1.3 מיליארד שקלים לא שולמו למשרתי מילואים בין השנים 2008-2019, עקב מחלוקת בין המוסד לביטוח לאומי, צה"ל ומשרד הביטחון על מספר ימי המילואים והסכומים אותם יש לשלם – כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח שפורסם היום (רביעי). המחדל הזה הוא רק אחד מתוך שורת כשלים של רשויות המדינה עליהם מצביע המבקר, שבעקבותיהם כספים שאזרחים זכאים להם מכוח החוק בדמות הנחות, פטורים מתשלום או מענקים, אינם מגיעים אליהם בפועל.

הסיבות לאי מיצוי הזכויות מגוונות: במקרה של כספי המילואים, הסיבה לאי העברת הכספים היא מחלוקת בין רשויות שונות. במקרים אחרים, הרשויות אינן משתפות ביניהן מידע שיכול לסייע באיתור זכאים להנחות והטבות שונות, וכך לחסוך מאותם זכאים את המסע הבירוקרטי של הגשת הבקשה.

בנוסף, רק במיעוט מהרשויות המקומיות פועלים מרכזי ייעוץ לאזרח שיכולים לסייע לו במיצוי זכויותיו. ברשויות המקומיות הערביות אין כלל מרכזים כאלה. מספר מרכזי 'עוצמה' שמפעיל משרד הרווחה למיצוי זכויות גדל פי 5 בחמש השנים האחרונות, אך בסך הכל הם פועלים ב-109 מתוך 256 רשויות מקומיות בלבד. בנוסף, אין הנחיות סדורות לעובדים סוציאליים בדבר מיצוי זכויות של מטופלים.

"כשזכות ניתנת רק למי שמודע לזכאותו, עיקרון השוויון נפגע"

הביקורת שפורסמה היום היא ביקורת מעקב לדו"ח שפורסם בשנת 2015. המבקר מצביע גם על שורה של שיפורים שביצעו הגופים שנבדקו במאמץ למיצוי זכויות, אך נראה שהדרך לשם עדיין רחוקה.

לדברי אנגלמן, "כאשר מופקדים בידי רשות ציבורית בנאמנות תקציב מדינה או משאבים לשם מימוש זכות בדין למען ציבור הזכאים, חלה עליה החובה לממש את הזכות ולתת אותה לזכאים לה. נוסף על כך עליה להימנע מפגיעה בעקרון השוויון, המחייב כל גוף ציבורי, ובייחוד בכל הנוגע להקצאת משאבי המדינה. פגיעה כזאת עלולה להיווצר כאשר הזכות ניתנת רק למי שמודע לזכאותו ופונה לרשות בבקשה לממשה, ואינה ניתנת לזכאים שאינם מודעים לזכאותם ואינם דורשים את מימושה."

בפתיחת הדו"ח נכתב ש"מבקר המדינה מדגיש את נושא ההגנה על זכויות אדם במדינת ישראל, ובכלל זה הזכויות החברתיות והכלכליות של השכבות הראויות לקידום בחברה, שכן המבחן האמיתי למימוש זכויות האדם הוא ההגנה על זכויותיהן של השכבות הללו. הבטחת זכויות אלה אינה תלויה רק בעצם עיגונן בחוקים ובתקנות, אלא גם במימושן ובהענקתן לכלל הזכאים להן בצורה פתוחה ונגישה לכל."

הכשלים במימוש הזכויות: כספי מילואים תקועים, מאמץ אפסי לאיתור זכאים להנחות

שורת הכשלים שמפרט המבקר בדו"ח כוללת את המוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, משרד השיכון, משרד הביטחון וצה"ל. חלק מהביקורת נוגע לכספים שלא הועברו לזכאים, חלקה עוסק במאמץ אפסי לאיתור אותם זכאים, על אף קיומו של מידע רב שיכול לסייע בכך, ורובד נוסף עוסק באי-הנגשת הזכויות – אופן ניסוח הפניות לציבור, או קיומם של מרכזים המסייעים לאנשים במיצוי הזכויות שלהם.

1.3 מיליארד שקלים לא שולמו למשרתי המילואים: בביקורת הקודמת ב-2015 נמצא כי בשנים 2012-2008 לא מיצו משרתי מילואים או מעסיקיהם את זכותם לקבל תשלום מהמוסד לביטוח לאומי בשווי של כ-670 מיליון שקלים בעבור כמיליון ימי מילואים. בביקורת המעקב עלה כי הביטוח הלאומי, צה"ל ומשרד הביטחון טרם הגיעו להסכמות בדבר סכומי תגמולי המילואים שיש לשלם, וכן בדבר היקף אי-המיצוי של תגמולי המילואים וכמות ימי המילואים שלא נתבעה בשנים אלה. עקב כך, למרות שחלף יותר מעשור, הביטוח הלאומי טרם העביר לזכאים תשלום בעבור ימי המילואים שבוצעו בתקופה האמורה.

עוד עלה בביקורת המעקב כי באשר לשנים 2019-2013 שילמו המוסד לביטוח לאומי, צה"ל ומשרד הביטחון בשנת 2020 למשרתי מילואים שאינם שכירים כ-19 מיליון שקלים בגין תגמולי מילואים, אולם על פי הערכת בט"ל נדרש לשלם עוד כ-650 מיליון שקלים עבור ימי מילואים שמשרתי המילואים או מעסיקיהם טרם תבעו לתקופה זו. כלומר, בסך הכל מדובר בסכום משוער של 1.3 מיליארד שקלים שלא הועברו לזכאים

החזרי דמי ביטוח לאומי לא שולמו במשך יותר מעשור: ממצא נוסף מהביקורת הקודמת שערך המבקר הוא שהביטוח הלאומי לא השיב לשכירים אשר עבדו בכמה מקומות עבודה או שקיבלו קצבת אזרח ותיק, והיו זכאים לתשלום מופחת של דמי ביטוח לאומי או לפטור בהתאמה, סכום של כ-164 מיליון שקלים בשנים 2012-2009. ביקורת המעקב מצאה כי הביטוח הלאומי לא השיב את כל דמי הביטוח הלאומי שנגבו ביתר בשנים 2012-2009, וכן שעדיין קיימות יתרות דמי ביטוח לאומי שלא שולמו לעובדים השכירים גם בהתייחס לשנים 2019-2013.

פרויקט לניסוח פשוט יותר של הפניות למבוטחי הביטוח הלאומי לא הושלם: בביקורת הקודמת מצא המבקר כי מדי שנה בשנה שולח הביטוח הלאומי למבוטחים יותר מ-1,000 נוסחים שונים של מכתבים, אשר עלולים להקשות על המבוטח להבין את חובותיו, את זכויותיו ואת הנדרש ממנו. בביקורת המעקב נמצא כי בשנת 2019 החל הביטוח הלאומי בעבודה ממוקדת בנושא התקשורת הכתובה, ונוסחו מחדש 128 מכתבים, אולם במאי 2021 עדיין לא הושלם הפיתוח של המיזם בשל משבר הקורונה, והמכתבים בנוסחם החדש לא הופצו.

משרד הבינוי והשיכון לא מתאמץ לאתר זכאים לסיוע בשכר דירה: בביקורת הקודמת נמצא כי אין בידי משרד הבינוי נתונים מהביטוח הלאומי על הזכאים הפוטנציאלים לסיוע בשכר דירה, ובשל כך הוא אינו יוזם פניות למי שעשוי להיות זכאי. בביקורת המעקב עלה כי הביטוח הלאומי ומשרד הבינוי והשיכון טרם הסדירו ביניהם מנגנון להעברת המידע על הזכאים הפוטנציאליים.

רשויות מקומיות אינן פועלות לאיתור זכאים להנחה בארנונה: בביקורת הקודמת מצא המבקר שחלק מהרשויות המקומיות אינן מטמיעות את המידע העדכני המועבר אליהן מהביטוח הלאומי על הזכאים להנחה ואינן מעניקות את ההנחה אוטומטית. הביקורת מצאה שצוות בין-משרדי שהוקם בשנת 2012 להסדרת העברת מידע מהביטוח הלאומי לגופים ציבוריים לשם הקלת הנטל הבירוקרטי המוטל על האזרח המבקש לממש זכותו להטבות, לא הגיע לכדי הסכמה עם מרכז השלטון המקומי בישראל על דרכי העברת הקבצים, סוגיות של הגנת הפרטיות ואופן מתן ההנחה.

ביקורת המעקב העלתה כי משרד הפנים, המוסד לביטוח לאומי, מרכז השלטון המקומי והרשויות המקומיות לא הסדירו מנגנונים לכלל הרשויות להפחתת הנטל הבירוקרטי הכרוך במתן הנחה בארנונה לזכאים ולמתן הנחה אוטומטית במקרים מתאימים, וכי חלק מהרשויות עדיין אינן מעניקות הנחה אוטומטית בארנונה במקרים שבהם ניתן לעשות כן. בביקורת המעקב נערכה בדיקה חלקית של שיעורי מיצוי הזכות להנחה בארנונה לזכאים מהביטוח הלאומי, במספר רשויות מקומיות. בבדיקה שערכה עיריית עכו נמצא כי מתוך 2,800 זכאים, כ-4% אינם מקבלים את ההנחה בפועל.

רק בחמישית מהרשויות המקומיות פועלים מרכזי מיצוי זכויות – בביקורת הקודמת נמצא כי משרד הרווחה לא קבע כללים בתקנון עבודה סוציאלית (תע"ס) או בחוזרים כלליים ולא שיטות שינחו את העו"ס במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות (מש"ח) כיצד לסייע למטופליהם למצות את זכויותיהם; בביקורת המעקב עלה כי משרד הרווחה לא הוסיף לתע"ס הנחיות כאמור, וכי למעט חומרים המוטמעים במפגשים מקצועיים עם עו"ס, אין חוזרים או הנחיות בנושא זה.

לגבי תחנות שי"ל למיצוי זכויות, בביקורת הקודמת נמצא כי רק ב-57 מתוך 257 הרשויות המקומיות פעלו תחנות כאלה; בביקורת המעקב נמצא כי מספר התחנות גדל ב-28%, עם זאת, התחנות הוקמו בעיקר ברשויות בדירוג כלכלי-חברתי בינוני-גבוה, ובמגזר הערבי לא הוקמה כל תחנה.

יש גם נקודות אור

חובת דיווח חודשי ממעסיקים על שכר המבוטחים – בביקורת הקודמת נמצא כי למרות החובה המוטלת על המעסיקים בחוק הביטוח הלאומי ובתקנות לדווח למוסד מדי חודש בחודשו על השכר שהם משלמים לכל אחד מעובדיהם, המוסד לא דרש מכל המעסיקים לדווח דיווח חודשי שוטף על כל עובד בנפרד. כפועל יוצא מכך, לא היה למוסד לביטוח לאומי מידע עדכני על שכרם של כ-3 מיליון שכירים, שהיו כ-85% מהעובדים השכירים במשק.

ביקורת המעקב העלתה שבעקבות דוח מבקר המדינה על טיפול המדינה במובטלים ודורשי עבודה במשבר הקורונה פורסם תיקון לחוק הביטוח הלאומי, הקובע כי מעסיקים יידרשו להעביר החל באפריל 2021, במועד תשלום דמי הביטוח, דיווח חודשי מקוון על שכר העבודה, נתוני השכר, הסיווג והיקף המשרה של כל עובד שבעדו קיימת חובת תשלום דמי ביטוח לאומי.

טיפול שיטתי ומחקר בעניין מיצוי הזכויות – בביקורת הקודמת נמצא כי פעולות הביטוח הלאומי בנושא מיצוי הזכויות "לוקות בהיעדר טיפול שיטתי", כאשר רק משנת 2008 החל מנהל המחקר והתכנון במוסד לבצע מחקרים על היקף התופעה, וכן כי בשנים 2013-2011 רק אחד מ-75 מחקרים שבוצעו בו עסק במדידת שיעור מיצוי הזכויות. ביקורת המעקב העלתה כי בשנים 2005 עד 2021 ביצע הביטוח הלאומי מספר מחקרים בנושא מיצוי זכויות על אוכלוסיות ממוקדות, פעל ליישום התובנות והמסקנות מאותם מחקרים ולשילובם בתוכנית העבודה; בנוסף מסר הביטוח הלאומי שבמהלך השנים2023-2021 הוא מתכנן לערוך מחקרים נוספים בתחום מיצוי הזכויות של אוכלוסיות המקבלות קצבאות הבטחת הכנסה, אזרח ותיק ודמי לידה.

מיצוי הזכות לקצבת ילדים שופר – בביקורת הקודמת נמצא כי המוסד לביטוח לאומי דרש ממשפחות החוזרות מחו"ל להגיש תביעה לקצבת ילדים עם חזרתן ארצה, אף כי היו בידיו נתונים המאפשרים לו לשלם את הקצבה אוטומטית. בביקורת המעקב עלה כי במועד סיום הביקורת שיפר המוסד לביטוח לאומי במידה ניכרת את מיצוי הזכויות לקצבת ילדים של החוזרים מחו"ל.

הורחבה פרישת מרכזי עוצמה למיצוי זכויות – בביקורת הקודמת נמצא כי משרד הרווחה הפעיל מרכזי עוצמה רק ב-17 מ-257 הרשויות המקומיות; בביקורת המעקב נמצא כי המשרד הגדיל את מספר מרכזי העוצמה כמעט פי חמישה משנת 2015 (מ-26 מרכזים ל-120 בשנת 2020), ומספר הרשויות שבהן פעלו מרכזים בשנת 2020 גדל ל-109 (גידול של כמעט פי שבעה). עם זאת, בכ-34% מהרשויות בדירוג כלכלי-חברתי נמוך (1-5) אין מרכזי עוצמה.

מחשבוני זכויות – בדוח הקודם המליץ משרד מבקר המדינה לרשות התקשוב, שכיום כפופה למשרד הכלכלה, לפעול עם המשרדים הממשלתיים לבחינת שילוב מחשבונים למיצוי זכויות במרשתת. בביקורת המעקב עלה כי בתחילת 2021 עלה לאוויר מנוע זכויות לאומי במתכונת מצומצמת, המתייחס לזכויות של אזרחים ותיקים.