"היבוא (של תוצרת חקלאית) עתיד לפגוע בייצור המקומי ולהגביר את התלות בגורמי חוץ, מה שעלול להביא להתייקרות המוצרים מחד, ולסכן את כולנו בעיתות משברים מאידך", כך הזהירו היום אנשי הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא. הדברים נכתבו בהתייחסות שנשלחה לאגף התקציבים במשרד האוצר בנושא הרפורמה החקלאית שמנסה המשרד להעביר בחוק ההסדרים.

הפורום, גוף מקצועי ועצמאי של חוקרים מהמובילים בתחומם, המנסח מדיניות ומייעץ לגורמי ממשל בארץ ובחו"ל בכל הנוגע לקידום ביטחון תזונתי ומערכות מזון בריאות ובנות קיימא טען כי "יבוא תוצרת חקלאית אינו פתרון קסם להורדת מחירים לאורך זמן, ובמיוחד במדינת אי קטנה כישראל, אשר תלויה בעיקר בהובלה ימית ואינה צרכן גדול ואטרקטיבי שהיצרנים רוצים בהכרח ביקרו".

"מעבר לכך, מאחר שחלק גדול מהמחיר לצרכן הינו בשל עלויות השיווק, גדול הסיכון שהמשווקים הם אלה שיגרפו לכיסם את הפחתת המכסים, כפי שקרה גם בעבר", הוסיפו.

בפורום הזהירו שלאור משבר האקלים והשפעתו על גידול המזון בעולם, הרפורמה עלולה לגרום למחסור במזון טרי ובריא. "אם אספקת המזון הטרי תהיה תלויה ברובה בייבוא, קיים איום ממשי לפגיעה משמעותית בביטחון המזון של ישראל", נכתב בנייר העמדה שהועבר לאוצר, "ההסתברות לסיכונים אלה גוברת ועלולה להפוך לממשית כבר בעתיד הקרוב, לאור שינוי האקלים ועליית התכיפות של אירועי קיצון כמו טמפרטורות חריגות, שריפות, הצפות ובצורות חסרות תקדים באזורים מרובים בעולם שפוגעים כבר בשנים האחרונות בתפוקות גידולים חקלאיים".

"החקלאות הישראלית מגדלת את רוב המזון הטרי הנדרש"

"לא זו בלבד שפתיחת השוק לייבוא מסכנת את ביטחון המזון הלאומי בישראל, ושיעילות המהלך המוצע להורדת יוקר המחיה מוטלת בספק", כתבו אנשי הפורום, "אלא שראוי להדגיש שהחקלאות הישראלית מגדלת כיום את מרבית המזון הטרי הנדרש לאוכלוסייה".

"תמיכות משמעותיות בחקלאות, בהתאם להמלצות התזונה", הוסיפו, "יאפשרו אספקה מקומית של חלקים משמעותיים מליבת התזונה המומלצת גם בעתיד".

בפורום מתחו ביקורת על העובדה שהרפורמה גובשה על ידי האוצר באופן חד צדדי, ללא שיתוף הגורמים המקצועיים במשרד החקלאות, או החקלאים עצמם. בפורום ציינו שמנגנון התמיכה הישירה שמציע האוצר, בסך של 100 שקלים לדונם, הוא רק חלק קטן מסך מנגנוני התמיכה באיחוד האירופי, וכינו את גישת האוצר "פשטנית".

"אימוץ מרכיב אחד מתוך מכלול התמיכות האירופאיות," כתבו, "שהתאמתו למצב החקלאות בישראל ולצרכים המקומיים לא נבחנה לעומק, כולל בחינת ההשלכות ארוכות הטווח של המהלך, אינו מספיק כתמיכה ישירה תחרותית ועלול להביא להידרדרות החקלאות והחקלאים בישראל."

עוד ציינו שבאיחוד האירופי מתקיימים גם מנגונים של תמיכה בעובדים צעירים, פיתוח כפרי, סבסוד מחירי מים ועובדים זרים ועוד.

הרפורמה מגדילה את הסיכון להגעת מינים פולשים

מעבר למחסור אפשרי במזון טרי בריא וזול, הזהירו בפורום שהרפורמה, שכוללת גם הקלות בהגנת הצומח במטרה להקל את ייבוא הפירות והירקות, עלולה להגביר את סיכויי החדירה של מינים פולשים לישראל. התפתחות כזו עלולה להוביל לפגיעה קשה בחקלאות שנותרתה, ולהביא לעלויות כספיות גבוהות בטיפול בהם לאחר הפלישה.

"חשוב לציין שבמקרה של מזיקים ומינים פולשים לא מדובר בתהליך שניתן להשוותו למוצר מסחרי רגיל, ובמקרה של חדירת מזיק או מין פולש אין אפשרות ל'ריקול' מאחר שהוא מתפשט באופן מהיר, עצמאי וקשה לשליטה, וברוב המקרים גם בלתי הפיך", הסבירו.

החוקרים הביאו כדוגמה את חדקונית הדקל, שפלשה לישראל לפני עשור ופוגעת קשה בענף התמרים המקומי, ועלות ההדברה השוטפת שלה היא גבוהה מאד.

"לעצור את הרפורמה ולגבש תכנית סדורה"

בפורום מתחו ביקורת על משרד האוצר שבחר להתמקד בחקלאים בלבד במאבק להורדת יוקר המחייה: "לממשלה כלים מרובים להתמודדות עם יוקר המחייה שניתן להפעילם לפני פתיחת השוק באופן דרסטי ליבוא שלו השפעות מיידיות על החקלאות המקומית".

"לדוגמה", כתבו, "ניתן להפעיל בקלות יחסית מנגנון פיקוח על המחירים, כפי שהמליצה כבר בעבר ועדת המחירים המשותפת למשרדי האוצר והחקלאות".

"אנו קוראים לעצור לאלתר את הרפורמה החקלאית, כולל המהלכים העוקפים את הגוף המקצועי להגנת הצומח כחלק מחוק ההסדרים", סיכמו, "ולהכין תכנית סדורה אשר תקדם רפורמה רחבה בחקלאות שתתמוך באבטחת הביטחון התזונתי של ישראל והנגשה כלכלית של סל המזון הבריא הבסיסי ובר הקיימא כולל כמובן ירקות ופירות".