נייר עמדה שפרסמה היום (ראשון) ההסתדרות הרפואית (הר"י) מתריע ששורת סעיפים בחוק ההסדרים, שנוגעים למערכת הבריאות, "מהווים פגיעה אנושה ובלתי מידתית בציבור כולו" ויגרמו נזק למערכת כולה. "ההסתדרות הרפואית, כתמיד, תדאג לרווחת מערכת הבריאות הציבורית ולציבור המטופלים", כתב פרופ' ציון חגי, יו"ר הארגון, "ולא תוכל לעבור לסדר היום על ניסיונות לפגוע באופן חד צדדי הן בשירות הרפואי שניתן כיום לציבור והן בהון האנושי עליו, ורק עליו, נסמכת המערכת".
רפורמה אחת שכלולה בחוק, עליה מוחה ההסתדרות הרפואית היא זו הנקראת "קיצור תורים וייעול ניצול המקורות במערכת הבריאות הציבורית". לטענת משרד האוצר, ביטול תורים לרופאים מומחים ברגע האחרון הוא גורם משמעותי לבעיית התורים ארוכים. המשרד מציע לפתור את הבעיה דרך התניית קביעת תורי ייעוץ בכל התחומים בהפנייה מרופא המשפחה.
לטענת הר"י, ההצעה תקשה על קביעת תורים בעיקר על המטופלים העניים ותגביר את העומסים על רופאי המשפחה. "הצעת האוצר מחייבת בירוקרטיה נוספת בצורת הפנייה של רופא המשפחה לרופא היועץ כאשר כבר היום רפואת המשפחה סובלת ממחסור חמור של רופאים ומעומס בלתי סביר", נכתב בנייר העמדה.
על פי ההסתדרות הרפואית, "מדובר, בסופו של דבר, בבירוקרטיה מיותרת שפסה מהעולם מזה שני עשורים. מובן שגזרה זו תפגע בעיקר באוכלוסיות המוחלשות שלא יוכלו לשלם את עשרים השקלים הדרושים לביקור אצל רופא יועץ ללא הפניית רופא המשפחה".
הצעה נוספת שהביא האוצר בחוק ההסדרים היא להטיל מיסים על ביטוח בריאות פרטי. לטענת הר"י: "כל היטל או מס, גבוה ככל שיהיה, לא ימנע מאלה שידם משגת לקבל את השירותים הפרטיים, אבל הוא כן ימנע זאת מציבור מעמד הביניים, שעשה את הדבר האחראי למען בריאותו ורכש את שירותי השב"ן (שירותי בריאות נוספים, הביטוחים המשלימים, ד.א) שמציעות קופות החולים או ביטוחים פרטיים, מלקבל את השירותים בעת מצוקה".
באוצר מבקשים גם להכפיף את תאגידי הבריאות, דרכם מתבצעת הפעילות הפרטית של בתי החולים, לממונה על השכר, למרות שלא מדובר בגופים שנתמכים על ידי המדינה. בהסתדרות הרפואית מחו על הרעיון והזכירו שכשדרשו בעבר להכיר בעובדי התאגידים כעובדי מדינה, ולהשוות את ההסכמים הקיבוציים שלהם לאלו של הרופאים עובדי המדינה, התעקש האוצר שמדובר בגופים עצמאיים שאינם חלק מהמגזר הציבורי. כעת, טוענים בהר"י, "מבקש האוצר באמצעות החקיקה להתערב בענייניהם ולהגביל את שכר העובדים ותנאיהם".
סעיף נוסף בחוק ההסדרים דורש שהנהלות בתי חולים וקופות החולים יעמדו בדרישות תקציביות ויהיו כפופות לסנקציות, כולל פיטורים, על ניהול תקציבי לקוי. "קשה להבין כיצד לאוצר זיכרון קצר כל כך, כיוון שאילו הסעיף הזה היה נכנס לתוקפו לפני שנה לא ניתן לשער היכן מדינת ישראל הייתה", נכתב בנייר העמדה של הר"י, "מיד עם פרוץ המגפה הנהלות הקופות ובתי החולים לא חשבו לשנייה על שאלת התקציב והבינו כי עליהם לעשות הכל כדי להציל חיי אדם ולהגן על מדינת ישראל מפני המגפה המשתוללת."
בהר"י ציינו שמדובר בהצעה שכבר עלתה מספר פעמים בעבר אך תמיד נמשכה בסופו של דבר. "מעבר לסטירת הלחי הניתנת למערכת הבריאות ולדמורליזציה שעלולה להתפשט בקרב הצוותים הרפואיים", טענו בארגון, "יש לזכור שכל סוגיית התקציב הוא נושא מלאכותי בלבד הנקבע על ידי האוצר, הוא הקובע כמעט את כל סעיפי ההוצאות (מחיר יום אשפוז, הנחות הניתנות והוצאות השכר) ואת סעיפי ההכנסות. על כן, עמידה או אי עמידה בתקציב הוא נושא שרירותי לחלוטין."
