המטבע הבינלאומית, בהם סגן מחלקת המחקר של הארגון ג'ונת'ן אוסטרי, פרסמו לאחרונה מאמר שבחן את ההשפעות של המדיניות הכלכלית ביום שאחרי מגפות על פי נתונים שנאספו במדינות שבהן התקיימו התפרצויות דומות בשנים האחרונות. המסקנה: קיצוצים מוקדמים מדי בהוצאות הממשלה או הימנעות מהגדלת ההשקעה הממשלתית אחרי המשבר הבריאותי מגדילים את הפערים הכלכליים כתוצאה מהמשבר, לעומת הגדלת ההשקעה הממשלתית בתמרוץ המשק, שמביאה לצמצום הפערים.

"הממצא המרכזי הוא שקיצוצים תקציביים מוקדמים או היעדר הרחבה תקציבית מספקת בסיום המגפה מגבירים את העלייה ברמות אי השוויון", כותבים החוקרים. "לעומת זאת, מדיניות של הרחבה תקציבית ביום שאחרי המגפה הקטינה באופן ניכר את העלייה ברמות אי השוויון".

החוקרים מצביעים על כך שהשקעה ממשלתית יכולה לתרום להתאוששות משקי בית עניים, שנפגעים יותר ממשברים כמו הקורונה. לטענתם, השקעה גדולה בתכניות רווחה, אבל גם השקעה בתמרוץ המשק אחרי המשבר, יכולים להביא להתאוששות מהירה יותר של משקי בית עניים, ולתרום לצמצום הפערים שנוצרו בזמן המשבר הבריאותי עצמו.

גם הבנק המרכזי של אירופה הפך לחלוטין את עמדתו בנוגע להוצאות ממשלתיות. הבנק תמך בביטול הכללים הפיסקליים באיחוד בגוש האירו, ובהקמת קרן של 750 מיליארד אירו למימון תכניות השקעה גדולות במדינות החברות. קריסטין לאגרד, נגידת הבנק, הבהירה מספר פעמים את עמדתה שההוצאה הממשלתית המוגברת צריכה להמשיך להתקיים גם ב"טווח הבינוני".

קשה להאמין שמישהו מאותם כלכלנים בכירים היה מאשר את התקציב כפי שהוא צפוי להיות מוגש לממשלה היום. בישראל, השיח הכלכלי עדיין תקוע בתקופה שלפני המשבר הקורונה, והציבור הוא זה שישלם אתא המחיר.