רק 21% מעובדי המדינה הם ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה או אנשים עם מוגבלות, בעוד שיעורם של אוכלוסיות אלו מקרב אוכלוסיית ישראל שבגיל העבודה עומד על 36%, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (רביעי) ובוחן את הגיוון התעסוקתי בשירות המדינה.

77% ממשרדי הממשלה אינם עומדים ביעדי הייצוג ההולם של החברה הערבית, שעומד מזה 13 שנים על 10% בלבד, אף ששיעור הערבים מהאוכלוסייה הכללית עומד על 21%, ושיעורם מכוח העבודה עומד על 18%. ייצוגם של עובדים ערבים בשירות המדינה הולך וקטן בדרגים הבכירים: בעוד בדרג הזוטר של משרדי הממשלה הם מהווים 15%, בדרג הבכיר הם מהווים 3% בלבד.

ב-2019 עבדו בשירות המדינה כ-1,000 חרדים, שמהווים כ-1.2% בלבד מכלל העובדים, בעוד שיעורם של החרדים מכלל תושבי המדינה בגיל העבודה הוא 8%. 5.4% מהמועמדים שנבחרו לתפקידים בשירות המדינה ב-2019 היו חרדים, עלייה לעומת 2018, אז 4.7% בלבד היו חרדים.

גיוון תעסוקתי בשירות המדינה (מקור: דו"ח מבקר המדינה)

עם זאת, שיעור זה נמוך מהיעד שקבעה הממשלה ב-2018, של 7% חרדים מקרב המגויסים החדשים לשירות המדינה. רק 1% מבין העובדים החרדים בשירות המדינה הם בדרג הבכיר, ו-19% בדרג הביניים. נשים מהוות 64% מהחרדים בשירות המדינה.

לעומת זאת, יעד שבו עמד שירות המדינה נוגע לשילוב יוצאי אתיופיה. היעד היה ששיעורם לא יפחת משיעורם באוכלוסיה, 1.7%, ויוצאי אתיופיה מהווים כיום 2.7% מהעובדים בשירות המדינה. עם זאת, 63% ממשרדי הממשלה ו-79% מיחידות הסמך שלה לא עמדו בדרישות הייצוג ההולם.

בנוסף, לעובדי מדינה מקרב יוצאי אתיופיה בכל המערכות הממשלתיות יש ייצוג יתר בדירוג התחתון, וייצוגם הולך וקטן ככל שעולה דרגת הבכירות. כך למשל, בבתי החולים הממשלתיים שיעורם בדרג התחתון עומד על 6.4%, פי 3.5 מייצוגם באוכלוסיה, אבל בדרג הניהול התיכון הם מיוצגים בשיעור של 0.4%, ובדרג הבכיר אינם מיוצגים כלל.

מאז 2017 חלה ירידה בכל שנה בייצוג עובדים עם מוגבלות בשירות המדינה. בעוד ב-2017 ייצוגם היה 5%, כנדרש בחוק, ב-2019 שיעורם ירד ל-3.8% בלבד. 86% מהגופים הממשלתיים הגדולים בשירות המדינה לא עמדו בחובתם החוקית להעסיק מינימום של 5% עובדים עם מוגבלות, לרבות כל משרדי הממשלה שבהם יותר מ-1,000 עובדים: משרד המשפטים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד החוץ, וכל בתי החולים הממשלתיים.

גיוון תעסוקתי בשירות המדינה (מקור: דו"ח מבקר המדינה)

ב-36 משרדי ממשלה ויחידות סמך שיעור הנשים בדרגי הניהול (תיכון ובכיר) היה נמוך מ-50%. במשך חמש שנים הייתה עלייה בשיעורן של נשים מהאוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם בשירות המדינה מכלל עובדות המדינה, אבל נותר תת-ייצוג כמעט קבוע של עובדות ערביות ועובדות יוצאות אתיופיה. שיעור הנשים הערביות מכלל עובדות המדינה היה נמוך ב-2019 משיעור כלל העובדות והעובדים הערבים מקרב עובדי המדינה (8.6% לעומת 12.4%), וכך גם בקרב יוצאי אתיופיה (2.6% לעומת 2.8%).

מבקר המדינה ערך במסגרת הבדיקה גם הליך שיתוף ציבור שביקש לברר את תחושותיהם של עובדי המדינה מאוכלוסיות הייעד לייצוג הולם. 75% מהמשתתפים בתהליך שיתוף הציבור בקרב החברה הערבית דיווחו שהם חשים במידה כלשהי בגילויי גזענות מצד עובדים או מנהלים. 71% מקרב עובדי המדינה החרדים דיווחו שנתקלו בהערות פוגעניות. 57% מהמשיבים מקרב יוצאי אתיופיה סברו שהארגון שלהם אינו פועל לעידוד של גיוס מועמדים מקרב יוצאי אתיופיה.

כ-15% מהגופים הממשלתיים, ובהם גם גופים גדולים מ-1,000 עובדים ומשרדים שאמורים להיות אמונים על קידום נושא הגיוון התעסוקתי ושילוב אוכלוסיות בשוק העבודה, כמו משרד המשפטים, האוצר, העבודה והרווחה, כלל לא מינו ממונה על גיוון תעסוקתי כנדרש בחוק.

גופים שבהם כיהנו ממונים כאלה התאפיינו בהעסקה מכילה יותר של מגוון אוכלוסיות בהיבטים של אווירת העבודה, גיוס עובדים מוכוון לאוכלוסיות אלה, קידומם ומניעת גזענות. מבקר המדינה מתח ביקורת על כך שנציבות שירות המדינה עשתה שימוש מועט בלבד באמצעי האכיפה שעומדים לרשותה נגד גופים שלא עמדו ביעדי הייצוג ההולם ובחובה למנות ממונים.

ברוב בתי החולים הממשלתיים שיעור הייצוג של עובדי מדינה מהחברה הערבית ב-2019 היה גבוה מאשר ב-2018. מספר העובדים החרדים בשירות המדינה גדל בהתמדה מ-121 עובדים ב-2015 ל-980 עובדים ב-2019, ובמשרדי הממשלה הגידול בלט במיוחד (מ-26 עובדים ב-2015 ל-446 עובדים ב-2019), והם מיוצגים גם בדרגים הניהוליים.