אשלי בונד והסוס דונאטלו 141 יתחרו היום (רביעי, 13:30) בגמר תחרות קפיצות הראווה בטוקיו, בהופעה הראשונה אי פעם של ישראל בענף הרכיבה במשחקים האולימפיים. אם יגיעו לפודיום, יספקו את המדליה המפתיעה ביותר במשחקים האלה.

במוקדמות שנערכו אתמול (שלישי) בונד סיימה את המסלול (590 מטרים) ללא טעויות וללא נקודות שליליות, ב-82.84 שניות, והעפילה לגמר מהמקום השלישי, מבין 30 הרוכבים שישתתפו בו. בדרך היא עקפה את ג'סיקה ספרינגסטין האמריקאית, בתו של הזמר ברוס ספרינגסטין, שלא עלתה לגמר.

"במהלך הקפיצה אני מרגישה שאני עפה"

בונד (36) היא רוכבת מנוסה. היא נולדה בלוס אנג'לס, וישבה בפעם הראשונה על סוס כבר בגיל חצי שנה. בגיל שלוש החלה ללמוד רכיבה, בגיל שש החלה להתחרות והתקדמה במהירות בדרגות הפוני. "ההורים שלי ראו ברכיבה משהו שאעשה לאורך כל חיי", סיפרה בראיון, "אז הם שמו את זה כדבר מספר אחד בסדר העדיפות שלי".

אביה, סטיב בונד, נולד בחיפה כשלמה גולדברג, והיגר לארה"ב כילד עם אמו. בצעירותו שיחק בסרט "טרזן וילד הג'ונגל" (1968), ובהמשך כיכב בסדרות טלוויזיה (בית חולים ג'נרל, מקלאוד ועוד). בכתבה שפורסמה עליו במגזין "פיפל" ב-1984 הוא תואר כ"שם החם בעולם אופרות הסבון", ולא שכחו לו שם גם את הופעתו בעירום במגזין "פלייגירל". ברשת יש תמונות רבות שלו מימי הכוכבות ההם. אמה של בונד, סינדי, היא קולנוענית.

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Ashlee Bond (@ashleembond)

קריירת הרכיבה של הבת, שטופחה על ידי ההורים, עלתה יפה. ב-2001, כשהיתה בת 16 התחרתה בגרנד פרי הראשון שלה, ובאותה שנה נבחרה על ידי התאחדות סוסים בארצות הברית ל"רוקי" השנה. הפרסים והשבחים שהצטברו היו מספקים, ובונד הבינה שהעתיד שלה הוא ברכיבה.

"פשוט ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות כל חיי", אמרה להתאחדות הסוסים העולמית, "כל כך אהבתי את הסוסים, במהלך הקפיצה את מרגישה שאת עפה". והלימודים בבית הספר? "ברור שהלימודים בבית הספר היו חשובים, אבל הרכיבה הייתה הדבר הכי חשוב בשבילי".

"חשבתי שלעולם לא ארכב שוב"

בונד היא רוכבת מעוטרת. הישגיה במשך השנים כוללים ניצחונות בכמה תחרויות גביע האומות וגרנד פרי; ארבע תחרויות גמר גביע העולם; מקום שביעי בתחרות חמשת הכוכבים היוקרתית בגרמניה; וזכייה כפולה באליפות צפון אמריקה, שנערכה בקנדה.

היא כיוונה להשתתפות באולימפיאדת אתונה 2004, בנבחרת האמריקאית, אבל לא הצליחה להשיג את הכרטיס כשסיימה במקום ה-25 הכללי במבחני הקריטריון. בגיל 19 פרשה מרכיבה, החלה לעבוד ככפילה בתעשיית הבידור וניסתה למצוא את דרכה כשחקנית וזמרת. "הרגשתי שהצלחתי להשיג מספיק ממה שרציתי להשיג, חשבתי שלעולם לא ארכב שוב", אמרה בראיון.

אשלי בונד בגביע העולם 2018. "עליתי על הסוס ולא הסתכלתי לאחור" (צילום: AP Photo/Lynn Hey)

אבל כעבור שנתיים, בגיל 21, נסעה עם אימה לצילומי סרט בניו זילנד, ויצאה בזמנה החופשי לרכיבה בטבע; חצתה נהר וחלפה על פני סוסי פרא. "יצא לי להתאהב שוב בחיה ולרכוב בצורה הטהורה ביותר", סיפרה, "חזרתי הביתה, עליתי באותו יום על הסוס ולא הסתכלתי לאחור".

"הלחץ מוציא ממני יותר"

התחרות האולימפית ברכיבת סוסים החלה באולימפיאדת פריז 1900. מאז אולימפיאדת שטוקהולם 1912 התקיימו תחרויות רכיבה בכל האולימפיאדות, אך רק במשחקי הלסינקי 1952 נשים הורשו לראשונה להשתתף בהן. כיום, נשים וגברים מתחרים ברכיבה יחד במשחקים האולימפיים.

ישראל מעולם לא שלחה נציג רכוב לאולימפיאדה, עד שב-2018 הורכבה נבחרת שחבריה התאמנו במתקנים מקצועיים בחו"ל, ועלו לארץ כדי לייצג את המדינה. בונד היתה ביניהם. "אבא שלי נולד וגדל בישראל", ספרה בראיון לאתר Noelle Floyd, על החלטתה לעבור לארץ, "בגלל זה, תמיד הרגשתי קשר עמוק לישראל, במיוחד שאני נוצרייה וזה מקום הולדתו של ישו. האמונה היא חלק גדול מחיי, מה שעזר לי להרגיש שזאת החלטה ממש נכונה". כשנשאלה באתר הוועד האולימפי הישראלי, איזה ספר קראה לאחרונה, השיבה: התנ"ך.

רכיבה למען ישראל, הסבירה בעבר, תעניק לה את ההזדמנות להתחרות ברמות הגבוהות ביותר של הספורט, "מבלי להקריב את חיי המשפחה". בונד נשואה לכדורגלן הבלגי רוי מיוס, והם הורים לסקוטי, בת החמש.

הנבחרת הישראלית החדשה השיגה את הקריטריון למשחקים האולימפיים בקטגוריית קפיצות הראווה, בקיץ 2019, ולטוקיו נשלחו ארבעה רוכבים. רק בונד הצליחה לעלות אתמול (שלישי) לגמר. "כשאני מתחרה ברמה בינלאומית, אני מרגישה יותר בבית", אמרה בעבר בראיון לאתר chronofhorse.com, "אני אוהבת להרגיש חלק ממשהו גדול יותר, "אני אוהבת שיש את הלחץ הזה, זה מוציא ממני יותר".

ומה היא הכי אוהבת ברכיבה? "שזה רק את והסוס… זה רק את והקפיצות, ופשוט לא להפיל את המשוכות".