ממשלת ישראל אישרה היום (שני) פה אחד החלטה תקדימית ליצירת מנגנון לתמחור הפחמן, שיהווה את אבן הראשה בתכנית היישום להגעה ליעדי הפליטות של גזי החממה של ישראל.
לפי הודעת המשרדים, התכנית תיכנס לתוקף ב-2023, וצפויה לייקר בהדרגה את החשמל בכ-5%. מדובר בשינוי דרמטי לעומת הטיוטה, שקבעה ייקור הדרגתי של עד 30%, בשל ההישענות העצומה של ישראל על דלקים שגורמים לפליטת גזי חממה.
תמחור פליטות פחמן הוא מנגנון שקיים בכמחצית ממדינות ה-OECD. בעולם כיום קיימים בעיקר מנגנוני סחר בפליטות פחמן מותרות, שהוא מנגנון שונה ממה שמוצע בישראל.
כך למשל, טסלה מקבלת תשלומים ממפעלים וחברות רכב אחרות, שרוכשות ממנה מכסות פליטה עבור רכבי הבנזין והסולר שהן מייצרות.
גם המנגנון הישראלי למס פחמן וגם מנגנוני סחר בפליטות לא מבטיחים הפחתת פליטות, אלא יוצרים מערך תמריצים כלכלי לטובת משימה זו. ההחלטה אמורה לקדם את היעד לאומי שבמסגרתו עד 2050 יופחתו פליטות גזי החממה לפחות ב-85% לעומת 2015.
תמחור ראשוני וזול מאוד לעומת ההשפעה האמיתית של פליטות הפחמן
המנגנון לתמחור הפחמן הוא ביסודו מנגנון לגילום פנימי של עלויות חיצוניות, כלומר העלות המשוערת של השפעת הפליטות על הבריאות, החקלאות ומשק המים.
קביעת תג מחיר כלכלי לפחמן היא הליך מסובך במיוחד, שכן לא מדובר בזיהום אוויר, אלא בגז חממה. השפעתו המזיקה על אפקט החממה עולה ככל שריכוז הפחמן באוויר גבוה יותר. לכן, תמחור נכון אמור להגביר את מס הפחמן עד שתצליח האנושות לדלל את הריכוזים, מהלך שלא צפוי לקרות בשני העשורים הקרובים.
אף על פי כן, ישראל תקבע מנגנון ראשוני וזהיר, שבו לא יוטל מס נוסף על בנזין, סולר ופחם, שכבר היום ממוסים בכבדות, אלא רק על גז. מכיוון שכ-70% מהחשמל בישראל מיוצר מגז, מדובר בייקור הדרגתי של תעריף החשמל ב-5%. בטיוטה המקורית דובר על ייקור של עד 30% בתעריף החשמל, במתכונת של גילום גבוה יותר של מס הפחמן.
לתצורת המיסוי הזו אין השפעה על הכנסות מאגרי הגז והוא לא ייגבה מהם, אלא מלקוחותיהם, מה שיגלגל אותו לתוך תעריף החשמל. עם זאת, ככל שתהיה הפחתה בפליטות, היא תבוא במשולב עם הפחתת זיהום אוויר, מה שיצמצם פגיעה בבריאות האדם, בעלי החיים והצומח, וכך יחסוך הוצאות כלכליות רבות שקשורות בתחלואה ותמותה מזיהום אוויר.
תמחור פליטת הפחמן משריפת דלקים יהיה באמצעות מנגנון מס הבלו. התמחור על הפחם, הגפ"מ, המזוט, הפטקוק והגז יחל ב-2023 ויפנים בצורה והדרגתית את העלות החיצונית של הפחמן עד 2028. מס הבלו על הדלקים לתחבורה (סולר ובנזין) לא יעלה, בנימוק שכבר כיום מסי הבלו על דלקים אלו הם מהגבוהים במדינות ה-OECD, אבל החלק היחסי של מחיר הפחמן במסי הבלו יפורסם.
במשרד להגנת הסביבה פרסמו מסמך מדיניות מפורט בנושא שלפיו מס הפחמן על דלקים ימסה 80% מפליטות הפחמן. ביחד עם הליכים נוספים למיסוי פליטות מפסולת ומגזי קירור יהיה ניתן למסות כ-95% מפליטות הפחמן.
התכנית מוגדרת עד 2028, וככל הנראה, 5% זו רק ההתחלה. ככל שמדינות אחרות יישמו מס דומה בשיעור גבוה יותר, ישראל תידרש להתאים את עצמה ולהגדיל את המס אפילו יותר.
פגיעה בתעשייה ובשכבות החלשות
לפי הודעת המשרדים, ההחלטה תעוצב לשמירת העיקרון של "אי-פגיעה בתחרותיות של התעשייה הישראלית". מדובר בהצהרה לא מעשית. יישום עיקרון זה מחייב תיאום עם שותפות הסחר של ישראל, בעיקר מול סין, האיחוד האירופי וארה"ב, על מנגנונים הדדיים, שלא עומדים כרגע על הפרק ואפשריים רק בעתיד. כלומר, בטווח הקצר תתרחש פגיעה בתעשיות כמו ייצור כימיקלים, תעשיית הפלסטיק, טקסטיל ובייחוד בענף המלט. בטווח הארוך, צעדים דומים צפויים לגרום לתיאומי מסים בין מדינות ולתמרץ מעבר לכלכלה דלת פחמן.
השלכה נוספת של ייקור החשמל היא פגיעה בכלל הציבור, שתהיה חמורה יותר בשכבות החלשות. כבר היום, השימוש בפחם במשק החשמל עומד על המינימום בהוראת שר האנרגיה, ללא קשר למיסוי כזה או אחר. לציבור הרחב אין כיום אפשרות לצרוך חשמל נקי יותר או פחות מפליטות פחמן, אלא רק לצרוך פחות חשמל, שצפוי להתייקר.
המשרדים הודיעו שהם מתכוונים לסייע לשכבות החלשות לעבור לאנרגיה נקייה, אבל לא הציגו את השיטה לכך. בהודעת השרים נכתב: "ייקבע מנגנון שיקל על המעבר לאנרגיה נקייה עבור השכבות החלשות, בהובלת משרד האנרגיה, משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה. בהקשר זה ייבחנו אמצעים שונים שנוסו בהצלחה בעולם".
לשם הגנה על השכבות החלשות אין עדיין תכנית פעולה, אלא רק החלטה על הקמת צוות בין-משרדי שיקבע בעתיד מנגנון שיטפל בכך.
בינתיים הודיעה שרת האנרגיה קארין אלהרר: "קביעת מנגנון להקלת המעבר לאנרגיה נקייה והתייעלות אנרגטית לעשירונים התחתונים דרך יצירת קרן סיוע, היא הדרך היחידה להבטיח שבניסיון שלנו להצטרף לסטנדרט העולמי של מיסוי פחמן, לא נשכח את הערבות ההדדית שמאפיינת אותנו הישראלים. בנוסף, נשקיע בתכניות להתייעלות אנרגטית ובאנרגיות מתחדשות כדי לקדם את המעבר למשק אנרגיה אמין ודל פליטות פחמן".
בדיקת 'דבר' לגבי מתחמי דיור ציבורי מצאה שכיום יש בעיה רגולטורית שלא מאפשרת גלגול הטבות כלכליות שבעלי בתים פרטיים מקבלים בעקבות התקנת מערכת סולארית פרטית.
הזכאות היום לחשמל מוזל באמצעות פאנלים סולאריים על הגג שמורה לצרכן פרטי. כלומר, ההנחה מוצמדת לדייר, שלא רשאי להתקין בעצמו מערכת סולארית על גג של דירה שאינה שלו אלא שייכת לתאגיד דיור ציבורי. לו החברה המשכנת מתקינה מערכת שכזו, אין כיום הסדרה תעריפית שמאפשרת לדיירים ליהנות מחשמל מוזל.
משק החשמל לא יושפע ישירות
ההגבלות העיקריות על תוספת חשמל מאנרגיות נקיות במשק החשמל קשורה כיום במגבלותיה של רשת החשמל ובהליכים בירוקרטיים, ולא בסוגיית התמחור.
מס הפחמן עשוי לשפר מודלים כלכליים של הסבות חימום ביתי ותעשייתי לחשמל, התקנות מערכות סולאריות פרטיות, הסבות תעשייה לחשמל והתייעלות אנרגטית. אלא שכאן נמצא גם אבסורד: רק אחרי האצתו של המעבר לאנרגיות מתחדשות במשק החשמל, כשהחשמל יהיה נקי הרבה יותר, תהיה תועלת כלכלית מקסימלית למעבר בתעשייה מדלקים לחשמל.
בטווח הקצר, המס ייקר את החשמל, שימשיך להיות מזהם ופולט פחמן בעשורים הקרובים. כלומר, ייקור החשמל מקזז חלק מהתועלת שבייקור הגז, המזוט וגז הבישול. המוצא היחיד לכך הוא הפיכת ייצור החשמל לנקי במהירות מקסימלית, כדי להצליח להשיג את שתי המטרות: חשמל נקי יותר ומיסוי מופחת.
"הצעד שאנו מביאים היום הוא היסטורי ומיישר קו עם המדינות המפותחות שנאבקות במשבר האקלים", אמר שר האוצר אביגדור ליברמן. "נמשיך לייצר תכניות שימנעו נזקים כלכליים-סביבתיים ויביאו לתועלת משקית משמעותית בטווח הארוך".
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג אמרה: "משבר האקלים הוא סיכון גלובלי בסדר גודל שאינו מוכר לאנושות. רק בשבועות האחרונים אנו עדים לשריפות הענק וגלי החום חסרי התקדים שהיכו בצפון אמריקה והשיטפונות ההרסניים במדינות אירופה שהובילו למותם של מאות ולנזקים של מיליארדי אירו. בכך ישראל מצטרפת לשאר המדינות שפועלות לעבור לכלכלה נקייה ויעילה, כדי להיות ערוכה להשלכות משבר האקלים. אני גאה בצעד חשוב זה, שיותר מכל, נותן תקווה לילדים שלנו ולדורות הבאים".
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי אמרה: "מדינת ישראל מודיעה היום על צעד דרמטי במאבק העולמי בשינוי האקלים. אנחנו רוצים לעודד, לתמרץ ולהוביל לשינוי התעשייה הישראלית, ולעבור משימוש בדלקים מזהמים לדלקים נקיים בצורה אחראית. זיהינו חשיבות בעידוד השקעות והטמעת מו"פ בתעשייה שיאפשר את המעבר החשוב. מדינת ישראל צריכה והולכת לצעוד בחזית נושא חשוב זה".
