ישיבת קבינט הקורונה אמש (שלישי) הציבה מחדש במרכז השיח הציבורי את האפשרות להטלת סגר בישראל, בפעם הרביעית. יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, פרופ' נדב דוידוביץ', אומר ל'דבר' שמדובר בפתרון לא יעיל, שמגיע לפני מיצוי של חלופות אחרות. "אין סגר בלחיצת כפתור. סגר 'קומפקטי קצר ויעיל' הוא פיקציה", אומר דוידוביץ', ומסביר שבהחלטה על סגר הממשלה מוותרת על הבטחותיה למצות את כל הכלים להתמודדות עם התחלואה: "אני לא מסכים לוויתור הזה".

בעיה נוספת עליה מצביע דוידוביץ' שהכרזה על סגר בפעם הרביעית תהיה אפקטיבית הרבה פחות מהפעמים הקודמות. דוידוביץ' מצביע על הירידה בהקפדה על שמירת ההנחיות בין הסגר הראשון לבין הסגר השלישי, ומעריך כי גם הפעם, הכרזת סגר לא תוביל לירידה המהירה במגעים ובהידבקות שאפיינו את הסגר הראשון של מרץ-אפריל 2020. "לא תהיה היענות הפעם, ולכן הסגר יהיה ארוך ולא יעיל," הוא אומר. במקום זה, הוא ממליץ לאפשר שורת כלים נוספים, שעל חלקם החליטה הממשלה: הרחבת התו הירוק, סקרים סרולוגיים לילדים ועידוד התחסנות ממוקד באוכלוסיות בהן יש שיעור התחסנות נמוך.

סיבוב פרסה מההבטחות

בהודעה הרשמית שהופצה בתום הדיון הועלתה האפשרות בצורה מעודנת יחסית, וביקשו מהציבור להתחסן ולמלא אחר ההוראות, "אחרת, לא יהיה מנוס מהטלת מגבלות חריפות יותר, לרבות סגר". בדיווחים הלא רשמיים נאמר שהשרים דנו במלוא הרצינות באפשרות של סגר בחגים. ההצהרות האלו מגיעות בטרם מיצוי האפשרויות שלא להגיע לסגר, שיעילותו מוטלת בספק.

אמנם האפשרות של סגר כבר הוזכרה על ידי ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הבריאות ניצן הורוביץ, אך ההתבטאויות אתמול מסמנות פניית פרסה משמעותית מההצהרות של השניים בשבועות האחרונים, לפיהן במקום סגרים והגבלות חריפות, שהשפעתן קצרת טווח, יש לעבור לשגרה של חיים לצד הקורונה, שיתבססו על מינימום הגבלות לצד חיסונים, בידוד חוזרים מחו"ל ומערך בדיקות לאיתור התחלואה.

ההצהרות האלו החלו לעמוד למבחן עם התגברות ההתפשטות של זן הדלתא בישראל, וחוסר הוודאות לגבי ההשפעה שלו על אנשים שהתחסנו. לאחרונה, כשמספר החולים במצב קשה החל לעלות (מ-62 לפני שבועיים, ל-155 לפני שבוע, ו-229 נכון לאתמול בערב), עלתה הדאגה שהמשך המגמה יוביל את מערכת הבריאות להגעה ל'סף הספיקה', ממנו והלאה יתקשו הצוותים להעניק טיפול רפואי איכותי.

שורת ההחלטות שהתקבלה אתמול בקבינט מנסה לשקף את החלופות להגעה לסגר: התו הירוק יורחב, משרדי הממשלה יחזרו לעבודה נרחבת מהבית, חובת הבידוד תורחב גם להורים מחוסנים של ילדים שאובחנו כחיוביים והחזרה מרוב המדינות תחייב בידוד. עם זאת, הממשלה לא הקימה עדיין מערך יעיל לבדיקות מהירות, ואף הודיעה שכשיוקם אנשים שלא התחסנו ישלמו על הבדיקות, מה שעלול למנוע מהם להיבדק. בנוסף, למרות הקמת מערך בדיקות בנתב"ג, האפשרות לטוס לחו"ל הוגבלה רק חלקית, על אף התרומה הברורה של החזרה מחו"ל להתפשטות התחלואה.

בימים האחרונים, בנט החל לאחוז בשני המסרים. הבוקר, בפתיחת מרכז חיסונים של שירותי בריאות כללית בירושלים, הוא אמר ש"המטרה שלנו היא לשמור על ישראל פתוחה, אבל לא להגיע למצב שבתי החולים חלילה יצטרכו יום אחד להגיד 'אין לנו מקום, אתם לא יכולים להיכנס'. זה לא יכול לקרות במדינת ישראל. אנחנו יודעים לחשב איך מגיעים למצב הזה, והמטרה שלנו היא לא להגיע לזה. אנחנו יודעים מתי ללחוץ על הברקס". דיווח נוסף מישיבת הקבינט התייחס לאמירה של חלק מהשרים שיש לבצע סגר "קצר ויעיל" עד שהתחלואה תרד.

החלופות שלא מוצו: תו ירוק, סקרים סרולוגיים, עידוד התחסנות ממוקד

לפי דוידוביץ', הממשלה צריכה להשתמש עכשיו בארגז הכלים החלופיים לסגר. אחד המרכזיים שבהם הוא התו הירוק, שבקבינט הוחלט אתמול על הרחבתו גם למקומות בילוי עם פחות מ-100 איש (הוא חל כרגע על מסעדות, חדרי כושר ובתי מלון), והרחבת חובת הבדיקות גם לילדים מתחת לגיל 12.

אמצעי נוסף הוא הגברת המאמץ לחיסון אנשים שעדיין לא התחסנו. לדברי דוידוביץ', "צריך מבצע חיסונים לאומי, עם תמריצים הרבה יותר גדולים ברמת קופות החולים ורשויות מקומיות. צריך לאפיין את האוכלוסיות שלא התחסנו ולהשתמש בכלים שהשתמשו בהם לפני מספר חודשים". כלים אלו כוללים פעילות קהילתית לעידוד התחסנות, והסברה שמותאמת לאוכלוסיות ייעודיות כמו הקהילות החרדיות והערביות.

כלי נוסף שפרופ' דוידוביץ' היה רוצה לראות בשימוש נמצא כבר בהיערכות לביצוע: סקר סרולוגי בקרב תלמידים, שיעזור להבין מה היקף ההגנה בקרבם ולקבל החלטות על המתווה לשנת הלימודים הקרובה. מנכ"ל משרד החינוך, יגאל סלוביק, הודיע שמשרד החינוך נערך לביצוע סקר כזה, ושייתכן שתלמיד שיימצא חיובי בבדיקה סרולוגית (תוצאה שמשמעותה שרמת הנוגדנים לקורונה בגופו גבוהה, ככל הנראה מכיוון שחלה במחלה בעבר) יהיה פטור מבידוד.