ההחלטה השרירותית של האוצר לקצץ רוחבית במשרדי הממשלה כנגד העלאת תקציב הבריאות, לא מתבססת על אף נתון. באוצר ביקשו לגבות תג מחיר על הגידול המוצדק בתקציב הבריאות מיתר השירותים שניתנים לאזרח. אין פה מחשבה על התאוששות המשק הישראלי מהמשבר בכל תחומי החיים, אלא רק אותו מאמץ ישן ומוכר: למנוע עד כמה שאפשר את הגידול במסגרת התקציב.

השמרנות התקציבית במשרד האוצר תעלה למשק הישראלי כ-2 מיליארד שקלים. אזרחי ישראל ירגישו אותם בבטן, ובהיעדר שירותים מתפקדים.

הקיצוץ הרוחבי של 1.5% במשרדי הממשלה מגיע לסכומים גדולים מאוד. במשרד החינוך מדובר בקיצוץ של קרוב למיליארד שקלים. אחרי שנה כמעט בלי לימודים בבתי הספר, עם פערים עצומים בקריאה ובכתיבה של תלמידי הכיתות הנמוכות, יקוצצו 998 מיליון שקלים מתקציב החינוך הציבורי.

במשרד לביטחון פנים מדובר בקיצוץ של כ-300 מיליון שקלים. אחרי שרחובות הערים המעורבות בישראל עלו באש; אחרי הביקורת על היעדר מספיק שוטרים בשביל להשתלט על אירועי טרור בתוך הארץ פנימה; קיצוץ עתק בתקציב המשרד לביטחון פנים.

משרד המשפטים יקוצץ ככל הנראה בכ-60 מיליון שקלים. שמירה על שלטון החוק מתבטאת גם בשיפור השירות הצולע והאיטי של מערכת המשפט לאזרח – בהגדלת תקציבים, לא קיצוצם. משרד הרווחה יקוצץ ב-143 מיליון שקלים, בעוד שארגוני הרווחה מדווחים על מצוקה פיזית ורגשית חמורה בשכבות החלשות כתוצאה מהקורונה.

***

לפני קצת יותר משבועיים הציג משרד האוצר לשרים הצעה לתקציב שעמדה על 449 מיליארד שקלים. מדובר היה בגידול מסויים מעבר למגבלת ההוצאה לאותה שנה שעמדה על 438 מיליארד שקלים. תקציב שמתבסס על חוקי ההגבלה האוטומטים היה דורש קיצוץ של יותר מ-27 מיליארד שקלים מתקציב 2020, ואפילו באוצר הבינו שזה לא אפשרי. הסוס צריך לרעוב, לא למות.

מה עשו באוצר? ערכו שינוי טכני בהצמדה ל״מגבלת ההוצאה״, כך שהתקציב יגדל. השינוי איפשר עוד 11 מיליארד שקלים ב-2022, והגדלת הגירעון מ-2% ל-3.5%. במילים אחרות, אם אפשר להגדיל באופן שרירותי את התקציב, אז למה להסתפק רק ב-11 מיליארד? למה לא 15 או 20? למה נדרש קיצוץ במערכת החינוך ובמשטרה?

במהלך הדיון בממשלה השרים דרשו משאבים לטובת משרדיהם, אבל האוצר כבר קבע את הסכום מראש. כל ״הישג״ של משרד, בא על חשבון קיצוץ במשרד אחר. משחק סכום אפס. השרים לא העיזו לפרוץ את המסגרת שקבעו כמה פקידים באוצר. הדיון מבחינת השרים הוא בכלל לא על גדול העוגה, אותה הם לא יכולים לקבוע מבחינתם, אלא רק משיכות חבל בתוך התקציב. הורוביץ, היחיד שהתעקש על תקציב משרדו, זכה.

אנשי האוצר המיומנים והבקיאים במספרים עשו לשרים החדשים בית ספר, ולא חרגו כמעט ממה שנקבע כבר לפני שבועיים. השרים לא השיגו כמעט שום דבר. אחרי דיונים של לילה שלם, התווספו לתקציב 3.5 מיליארד שקלים, והוא יעמוד על 452.5 מיליארד שקלים בלבד.

***

ההתעקשות של האוצר על המספר השרירותי שאותו קבע מראש לתקציב, מביא את ישראל לקיצוץ רוחבי בניגוד לכל המלצות הגופים הפיננסים העולמיים. דווקא בזמן היציאה מהמשבר הכלכלי הקשה ביותר בהיסטוריה של ישראל.

בהחלטה לכפות קיצוצים על המשרדים, האוצר הולך נגד דברי ההסבר שהוא עצמו כתב במסמך התקציב: ״לעיתים עולה הצורף לאזן בין חיזוק האיתנות הפיסקלית לצורך עמידה במשברים בטווח הבינוני והארוך ובין צרכי המשק בטווח הקצר. הדבר נכון במיוחד בשנים שבהן צמיחה נמוכה יותר ובעת התאוששות ממשבר מקרו כלכלי״. הנייר סובל את הכול.